X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
חנוכה נתפס קודם כל כחג רוחני ולא כחג של גבורה גופנית, ולכן הדגש הוא על חנוכת בית המקדש ונס פך השמן. מתוך הזדהות עם רוח החג ועם גבורתו שהיא גבורה רוחנית ולא רק גופנית, נכתב רהשיר "גבורת המשורר"
▪  ▪  ▪
חנוכיה. החג נתפס קודם כחג רוחני [צילום: פלאש 90]

חג החנוכה בפתחנו ואין זה פלא שהוא נקרא "חג החנוכה" ולא "חג המכבים" או "חג גבורת החשמונאים". הסמלים של העם היהודי הם סמלים רוחניים ולא ארציים. לא פלא שכאשר קמה מדינת ישראל, וצריכה הייתה לבחור לעצמה את "סמל המדינה", הכנסת בחרה את הסמל תוך הישענות על פסוקיו של הנביא זכריה: מנורה וזיתים.
וכך ניבא הנביא זכריה: (פרק ד)
א וַיָּשָׁב, הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי; וַיְעִירֵנִי, כְּאִישׁ אֲשֶׁר-יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ. ב וַיֹּאמֶר אֵלַי, מָה אַתָּה רֹאֶה; ויאמר (וָאֹמַר) רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל-רֹאשָׁהּ, וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ--שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת, לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁהּ. ג וּשְׁנַיִם זֵיתִים, עָלֶיהָ: אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה, וְאֶחָד עַל-שְׂמֹאלָהּ. ד וָאַעַן, וָאֹמַר, אֶל-הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, לֵאמֹר: מָה-אֵלֶּה, אֲדֹנִי. ה וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, וַיֹּאמֶר אֵלַי, הֲלוֹא יָדַעְתָּ, מָה-הֵמָּה אֵלֶּה; וָאֹמַר, לֹא אֲדֹנִי. ו וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי, לֵאמֹר, זֶה דְּבַר-יְהוָה, אֶל-זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר: לֹא בְחַיִל, וְלֹא בְכֹחַ--כִּי אִם-בְּרוּחִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.
הנביא אינו מבין את פשר מראה המנורה והזיתים מימינה ומשמאלה והמלאך הדובר אליו חושף את משמעות הסמל: עדיפות הרוח על הכוח. מדינת ישראל בחרה סמל המבטא את זהותה כמדינתו של העם היהודי.
גם חנוכה נתפס קודם כל כחג רוחני ולא כחג של גבורה גופנית, ולכן הדגש הוא על חנוכת בית המקדש ונס פך השמן. כך אנו למדים ממסכת שבת כא ע"ב. כמו המנורה שראה זכריה בחלומו, גם לחג החנוכה יש מנורת חנוכה (בדורנו נקבע לה השם "חנוכיה"). האור כסמלו הרוחני של החג העניק לחג את השם "חג האורים". ואנו מתפללים כל שנה בחנוכה בתפילת "ל הנסים": "ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכלך וטיהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת ימי חנוכה וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו, להודות ולהלל לשמך הגדול".
מתוך הזדהות עם רוח החג ועם גבורתו שהיא גבורה רוחנית ולא רק גופנית, כתבתי את השיר "גבורת המשורר":
גבורת המשורר / בלפור חקק
בְּתַרְמִילוֹ שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר
לֹא תַּחְבּוֹשׁוֹת, לֹא רוֹבֶה לֹא כִּידוֹן
וְהוּא רוֹאֶה עַצְמוֹ בְּרוּחוֹ צוֹעֵד
בְּתוֹךְ הַקְּרָב עַל אֵמָאוּס
נִלְחָם בְּעֵת מְצוּקָה
גַּם בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן.
