בימים טרופים אלה אני מוצאת את עצמי מתייצבת בתודעתי, לצד נציגי מחאת השמאל בציבור, שכם אל שכם, נוכח אירועי
הדרת הנשים. לצערי, לא מעט מהם, מכניסים בנשימה אחת את תפישתם האנטי-ציונית על המדינה בכלל ועל המחנה הלאומי בפרט ואז – אני מיד מתרחקת.
לו תופעת ביטויי רדיפת הנשים והניסיונות לפגוע במקומן ובכבודן הייתה נחלתם של הציבור החרדי בלבד, עדיין הייתי כועסת, כמו רבים אחרים, אולם פחות מוטרדת מהשלכות נוספות מזיקות.
קרע במחנה הדתי-לאומי
התנגדות להנהגת נשים, לשירת נשים במרחב הציבורי או לעלייתן על הבמה בכלל, כבר איננה נחלתם של החרדים בלבד אלא תופעה שיש לה ביטוי אף בקרב אוכלוסיית הציבור הדתי-לאומי.
במקום למצוא את הדרך לאחד את שורותיו של המחנה הלאומי – גברים ונשים, דתיים וחילוניים – חלה הסלמה והקצנה, הכוללת פגיעה בציבור הנשים ובכך תוקעת טריז בין הציבור החילוני והדתי המכבד את האישה לבין השאר – ובכך נחלשות שורותינו ונפגעת אחדותנו.
במקום למצוא את הדרך להעלות על נס את המאבק על ארצנו הקטנה והיקרה, לקרוא לציבור הנמצא בשולי המחנה ולקרבו אלינו, אנו מרחיקים אותו ואף יוצרים קרע בתוככי המחנה עצמו.
הדרת נשים - פגיעה בלגיטימיות
אינני קוראת לאף אדם להפחית מדרכו הדתית, חס וחלילה, אך בין ההלכה של "קול באישה ערווה" החלה על הגבר (ותוכנה נתון לפרשנויות שונות) לבין איסור על נשים לעלות על במה או לשיר בציבור, יש פער גדול, בין "שמירת נגיעה" לבין השתתפות של נשים בהנהגה יישובית, אזורית או כלשהי – אין כל קשר, ובכל מקרה אין מקום לקבל פגיעה שכזו בזכויותיו של הפרט.
כשם שהתפרעויותיהם של בודדים בקרב המחנה הלאומי מעיבות על אוכלוסיה שלמה ופוגעות בנו המתנחלים ובלגיטימיות שלנו בעיני הציבור הרחב, בסופו של דבר, כך גם הדרת נשים, לה יש ביטוי גם מטעם מנהיגים מהמחנה שלנו.
כשם שיהודים הקמים ופוגעים בבנינו ובבנותינו היקרים, בהם אנחנו גאים ואותם אנחנו אוהבים, חיילי וחיילות צה"ל - כך ניסיונות דחיקת נשים לשולי החברה והורדתן מהבימה, פוגעים בציבור רחב וגדול הכולל בתוכו גם את הנשים החלוצות והמתנחלות.
פרי בשל לשמאל ולתקשורת
לכאורה אין קשר בין שתי הסוגיות, אולם העובדות הנ"ל נופלות כפרי בשל לידי הציבור השמאלני ואנשי התקשורת הנהנים להעצים אותן, לאחד ביניהן או להדגיש היבטים מסוימים במגמה המתאימה למשנתם ולהצביע לעברנו, המחנה הלאומי, באצבע מאשימה.
לא צריך יותר מדי אירועי אלימות מול צה"ל ו/או אירועי הדרת נשים כדי שאנשי השמאל והתקשורת יאחדו רבים מאזרחי המדינה יחד איתם כנגד כל ציבור המתנחלים והמחנה הלאומי.
מצד שני, אותם אירועים בדיוק תוקעים טריז בתוך המחנה הלאומי, מעמיקים מחלוקות ומחלישים את השורה.
