הכל מודאגים "מעתיד המדינה" - מן "הבידוד", הדה-לגיטימציה , ההצקות האמריקניות והאירופיות, הניתוק מטורקיה והריחוק ממצרים. סיסמת "כל העולם נגדנו", שפעם נחשבה "ימנית", נעשתה לקינתו של השמאל שגלה מן השלטון. האיזון הפנימי שלנו יצא מכלל איפוס, ולכן חייבים לעבור על האיסור הכי חמור בשיח הישראלי ולדבר טובות על עצמנו, למרות ההיסוס והמבוכה להציג את הישגינו לראווה. קל יותר לייסר ולהתייסר על מגרעות וכישלונות.
מאז שיבת ציון החדשה תלוי מעל למפעל הציוני צל המחסור במים. בגללו פקפקו "ריאליסטים" בכושרה של הארץ לקלוט מיליונים. הצל הזה איננו עוד. בשעת חנוכת מפעל התפלה נוסף הכריז שר התשתיות, שישראל קרובה לקבל את כל מי השתייה שלה מן הים ובמחירים סבירים, וגם תוכל להרוות את צימאון שכניה. ידענו לבקר איחורים ביישום הנס הזה, אך מי שמע מילה של קורת רוח על ההישג הבלתי רגיל הזה בעולם שהולך ומתייבש?
וגם היינו הארץ היחידה באזור שאין בה נפט, מדינה במלחמה או במצור שהייתה תלויה במקורות אנרגיה מעבר לים. לא עוד: ישראל עומדת לספק לעצמה את צרכיה באנרגיה, ואף לייצא. חלום התגשם, ובכל זאת לא נפתחו בקבוקי שמפניה. הראש כבר היה עסוק במחלוקת על התמלוגים...
עוד ענן שהעיב עלינו היה "השד הדמוגראפי". סטטיסטיקאים ופוליטיקאים כבר חזו לנו את השנה בה נהיה למיעוט בארץ. עד שבאו נתוני האמת והפכו את הקערה, ואת תמצית הבשורה ניתן לקרוא בעיתון זה (7.12.11) תחת הכותרת "איום דמוגראפי - לא לפי המספרים":
בעשור האחרון - 2001-2011 - חל שינוי דרסטי בילודה בישראל. באוכלוסיה היהודית עליה מתמדת (כמעט 20%) ובערבית ירידה (5%). ב-2001 היו היילודים היהודים 69%, ב-2010 - 76%! פער הילודה בין יהודים לערבים כמעט ונסגר, השד הדמוגראפי גורש!
עם זאת, אפילו אנחת הקלה אחת לא שמענו.
כלכלנים, טייקונים ופוליטיקאים נהגו לדקלם שללא שלום ( עם "ויתורים כואבים"), אין לכלכלתנו סיכוי. וגם הקללה הזאת התפוגגה. עדיין שולטים אנחנו בארצנו, ו"למרות" זאת - הכלכלה פורחת! בכל העולם מקצצים, ואצלנו מקציבים מאות מיליונים נוספים לרווחה, לשדרוג הרפואה הציבורית, להשכלה הגבוהה. התל"ג שלנו גדול מזה של כל שכנינו ביחד. על הגרעון שלנו (3%), על שיעור האבטלה (5.7%), ועל האינפלציה (3%) מעזים באירופה רק לחלום. לאחרים הורידו את הדירוג, לנו - העלו.
ועם כל אלה, מי שראה מישהו טופח למישהו על השכם - שיקום!
מהפכה עולמית
ישראל חוללה מהפכה עולמית בתחום המזל"טים, מיגון רכב קרבי ומטוסים. אנחנו חלוצים ביירוט טילים ע"י טילים, מצטיינים בהתפלה ומיחזור של מים. ההיי-טק שלנו נחשב ל"עמק סיליקון מספר 2". ההשקעות הזרות אצלנו גדולות מן ההשקעות בגרמניה וצרפת ביחד. כמעט 4 מיליון תיירים הגיעו ב-2010, מהם לטיפול רפואי. אנחנו מובילים בתחום הלוויינים, במכשור רפואי מתוחכם, ב-ננו וביו-טכנולוגיה, וגם באחוז מקבלי פרסי נובל.
בתוחלת החיים אנו תופסים מקום שמיני בעולם. במדד שביעות הרצון מקום שביעי, לפני ארה"ב, שווייץ, גרמניה, קנדה,אנגליה. וגם זאת: ערביי מזרח ירושלים מעדיפים בסקרים שלטון ישראלי על פלשתיני.
למען האמת, אמריקה מן היום הראשון - ביד אחת נתנה וביד השנייה לחצה, באו"ם היינו תמיד לבדנו וה"דה-לגיטימציה" אינה אלא שנאת ישראל הישנה. ועם הישגים כאלה, מה הפלא שמקנאים? וליהודי הבודד בעולם סולחים על הצלחתו?
ואנחנו, מדוע הולכים שפופים תחת משא הצלחותינו? מפני שתקשורת אופוזיציונית אינה אוהבת בשורות טובות כשהימין בשלטון, ובגלל האופי שלנו, עליו אמר העיתונאי המצרי אניס מנצור, שאם יושיבו את היהודים בגן עדן, הם יתלו על הקירות תמונות מן הגהנום...