רבים שואלים אותי למה ריכוזיות וחורף ולא מחאות הקיץ האחרות המצויות בשפע?
ברצוני להשיב - נניח ובעיית הריכוזיות לא תיפתר, הציבור יהיה שרוי בתרדמה (בכל זאת, מושב חורף). יורידו קצת את יוקר המחיה ושוב יעלו, יבנו קצת דירות ושוב יעצרו, המנגנונים המבקרים יקרסו בעומס והבעיות שוב יצופו וכולם ימשיכו להתייאש ולהתלונן, כי זה קל ונוח, ללא תפוקה. לעומת זאת, אם נתחיל את הרפורמות בפירוק הריכוזיות, נגלה איך אפשר להיות ממוקדים ואופטימיים ולנצח עד להשבת זכותנו לחיים בכבוד.
הנה דוגמה הממחישה את בעיית הריכוזיות ומרכזיותה בחיינו ובזכויותינו לחיים בכבוד:
רונן ודנה, ירצו לנסות את מימוש חלומם המשותף, להקמת תחנת דלק מיוחדת וזולה השומרת על איכות ובניגוד לרשתות אחרות, מרכיב הרווח שלה קיים אך שולי. או אז הם יצטרכו לעבור מדורי גיהינום בכל הקשור לשינוי ייעוד הקרקע מול חברת החשמל, נציבות המים, משרד הבריאות, משטרה, משרד לאיכות הסביבה,
משרד התחבורה ומע"צ. לאחר מכן, יצטרכו לעבור בוועדות התכנון המחוזיות להפקיד את התוכנית ושוב צורך באישור מהוועדה המקומית הקשורה לעשרים רשויות.
כל זאת, עוד לפני אגרת הבנייה והיטל ההשבחה ,רישיון העסק , תכנון התחנה אגרות בניית התחנה ועוד...תהליכים העשויים להימשך שנים על גבי שנים, כאשר הזוג הנ"ל תלוי בחסדיהם של עשרות שחקנים מהפקיד הקטן שיושב ומאשר את שינוי ייעוד הקרקע ועד אחרון הפקידים המאשר את גובה תשלום אגרת הבנייה. זהו ענף אחד ואני מניח שבענפים רבים נוספים, המצב רחוק מלהיות מזהיר.
אמנם, רונן ודנה דמיינו במשך ילדותם, כיצד תיראה התחנה, מה יהיו הצבעים שלה, איזה שירות היא תספק, כל חייהם. הם למדו בכוחות עצמם, ניהול עסקים וכל המקצועות הרלוונטיים הקשורים בכך ואפילו התנסו בניהול חנות קטנה. הם באמת רצו להקים רשת חדשה, שתהיה מחויבת בראש ובראשונה לצרכן, רשת כזו שיהיה ברור לכל ישראלי שעל הכביש, למה דווקא שם כדאי לעצור. הקונספט הזכיר תחנות התרעננות בארה"ב, אבל עם ערך מוסף הייחודי רק לדנה ורונן,בשמים ופרחים. חנות בוטיק, שיש בה בשמים איכותיים ופרחים המפיצים ריח מדהים. אך הבנק חסם להם את האשראי , קבר להם את החלום ואת הניצוץ היזמי שבעיניים וחשך עליהם עולמם.
ישנם רבים וטובים, קוראים להם חיים, שרון, דוד ורונית, הם ישראלים אחרים. הם ניסו בעברם לפתוח עסק ,לתרום לתחרות ונכשלו ונחנקו ,אם באשראי אם בנפילה על ספקים שדפקו להם את שרשרת הייצור ,לאף אחד, לא הייתה הזדמנות ,להשתפשף, להוכיח את עצמו, שהבנק ייתן בו את האמון שהוא מעניק על חשבוננו לטייקונים שונים. רבים מהם היו אנשי חלום, אנשי חזון, אנשים שהיו יכולים לייצר אלפי מקומות עבודה ולהוביל בחדשנות וביזמות את המשק. אנשים שהיו יוצרים ביקושים לעובדים ומעניקים להם חממה ויחס טוב, כי הם מחפשים אותם כדי לנצח איתם ולא כדי להחליף אותם, בהזדמנות הראשונה שתיקרה בדרכם, כדי להימנע מהעלאה במשכורת. אנשים יזמים שבכל חברה מערבית היו מורידים את אחוזי האבטלה.
