המקארתיזים מצדיע לח"כ אקוניס

ג'וזף מקארתי נפטר בתחילת שנת 1957, שנתיים לפני מותו, ב-22 בדצמבר 1954 החליט הסנאט ברוב של 65 סנטורים נגד 22 לגנות את מקארתי "כמי שהתנהג באופן שיש בו כדי להביא לסנאט אי כבוד ומוניטין גרוע ". דווקא את פועלו של אדם, שגונה על-ידי הסנאט בארה"ב, החליט יוזם חוק העמותות בישראל להלל ולשבח. יתרה מזאת הוא מבקש להיתלות באילן, שנקרא ג'וזף מקארתי, כדי להוכיח לעם ישראל עד כמה חוק העמותות נחוץ לנו כדי להתגונן מפני אויבים מבית, כמו שעשה אלילו מקארתי, שביקש להציל את ארה"ב מאויביה המסוכנים מבית - מהקומוניסטים.

גאל מהביבים

חבר הכנסת אופיר אקוניס גאל מתוך הביבים דמות שארה"ב סולדת ומתנערת ממנה. קשה לתפוס לאיזו דרגה התדרדר איש אמונו של ביבי נתניהו, כאשר שיבח בתוכנית של לונדון את קירשנבאום את האילן, שארה"ב מבקשת לעקור את שורשיו ופירות הבאושים שלו. היא עשתה זאת בגינוי, שפרסם הסנאט עוד בחייו, בו נקבע שהוועדה לחקירות של הסנאט, שמקארתי עמד בראשה,"הסתייעה בשירותי מעקב של ה-FBI תוך השענות על חוקים שעקפו את התיקון הראשון לחוקת ארה"ב, המעגן את חופש ההתארגנות וחופש הדיבור." אופיר אקוניס שיבח את ג'וזף מקארתי, כי הרי הוא "בהחלט צדק" בציד הקומוניסטים "המסוכנים" כמו אנשי רוח מהשורה הראשונה - צ'ארלי צ'פלין, ארתור מילר, פול רובסון, לאונרד ברנשטיין, לארי אדלר, אורסטון ולס, פיט סיגר ורבים אחרים. היום עומדת ארה"ב בפני שוקת שבורה של הלם מהתגליות , לפיהן במאי הקולנוע איליה קאזן הנפיק משרירות ליבו רשימה של שחקנים ובמאים קומוניסטים למקארתי. ביטוי לאווירה הזו הובא בסרט "שם בהשאלה" של במאי הקולנוע מרטין ריט, שגם הוא היה ברשימה השחורה ובמשך שנים הוחרם באשמה שהוא קומוניסט. עד כמה מסוכן אופיר אקוניס לדמוקרטיה בישראל ניתן לראות בערגה שלו למקארתי, למרות שבשנת 1995 נחשפו לציבור בארצות הברית מסמכי וינונה. מסמכים משותפים לשירותי ריגול אמריקנים ובריטים, מהם עולה ספק, האם היה בכלל בסיס להאשים בריגול לטובת ברית המועצות את הזוג אתל ויוליוס רוזנברג,יהודים, שהוצאו להורג בשנת 1953. אני מוצא לנכון לידע את חבר הכנסת אופיר אקוניס בפרט שמאוד יעניין אותו. בשנת 1952 ניצחו הרפובליקנים בבחירות לנשיאות ולסנאט. הניצחון הושג במידה רבה עקב המסע, שערך מקארתי נגד שורה ארוכה של מועמדים דמוקרטים, שיש להם כביכול אהדה לקומוניזם . באוירת הלינץ של הימין בארה"ב, להסתה של מקארתי הייתה אחיזה רבה בציבור, ודמוקראטים רבים הובסו.

שהסוף המר של הסמל מקארתי יהיה מנת חלקו של אקוניס

להעתק הישראלי - אופיר אקוניס - יש סיכוי לזכות בכיבודים שזכה המקור האמריקני. הנשיא אייזנהאואר פרס בפני מקארתי שטיח של כיבודים ותפקידים רמי מעלה בצמרת השלטון. לא חלף זמן רב עד שהנשיא אייזנהאואר הבין שמידת ההשחתה בדמות הזאת , העונה לשם מקארתי היא רבה יותר מאשר התועלת, כביכול, ב"פעולת הגנה" על ארה"ב מפני אויביה הקומוניסטים. אני מייחל לכך, שהסוף המר של הסמל מקארתי בציבוריות האמריקנית יהיה גם מנת חלקו של אופיר אקוניס וכל מה שהוא מייצג בציבוריות הישראלית. רק שלא יתפתה לדפוסי שתייה והתמכרות לאלכוהול כמו מקארתי, שגרמו למותו משחמת הכבד. בעוד חבר תנועת הליכוד בישראל ב-2011 קובע שמקראתי צדק , הרי בארה"ב בשנת 1951 סנטורית רפובליקנית בשם מרגרט צ'ייס סמית' ממדינת מיין אזרה אומץ לב , לא התחשבה בפופולריות של מקארתי התעמתה איתו וגינתה בחריפות רבה את פגיעתו בערכי הצדק והמוסר. אופיר אקוניס אינו מרגרט צ'ייס סמית', הסנטורית הרפובליקנית, אבל הוא זה שמבקש להחזיר אותנו לעידן המקארתיזים. לעגן בחוק את המציאות המקארתיסטית של רדיפות, שמטרתן לסמן ולהעניש פעילים, הנוקטים עמדות פוליטיות, שאינן תואמות את רצון הממשל או חשודים בחוסר פטריוטיות, תוך הסתמכות על עדיות מפוקפקות וגם בהעדר ראיות . אופיר אקוניס רוצה להביא למציאות הישראלית את מה שעשה מקארתי בארה"ב , שהנהיג משנת 1948 עד אמצע שנות החמישים מסע אנטי קומוניסטי נמרץ ובמסגרתו נחשדו בקומוניזם אנשי תקשורת בתעשיית הקולנוע , בממשל , בצבא , מדענים באקדמיה . הם הוחרמו ונודו בנוסח המוכר לנו - "בלי נאמנות אין אזרחות" . אופיר אקוניס , אני מבטיח לך - "הפאשיזם לא יעבור"!!!