תפקידו של שוק ההון להניב ביצועים עודפים אל מול האלטרנטיבה הקיימת לכל משקיע ומשקיע. על-מנת להשיג תשואה עודפת לאלטרנטיבה הקיימת, המשקיעים נוטלים סיכון. כל משקיע עם הסיכונים אליהם הוא מוכן להיחשף ובהתאם לכך תירשם התשואה העודפת.
רבים תוהים מדוע להשקיע בבורסה בשביל להניב תשואה של "רק" 4% או "רק" 6% וכן הלאה. ובכן, מהי האלטרנטיבה? ניתן להשקיע את הכסף בפיקדון בנקאי, ללא סיכון, ולקבל עבורו 2% שיהיו בטוחים כמעט כמו אור השמש. ללא סיכון.
הווה אומר, במידה שניתן להשיג תשואה של 3%, זה 50% יותר ממה שהמשקיע היה מקבל מהפיקדון הבנקאי. בתרגום למספרים - על כל מיליון שקלים ניתן לקבל 10,000 שקל יותר. במקום 20,000 שקל בשנה, ניתן לקבל 30,000 שקל בשנה.
על-מנת ליהנות מהתשואה העודפת יש צורך בנטילת סיכון. בדוגמה אומנם הסיכון שנוטלים הוא נמוך מאוד - אך קיים. ככה עובד שוק ההון - בדיוק כמו בכל דבר אחר בחיים. בדיוק כמו כל התנהלות אחרת.
הנטייה לזלזל בתשואה העודפת - "רק" אחוז אחד יותר - משוללת כל יסוד כלכלי. גם בפן המנטלי הזלזול בעודף התשואה משולל יסוד. נכון, כאשר מדובר בהון קטן יותר של כמה עשרות אלפי שקלים, העודף הנוצר בא לידי ביטוי בשקלים בודדים, אך מדידה לאורך זמן תצביע על ההפסד האלטרנטיבי של המשקיע שתסתכם באחוזים ניכרים לרעת משקיעי ה"רק".
בימים אלו השוק חווה ירידות שערים הן בארץ והן בעולם והמשקיעים החלו פוחדים על כספם. החשש הוא ברור אך אינו מוצדק. זהו בדיוק תהליך השקעה - הרצון לרשום תשואות עודפת אל מול האלטרנטיבה תוך נטילת סיכון מחושב. אותם משקיעים שהאחוז העודף אינו מספק אותם ומעוניינים בתשואה עודפת גבוהה משמעותית, יהיו חשופי סיכון ומכאן הטלטלות בשווקים יעיבו על תיק השקעות שלהם יתר על המידה. אך אל לשכוח - בפרספקטיבת הזמן נוטלי הסיכון יירשמו תשואות עודפות משמעותית אל מול האלטרנטיבה (הפיקדון הבנקאי).
בשורה התחתונה - לפחד אין מקום בהשקעות. העניין היחידי החשוב הוא ניהול תיק ההשקעות באופן כזה שיענה על הצרכים של המשקיע ועל רמת הסיכון לה הוא מוכן להיחשף, וזאת הבעיה היחידה עליה יש לתת את הדין. או בשפה המקצועית - אלוקציה.