כשהניצוץ בעיניים כבה
איבוד הניצוץ שבעיניים, גרם להם ולאחרים לשנוא את כל הרגולציות והמפלגות, הם הפסיקו להצביע. לאחר מכן, הם התרכזו בפריפריה שהייתה יחסית זולה למגורים. כתגובת שרשרת, הם החלו להאמין לכל מיני אוהבי קונספירציות הטוענים שהמדינה כולה מושחתת, כל הרשויות השלטוניות - כולם, מושחתים, מקבלי מעטפות, שכן המחוקקים ייצרו את עודף הרגולציה בענפים מהם הם וחבריהם לא שותפו. עם הזמן, כשיימצאו וייתפסו מחוקקים מספר בקלקלתם, יאששו הם לעצמם, את טענתם המכלילה כי כולם כולל כולם מושחתים. לבסוף, לכשייחקק עניין השחיתות בתודעתם, יטענו ל"הגנה עצמית" מהמדינה המושחתת, ויעלימו מיסים ...
אז האם יש קשר בין הירידה בחוסר אמון בשלטון ב30 השנים האחרונות? בין אחוזי חוסר השתתפות משמעותיים במערכות בחירות? בין הירידה בחוסר אמון במוסדות דמוקראטיים? בין יוקר המחיה? בין עולם תחתון ושוק שחור וקשרי הון שלטון תקשורת מפוקפקים? בין אחוזי אבטלה "מטויחים" וקיטון בצמיחה וגידול באבטלה? - כשאין אמון המוסדות , יותר קל ונוח לפנות לשוק שחור לעולם תחתון, לקבל הלוואות שהבנק לא נותן או לוותר מראש על החלום, שהיה אפשר אחרת. מכאן להנחתם כי כל הפוליטיקאים מושחתים קצרה וזהו מדרון חלקלק ומסוכן לחברה.
באופן פרדוקסלי דווקא אותם צדיקים שפשוט התייאשו מלחלום ומלהאמין שעוד ניתן לתקן, דווקא הם מסייעים מאוד לאותם פוליטיקאים מושחתים. מאחר שאותו ציבור מיואש מחרים את הפוליטיקאים, הוא לא מגיע להשתתף בבחירות, הוא לא מנסה להשפיע על התוצאות, הוא בכך מוותר על זכותו גם להעניש בבחירות, את אותם פוליטיקאים.
אחוזי ההצבעה הנמוכים, מעודדים את הקיצונים ואת המושחתים, לגייס בכסף כמובן ובקשרים פליליים, גורמים עבריינים שינסו להביא 'קבלני קולות' שבחברה עם אחוזי השתתפות גבוהים, היו בטלים בשישים, אולם בחברה מיואשת ,המשקל שלהם קריטי. לא אחת, קורה שאותם "מתפקדים" עשויים להיות "לשון מאזניים" עם כוח להטות את הבחירות לטובת מועמד מסוים, עם הקשרים הנכונים הקשור בשחיתות. גורמים עבריינים הקשורים לפוליטיקאי מושחת כזה או אחר, רווים נחת מתקשורת צינית ,הממשיכה בדיכוי תודעתי חברתי של אווירת השחיתות, המשמרת את יחסי הכוחות המעוותים והמשרתת באירוניות מופלאה, את אותם מושחתים. אסור לתת לזה לקרות שוב ושוב ושוב.
מלחמה בריכוזיות, היא בראש ובראשונה מלחמה על המוסר שלנו ויכולתנו לאפשר לכל אזרח הזדמנות לחלום להתחרות ביצירתיות בחדשנות ביזמות כשווה בין שווים ולהצליח. הצלחה אמיתי במבחן הזה, תוביל לתגובת שרשרת מבורכת שתטהר את האווירה הציבורית ותחזיר את האמון של הציבור בכל המערכות ובכלכלה. אנו מובילים יוזמה שיעמדו מאחוריה אנשי עסקים שנפגעו בעבר או בהווה מחוסר התחרותיות שיסייעו לנו לנצח ולאפשר להם לחלום מחדש ולהחזיר לחייהם את אותו ניצוץ שכבה. זהו עידן חדש הנישא על הרשתות החברתיות, המעניק תוקף חדש לאפשרות לחלום וליצור ולהיות עצמאי בכלכלה משגשגת ומשוחררת.
נשמח לראותכם בהפגנה הקרובה ביום שלישי הקרוב מול משרדי הממונה על ההגבלים העסקיים בירושלים ב-14:00.
