תארו לכם כי בימים אלה היו רבני ה"עדה החרדית" מארגנים מסע שריפת חנויות החזיר בירושלים ובבית שמש ומשם הייתה התרועה עוברת לכל הארץ. תארו לעצמכם החלטה של הרב אלישיב לצאת ולנפץ את חלונות הראווה של כל חנויות הספרים החילוניות. תארו לעצמכם כי בלילה חשוך הייתה עולה - חס ושלום, האוניברסיטה העברית באש ולאחריה הייתה האש עוברת - גם בשעות היום, לאוניברסיטאות האחרות ומכלה כל חלקה טובה ם בני אדם בתוכה! והסוף היה בהריסת כל ה"טמפלים" הרפורמים והקונסרבטיביים ובמקומם היו קמים בתי כנסת חרדים. אני בטוח שעל הסיוט הזה לא חשבתם אבל מידי שנה בשנה אתם חוגגים אותו בכ"ד בכסלו ועוד עם סופגניות לרוב והרבה, הרבה מסיבות. לחגיגות האלה יש שם אחד בלבד: צביעות!
אני מוכן להבין שגם יהודי שרחוק - כרחוק שמים מארץ, חש בראש השנה כי אף הוא כלול בשנה היהודית החדשה , ולכן הוא משתדל לקיים חלק מסממני החג, ויש שאפילו מגיעים לבתי הכנסיות. אני מכיר אישית לא מעט יהודים חילונים שבעשרת ימי תשובה מתחזקים ועולים מעלה, מעלה. יום הכיפורים הוא ללא ויכוח נקודת השיא שבו עם ישראל מתאחד. אני יכול להבין היטב את תחושת השייכות השווה - למחילה, של כל יהודי ויהודי גם אם ברוב ימות השנה הוא חטא שוב ושוב. גם בסוכות יש איזשהו "צידוק היסטורי" (למרות שיותר ויותר יהודים הפכו אותו ל"חג של טיולים" ללא קשר למהותו האמיתית) להרגשת השייכות של המוני החילוניים אליו.
פורים הוא היום המציין את ההצלה הגשמית הגדולה בהיסטוריה של העם היהודי וגם כאן כל יהודי חילוני יכול למצוא עצמו בפנים. שמחת התורה - כנכס לדורות, אף היא משותפת לכל היהודים, למרות שרובם רחוקים מהתורה הקדושה. פסח הוא ראשית צמיחת גאולתנו ואפילו כאלה האוכלים חמץ גמור יוכלו למצוא בו צידוק לחגיגתם. בחג השבועות - זמן מתן תורתנו, הצידוק החילוני הוא של "חג חקלאי". צידוק רופף אך לא סותר, אצל אנשים שאינם חיים את עולם היהדות האמיתי. אבל, לכל הרוחות, מה לכל הפוקרים, האתאיסטים, המסכילים, הספורטאים ושאר החילוניים ה"מתקדמים" - ועימם חוגגי מצעדי התועבות, עם חג שבו כולנו חוגגים ניצחון של כוהנים פונדמנטליסטים (הרבה לפני שאירן קמה...) שרצחו אוכלי ומקריבי חזיר, השמידו גימנזיונים ושרפו איצטדיונים?!
אילו המכבים ומשפחת חשמונאי היו חיים בימנו הם היו מוקצים מחמת מאוס, כקיצוניים - ע"י השלטון ה"נאור" ומערכת המשפט ה"נעלה" שלו. כל אותם אוכלי הסופגניות ומסובבי הסביבונים היו מקיאים מתוכם את שכניהם ה"פרימיטיביים" ומי יודע איזו "מלחמת תרבות" היו החילונים מנהלים נגדם. בעצם , החילוניים של היום הם המתייוונים של אז - שנרצחו בלי רחם ע"י החשמונאים (שבתחילת המרד היו המיעוט הזעום בעם ישראל). אני כבר מתאר לעצמי כיצד הייתה ניראת התקוממות חשמונאית כיום - מול מצעדי התועבה או הבאת אוונגליסטים מארה"ב לצורך "ידידות פוליטית".
