ושאלה פסיכולוגית - האם נטיית קובעי מדיניות החינוך, לקבוע איסור על כל מגע גופני בין מחנכים לבין תלמידים - על כל גווני המגע, יחס אבהי או אימהי הכולל חיבוק, נישוק ראש, לחי, צוואר, הצמדת מחובק, יחס המקובל גם בין מבוגרים הנפגשים באירועים ציבוריים של נישוק שתי לחיים (וארחיק אף יותר, נישוק שפתיים בין בני אותו מין במגזר המוסלמי), לרבות ענישה בהלקאה, סטירה וכיו"ב - האם נטייה זו אינה גורפת ומחייבת סוג אשמה כגון זה המוטל לפתחו של אלון?
האם החברה הישראלית, בקובעה קריטריונים להתנהגות בין הורים לבין ילדים, בין מחנכים לבין תלמידים, לא סטתה יתר על המידה בחדירתה לעניינים שצריכים היו להישאר בתחום שיקוליו של כל אדם ונער?
מה היא יכולתן של קבוצות אוכלוסיה אזרחית לבקש לצאת ממסגרת כללים אשר אינה הולמת אותן (מורמונים, האמיש) ולחיות על-פי כלליהן שלהן, כאן בישראל? האם נדרש מעשה כיבוש שטח פיסי והקמת מדינה נפרדת?
החברה המוסלמית נוקמת נקמת דם גם כיום. ענישה דתית מקובלת בחברות אדם על כל הגלובוס. מי אנחנו שנקבע לזולת אישור או שלילת בחירתו לחיות על-פי כלליו הוא?
וארחיב - נער המצוי בישיבה של רב, בה קבועים כללי התנהגות מסוימים, נער המצטרף לקהילה זו מרצונו החופשי ובהכרה כי התנהגויות מסוימות בקהילת
הרב שונות מכללי התנהגות בחברה ממנה יצא, מה סמכותה של החברה הנפרדת לכפות את רצונה על הנער, בניגוד לרצונו?
האם בהסתרת מידע מצד הפורום בנוגע לנפגעים, אין פעולה הסותרת את כללי החברה? שהרי מעלילים יידעו כי ניתן להסתתר מאחורי הפורום בבטחה.
האם קבוצת פרטים בחברה (ישיבה למשל) חייבים לקבל מרות של קבוצת פרטים אחרת (ראשי הציונות הדתית למשל) בעלת כללי התנהגות שונים? האם קבוצה אחת רשאית לכפות את רצונה על קבוצה אחרת? (הפורום יוצא נגד כתות ויחידי סגולה הנקראים 'גורו', מאחר שאלו משכנעים בסגולתם להתנתק מכללי הפורום. מהצד השני, חברי הקהילה המכונה כביכול 'כת', רואים בקבוצה האחרת כת כשלעצמה הנוגדת את תפישתה. מי קובע מה?).
