'המאפיה' של נתניהו

ראש הממשלה הוא האחראי למצב שבו נמצאת מערכת הבריאות. ומדובר במאבק אידיאולוגי שבשבילו הוא מוכן להקריב את החולים הרופאים והאזרחים שחיים פה. נתניהו והצוותים הכלכליים שלו מאמינים בלב שלם שצריך להפריט את מערכות המדינה וליצור מדינה "רזה", שאינה אחראית לספק לאזרחים בריאות חינוך או כל שירות שמדינות הרווחה מספקות לאזרחים שלהן. התוצאה היא פחות חינוך לאזרחים, פחות רווחה וכמובן גם פחות בריאות, כשהמדינה מתנערת מהתפקידים שלה בצורה הדרגתית, ומשקיע פחות ופחות משאבים ברווחת התושבים. המדינה כבר עכשיו ממנת הרבה פחות בריאות, והנטל ברובו עבר לאזרחים שמשלמים על ביטוחים משלימים, משלמים על ביקור אצל רופאים, משלמים על תרופות, ומשלמים גם על בדיקות שהיו ממומנות על-ידי המדינה. כנראה שזה לא מספיק לנתניהו וליועצים הכלכליים שלו, שלא למדו את הלקח ממערכת הבריאות המופרטת והכושלת של ארה"ב, שבה יש למעלה משלושים מיליון איש שאינם מבוטחים ולכן לא יכולים לקבל טיפולים רפואיים בסיסיים. ארגוני העובדים הם אלה שעומדים בדרכו של נתניהו להפרטה, ולכן אין פלא שנתניהו מגייס את האוצר כדי למעוך את ההתארגנות של הרופאים. נתניהו שמנסה לטשטש את המעורבות שלו במשבר הרפואה הציבורית מרמה את העם, וניתן לומר בבירור שהוא זה שמנחה את המדיניות והוא זה שמוביל את הקו האידיאולוגי הברור, שגרם לכאוס בו אנחנו נמצאים היום. המאבק פה הוא לא מאבק רק על תנאי עבודה כאלה או אחרים, אלא מאבק הרבה יותר רחב על האופי והמהות של מערכת הבריאות. הדרך היחידה לפתור את המשבר הזה היא להחזיר למערכת את הבריאות את המשאבים שנלקחו ממנה, לבטל מיד את שיטת הביטוחים המשלימים, להפחית מיד את התשלומים של האזרחים, וכך להחזיר למערכת הבריאות הציבורית את מעמדה. הוויכוח פה הוא לא על שר"פ או לא שר"פ בבתי חולים כפי שרוצים שנאמין באוצר, אלא על כל הכספים שקוצצו ממערכת הבריאות בשני העשורים האחרונים וגרמו למחסור החמור שרואים במערכת הבריאות. משבר הרופאים הוא רק התחלת המשבר שילך ויתפשט למשבר אחיות, למשבר מיטות ולמשבר של תרופות, שרק יעמיקו עם המדינה לא תיקח שוב אחריות על מערכת הבריאות הציבורית.

ראש הממשלה לא מתרגש מכל זה כי הוא רואה לנגד עיניו רק מטרה אחת, קיצוץ ההוצאות של הממשלה ויצירת שוק קפיטליסטי חופשי. ראש הממשלה מפנטז על משק שבו אין שירותים לאזרח ומצד שני גם אין מיסוי ולכן המשק כולו "ישגשג ויפרח", בדיוק כמו שפנטזו ת'אצר ורייגן בשנות ה-80, כשהם פעלו להפריט את המשקים שלהם והובילו למשבר הכלכלי והחברתי העמוק שאנחנו רואים היום. מדיניות קפיטליסטית קיצונית שאליה שואף ראש הממשלה שבה המדינה מתנערת מכל האחריות שלה, היא מדיניות חולה שגורמת לפערים חברתיים ולעוני, מכניסה את המדינה לגירעונות, ופוגעת קשה ברווחה של האזרחים. נתניהו אבל לא נותן לעובדות או להיסטוריה כלכלית לבלבל אותו, והוא מפעיל את כל מרצו להפריט את המערכות הציבוריות, להוריד מיסים על העשירים, כשהאתגר שלו הוא לפרק את ארגוני

"המאפיה" של נתניהו, כפי שהגדיר אותה גמזו מנכ"ל משרד הבריאות, פועלת במרץ כדי לחסל כל התנגדות פנימית או חיצונית שעלולה לסכל את תוכנת ההפרטה הגדולה. נתניהו דאג להכניס רק יועצים ועובדי ציבור שמאמינים בגישה הכלכלית שלו, כאשר כל מי שאינו נכנע לעמדה הכלכלית הזאת נזרק מהמערכת (כמו שהולך להיות במקרה של גמזו), או בכלל לא מצליח להיכנס אליה. באוצר ובמשרד ראש הממשלה נמצאים רק אנשים שמייצגים תפיסת עולם כלכלית אחת ברורה, ולכן אין מי שמבפנים יערער על הכלכלה הניאו-ליברלית הקיצונית שנתניהו נלחם לקדם. המדיניות הכוחנית הזאת שמופעלת כלפי פנים מופעלת גם כלפי חוץ, כאשר האוצר מפעיל פרופגנדה רעילה כנגד ארגוני עובדים וכנגד מדינת הרווחה ומנסה לכפות על העובדים הסכמי עבודה שמקדמים את האג'נדה הכלכלית שלו. העם לא מאמין באידיאולוגיה של נתניהו ולכן הרופאים וארגוני העובדים חייבים הפעם להילחם עד הסוף, ואסור להם להיכנע למאפיה הניאו-ליברלית של נתניהו. הפרטה היא דבר טוב כשמיישמים אותה במקומות הנכונים ובצורה נכונה, אבל היא דבר הרסני כשהופכים אותה לתפיסת עולם כללית ומנסים להפריט מערכות ציבוריות כמו חינוך בריאות ורווחה, שהוכח שהן לא מתפקדות כשהן לא בשליטה של המדינה. בקיץ האחרון האזרחים דרשו מנתניהו מדינת רווחה וכנראה שעכשיו זה הזמן להילחם עליה, כי במשבר מול הרופאים ראש הממשלה מתנהג כאילו שהוא לא שמע את הצעקה כלל.