באר המילים יבש. הנושאים שעל סדר היום, בעיקר האיסלאם והאיסלאמיזציה וישראל כבר נלעסו עד דק. העט התייבש, פעמים רבות, כשכותבים על התנהגותה של ישראל מתוך חולשה והכנעה, שהיא לא עומדת על זכויותיה החוקיות והיסטוריות הבלתי מוטלות בספק על הארץ, מהירדן ועד הים התיכון ועל היעדר החלטיות ופעולות נכונות. גרוע מכל, ישראל פועלת כאילו היא האשמה והגורם בסכסוך שבו הערבים רוצים למחוק אותה מהמפה. במקום לפעול לאורך עצת החכמים היהודים, הבא להורגך השכם להורגו, ישראל רומזת לאויב שלה, אתה יכול להרוג אותי.
מאז 1967, ישראל, לאט אבל בטוח, נכנעת לאויבה. נראה כי המדינה אינה רוצה לחיות, כי היא פועלת בניגוד לכל היגיון הישרדות.
ישראל כבר לא יכולה להילחם כדי לנצח, היא לא יכולה לחסל את הטרור בתוכה, היא לא יכולה לגמור אותו עד הסוף, עד הפינאלה. במקום לגמור את הטרור, פעם אחת ולתמיד, ולהוציא את המילה מהלקסיקון המדובר, הריגת יהודים על-ידי ערבים ממשיכה להיות מקובלת על ממשלת ישראל ובשיח ברחוב, כחלק מן החיים, אם אתה בוחר לגור פה. איזו בושה היא להקריב חיי יהודים על המזבח של מוסלמים מרצחים-שואתיים פראיים. איפה ההגנה על קדושת החיים וההערצה של חיי יהודים? נראה כי חיי האויב מבטלים את ערך החיים של היהודי.
שבוע עבר מאז שישראל שחררה חזרה לציוויליזציה 1,027 מחבלים מהמסוכנים והנתעבים ביותר, ועזה שוב "משחקת" , ובכל זאת, ישראל אינה יכולה להצהיר שזו היא מלחמה!. אותו סיפור שוב ושוב, הג'יהאד האיסלאמי ירה יותר מ -30 רקטות לעבר ישראל במהלך סוף השבוע, הרגו אדם אחד ופצעו כמה אחרים ומצרים כעת מתווכת בהפסקת האש שתיימשך יום אחד. וצה"ל ממשיך עם המנטרה מטופשת שלו: "הג'יהאד האיסלאמי ספג מכה כבדה ועד כה יש להם עשרה הרוגים.". האם לזה קוראים מכה קשה? ו
שמעון פרס האוסלואיד טוחן שהחמאס אחראי להתקפה. באמת מר פרס? לא, זה לא החמאס האחראי, אלא ישראל שלא השמידה עדיין את מובלעת הטרור והיא מוכנה להמשיך לקבל את המכות.
זו ממשלת ישראל שלא יכולה להגן על ישראל. והמורל של העם הישראלי נבדק שוב ושוב. כמה זמן? לכן התנהגותה של ישראל היא פשוט לא שפויה. אף מדינה אחרת לא הייתה סובל מה שישראל סובלת מעזה. זוהי ההזדמנות המושלמת לשים קץ להתקפות הרקטות על אוכלוסיית ישראל מדי יום. הזמן לשים חיילים על הקרקע ולהביא את החמאס לכניעה מוחלטת! אבל זה יראה דומיננטיות ישראלית והחלטיות, שישראל תייקה לפני זמן רב.
אחרי הכל, היהודים קיבלו ריבונות לעשות בדיוק את זה, להפסיק את ההרג של היהודים שנמשך כבר למעלה מ 2000 שנה. אבל לא, במדינת הלאום של העם היהודי, יהודים נהרגים על-ידי ערבים לעתים קרובות מדי ללא עונש.
כל שישראל עושה הוא בניגוד לכל היגיון וזה נעשה גרוע יותר מרגע לרגע. אני מרחיקה לכת ושואלת האם יהודים ראויים למדינה? אפילו קראתי לישראל אומה של קאפו. עבור הקהל, קאפו פירושו יהודי אסיר שעבד במחנה ריכוז נאצי גרמני במלחמת העולם השנייה וקיבל יותר הרשאות מאסירים רגילים, שכלפיהם הוא היה לעתים קרובות אכזרי ביותר. בסוף הקאפו נהרגו גם כן. בעקבות ההצהרה שלי, ישראל מופיעה כמפייסת ועושה ויתורים לאויב הראשי שלה בתקווה שהם יחסכו את חייה. הם ייקבלו את הוויתורים שהיא מציעה וישתמשו בחולשהתה כנגדה ובסוף הם יהרגו אותה, כפי שהם מתכננים לעשות מאז 1948.
נגמרו לי המילים כי לאף אחד בישראל לא איכפת להקשיב לעצה חכמה של אנשים כמו אלי הרץ, וד"ר מרטין שרמן ועוד רבים אחרים. הממשלה ממשיכה לעשות את אותן הטעויות, שוב ושוב, הם מתנהגים לאורך עמימות סכיזופרנית, הפכפוכין על נושאים חיוניים לשרידת האומה וחוצים קווים אדומים שהם הציבו, כלומר אין קו אדום בישראל, הכל חופשי ואפשרי תוך הקרבת העם, והארץ.
ובעוד ישראל היא הנס הקטן עם האצבע שלו תקוע עמוק לתוך הסכר כדי לעצור את השיטפון - האיסלאם - האצבע לאט לאט מוותרת, ואז, כשישראל תיפול קורבן לעבריין האיסלאמי, כך הולך העולם טרף לאיסלאם.
ישראל תהפוך את הקערה על פיה או שהיא יכולה לנופף דגל לבן לכניעה, כי הסטטוס קוו של עכשיו לא מצדיק את קיומה כבית הלאומי של העם היהודי. סלח לי אלוקים ואברהם אבינו אשר נתן לך את הארץ הזאת לדורות הבאים.