הוּא לֹא מִלֵּל גְּבוּרוֹת מַכַּבִּים
וְלֹא מָנָה אוֹתָן דַפֵּי דְּבָשׁ
כִּי הֵן זוֹרְמוֹת בּוֹ כְּאֵב
הֵן זוֹרְמוֹת בּוֹ מַמָּשׁ.
הוּא כּוֹתֵב עַל קַרְטוֹן שֶׁל מְנַת קְרָב
אֶת מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתָם.
לִפְעָמִים שָׂמֵחַ לפְעָמִים נֶעֱצָב
אֶת רַחֲשֵׁי נֶפֶשׁ הַחַיָּלִים בְּלֵב תַּם
הוּא כּוֹתֵב אֶת הָרוּחַ וּמוֹדֶה.
לְיַד שֻלְחַן הַכְּתֵיבָה
הוּא מַכַּבִּי מוֹשִׁיעַ וּפוֹדֶה.

תאריך:  19/12/2011   |   עודכן:  19/12/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 בלפור חקק
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
גבורת המשורר בחג האור
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
בלפור ל"ת
קטיושקה הקטנה  |  19/12/11 16:01
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ירון זכאי
הנושאים שבהם עוסקת התקשורת כגון "הדרת נשים", ו"שירת נשים בצבא" מסמנים את נקודות החיכוך שבהן מתנגשת העילית הישנה עם זו שמחליפה אותה. זו הנופלת כועסת על נטילת הבכורה, ומנסה עדיין לאלץ את האחרת לרקוד על-פי המנגינה שלה כל עוד היא יכולה
משה חסדאי
התופעה של העדפת הסולידריות על פני הנאמנות לחוקי המדינה, מובילה לויג'ילנטיות. זו מושרשת בתרבות הישראלית עוד מימי שלטון הטורקים, והגיעה לשיאה בימי השלטון הבריטי, ועד ימינו אלה, כאשר יש הסבורים, שהשלטון בישראל, אינו עושה די להגן על החברה מפני הטרור המדיני והאיסלאמיסטי הערבי פלשתיני
ד"ר מאיר גלבוע
לינדנשטראוס טעה טעות עובדתית קשה בחוות דעתו בעניין האזנות הסתר, בעקבות משפט חיים רמון, הוא הודה בכך בפני שופטי בג"ץ, אך, משום מה, עדיין לא התנצל בפני שתי הפרקליטות הבכירות. לכן, המלצתי היא לקרוא בעיון רב את דוח המבקר, שיצא בקרוב בנושא השריפה בכרמל, ולא לקבלו כתורה מסיני, שכן גם הוא לא חף מטעויות
אליקים העצני
הדה-לגיטימציה מתפשטת במערב, מפני שהיא מרגישה שם בבית. סוף סוף אין היא אלא גלגול עדכני של האנטישמיות הישנה, ששאפה תמיד להוציא את היהודים אל מחוץ לחוק, ולשיא הגיעה בשואה, כאשר יהודים חיים הוכרזו בלתי לגיטימיים על-פי חוק. אבל מה לכל זה ולוויכוח על ארץ ישראל השלמה?
דן אלון
במגדל השן לא עוסקים במגבלות השיטה, אלא רק ביתרונותיה. והרי איך אפשר להבין את מגבלות השיטה כאשר כל שניבט דרך חלון המגדל הוא הזדמנויות עסקיות? הניתוק הזה בין ראש הפירמידה ובסיסה הוא הגורם למהפכות החברתיות-כלכליות הקשות והאלימות ביותר שידעה האנושות
רשימות נוספות
פעילות לחנוכה: קטיף עצמי של ירקות במושב   /  יעל בן-חמו
פתיחת חגיגות שנת ה 100 להתיישבות בנגב  /  גילה קמר- טרגרמן
קרלו מפנק את הילדים לקראת חג החנוכה  /  תקשורת שלמור
הרהורים על חג החנוכה  /  יוסף אליעז
הנס כבר כאן   /  ציפי לידר
חנוכה - חג החינוך  /  חניאל פרבר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il