לסיפור ה"מרד הפוליטי ביוונים" אין בסיס היסטורי בלי הסיבה הדתית. כל המקורות מוכיחים שהמרד פרץ מסיבות דתיות - קיצוניות ואלמלא ההתייוונות וה"מודרניזציה" של אז המרד לא היה פורץ. יתרה מכך, המתייוונים עודדו את היוונים לגזור גזירות שמד , בדיוק כמו שמסכילי אירופה והרפורמים עודדו את מדינותיהם נגד היהדות. ההלכה מעמידה את נס פח השמן מעל נס הניצחון , בקרב לשחרור בית המקדש. גם שחרור בית המקדש היה אקט דתי ותו' לא.
הכוהנים "הרפורמים" שהיו שם תחת חסות היוונים, הודחו ובמקומם חזרו כוהני הדת האורתודוכסית , בהווייתה הכי קיצונית. יהודה המכבי המשיך - לאחר שחרור בית המקדש וטיהרו, להיאבק ביוונים אך אז חצי מהעם, ובראשם כל חכמי ישראל, סר ממנו והוא נהרג לבסוף בקרב עם המצביא ההלניסטי ליסיאס, קרב שבו הפסידו החשמונאים. אך כל הקרבות ה"לאומיים" אינם כלולים בחג ובהיסטוריה שלו - המצטמצמת אך ורק לשחרור הדתי מעול ה"קידמה המודרנית".
לדעתי, אלה החוגגים כיום את החג ומשתייכים לזרמים החילונים אינם אלא צבועים . הרצל וז'בוטינסקי - לעומתם, היו אנשי אמת שרצו בגלוי לנתק את היהדות מהיהודים, והרצל אף לא ראה בא"י בסיס לציונות שלו , בהדגישו כי אינו קשור לדת היהודית. אך הצבועים בימינו לוקחים את חג החנוכה ההרואי והרוחני ועושים מעשה הפוך. בנס החנוכה "בני האור" הם אלה שגירשו את ההתבוללות, הספורט והאוניברסליות ואילו "בני החושך" הם אלה שרצו לשמד את עם ישראל וליוון אותו על-פי ה"רוח המערבית" של אז.
בני החושך מציגים פניהם כבני האור
כיום "בני החושך" של אז הפכו את היוצרות בהגיעם לשלטון בארץ הקודש ולפתע מציגים פניהם כ"בני האור" במלחמתם ביהדות. כיבוש חג החנוכה על-ידי אותם צבועים נעשה למטרת חיקוי ה"מורשת" לשם הענקת לגיטימציה לכיבוש הציוני על ארץ ישראל אך לא לשם המשך קיומו של העם היהודי. זוהי דרכם מאז שבאו לעולם בלבוש "עולם ישן עדי יסוד נחריבה" אך המשיכו להשתמש בסמלי ה"עולם הישן" כדי לגנוב דעת בהמשך השמד שלהם ביהדות. הייתי שמח אם בחג החנוכה ימנעו כל אלה המדברים נגד "הדרת נשים", מסיתים בעניין "אמא טליבאן" ונגד צניעות בנות ישראל ואלה האוכלים טריפות ונבלות ומיישמים את משפטי העכו"ם ומדעי הנוכרים , מלחגוג חג כה "פרימיטיבי" ו"פונדמנטליסטי" , ובמקום זאת למצוא לעצמם "חגים" משלהם שאין להם קשר עם התורה הקדושה והנ"ך שלנו ועם שמות חגינו ומועדינו.
לצערי הרב, חוגים דתיים לא מעטים - ובראשם חב"ד, הפכו אף הם את החג החנוכה הרוחני לקרנבל של זוהמה והתבוללות שבו מככבים זמרים נוכרים לצד יהודים מתבוללים וכל זב ומצורע מבין רשעי ישראל או רשעי אומות העולם - המשמש רק דוגמה מוסרית שלילית, מדליק "נר חנוכה" ב"הדרת עם ומלך" כאשר המילה "קירוב" היא התירוץ לכל זאת.
זהו בדיוק קירוב הגופות שדרכו רצו המתייוונים והיוונים לשמד את עם ישראל. בטוחני שאילו חיו כיום מתתיהו ובניו הם היו הראשונים להרוס ולנתץ את כל "מסיבות החנוכה" החילוניות , ה"סרוגות" ושל שליחי חב"ד על שירי התועבה והחול המושמעים שם.
