על חצור הגלילית, עיר מוכת אבטלה קשה, נחתה בימים אלו מכת פיטורים על פועלים ותיקים במפעל "פרי הגליל". מפעל רווחי, המפטר רק מתוך שיקולים כספיים. הנהלת המפעל אינה מסתירה את כוונתה להכניס פועלי קבלן במקום הפועלים המפוטרים.
הליכוד וישראל ביתנו, שזכו בנתח גדול מהקולות בבחירות האחרונות בחצור, אינן מגלות עניין בעשרות פועלים מפוטרים בעירה קטנה באצבע הגליל.
פאינה קירשנבאום ודודו רותם מישראל ביתנו,
אופיר אקוניס ו
דני דנון מהליכוד וגם השר המיוחד לענייני הגליל,
סילבן שלום, אינם מעיפים מבט להרס חייהם של עשרות משפחות בחצור.
זאב הלקין, המתרוצץ כל היום במסדרונות הכנסת כדי להבטיח רוב לסדרת חוקים הזויים, לא פינה דקה אחת בלו"ז הצפוף שלו לשבר הפוקד את חצור הגלילית. כמו הליכוד וישראל ביתנו גם ש"ס, שזכתה למספר לא מבוטל של קולות, אף לא אחד ממנהיגיה הגיע לחצור, לפחות להתעניין.
כמחצית מפועלי "פרי הגליל" הם עובדי קבלן, ששכרם נמוך יותר. הם אינם זוכים לזכויות סוציאליות, להם זוכים פועלים מאורגנים תחת חוזה קיבוצי.
המפוטרים הם עובדים מאורגנים, שחלקם כבר עובד כעשרים שנה במפעל , וסיכוייהם למצוא מקום עבודה חילופי הוא אפסי. אין ספק, שתנועת המחאה של קיץ 2011 יצרה שינוי תודעתי בקרב ציבור הפועלים. תנועת המחאה של קיץ 2011 הניעה את הנהגת ההסתדרות לפעילות אקטיבית לוחמת ולא התרפסות של משאים ומתנים בחדרי חדרים.
הסתדרות התייצבה לימינם של הפועלים ונתנה את תמיכתה לתגובת המפוטרים, שקרעו את מכתבי הפיטורים. כל פועלי המפעל מפוטרים ושאינם מפוטרים הכריזו על שביתה כללית במפעל.
חלק משינוי תודעתי
האחדות הסולידרית של פועלי "פרי גליל" היא תופעה מרעננת ביחסי עבודה בישראל. פועלי "פרי גליל" בחצור הגלילית ממשיכים את דרכם של פועלי "כימיקליים חיפה". יותר מחצי שנה שבתו פועלי "כימקלים חיפה" תוך גילויי סולידריות של פועלים ותיקים ופועלי יצור הכלאיים ההסתדרותי - פועלי דור ב' יחד עם פועלים תחת חוזה אישי יחד עם פועלי הקבלן.
ב"כימיקליים חיפה" הייתה זו שביתה של סולידריות כדי להשתית דפוס העסקה שוויוני של כל הפועלים. לא עוד מבנים של מדיניות "הפרד ומשול" בין וותיקים ובין חדשים, בין עובדים מאורגנים ובין עובדי קבלן.
ב"פרי הגליל" הסולידריות היא של כלל הפועלים עם המפוטרים. ציבור מאוחד בהשבתת המפעל כדי לחסום בפני ההנהלה לשלב עובדי קבלן במקום פועלים מפוטרים.
פועלי "כימיקליים חיפה" ופועלי "פרי הגליל" הם חלק משינוי תודעתי הפוקד באלו הימים את ציבור הפועלים. ציבור נחוש, ציבור הנאבק על דמותה של
חברה הבנויה לא רק על פסי היצור של הון מופקר חסר בלמים, אלא חברה הנותנת מעמד מוגן לפסי היצור של ההון האנושי, הנושא על כתפיו מכונת העבודה.
