זו הייתה השנה שהייתה

שנת 2011 עומדת לקראת סיום, ובין שאר חשבונות הנפש כדאי לבדוק את מצבנו בחזיתות השונות בהן מוכיחה ממשלת ישראל כי ידה רבה לה. נראה כי גם במישור הבינלאומי, גם ביחסינו עם שכנינו ועם המיעוטים בקרבנו, גם בכל הקשור לחברה ולעוני של חלקים רחבים בה, וגם בניסיונות לסתימת פיות, פעלו הקואליציה והממשלה בראשה בחריצות רבה, והתוצאות לא תאחרנה לבוא. "מקפלים" את אובמה את הנשיא אובמה השפלנו פעמים אינספור, והוכחנו את כוחנו ב"קיפולו" מכל עמדה האמורה להביא לתזוזה בקיפאון באזורנו. נראה כיצד יגיב על כך לאחר הבחירות, אם ייבחר שוב לנשיא. בינתיים מביעים אחרים בממשל, כאלה שאינם חוששים מן הקול היהודי בבחירות הקרובות, את דעתם על החקיקה האנטי דמוקרטית בישראל, על ההתחמקות מכל מו"מ עם הפלשתינים ומתגעגעים לממשלות קודמות בישראל. בהם שרת החוץ קלינטון, בעלה הנשיא לשעבר ואף שר ההגנה האמריקני פאנטה. "נכנסים" באיחוד האירופי מול האיחוד האירופי, אנו פועלים בשיתוף יפה עם אירן. הם פורצים לשגרירות והתגובה תבוא בסנקציות מצד מדינות אירופה, ואנו סותמים פיות ופוגעים בתרומות מאותן מדינות, וגם כלפינו יופעלו סנקציות כאלה או אחרות. גם ההתעלמות המכוונת והבוטה מכל הצעות הקוורטט מביאה לאיטה ליחס דומה, וראה "פליטות הפה" של סרקוזי ואובמה לגבי ראש ממשלת ישראל, התבטאויות אנגלה מרקל לגביו, ואמירתו הברורה של נשיא הפרלמנט האירופי המיועד כי ממשלת נתניהו-ליברמן מרפה את ידי התומכים בישראל באיחוד ומונעת שידרוג מעמדה. פוגעים ביחסים עם טורקיה במישור היחסים עם טורקיה, שהייתה בת-ברית אמינה של ישראל, התחלנו בהושבת השגריר על כיסא קטן, ולאחר המשט, כשהתברר שטורקיה מוכנה להסתפק בהתנצלות רפה ולרדת מהסכסוך, דאג ליברמן לחשק את נתניהו, לא להסכים לנוסח שהיה מקובל כבר בעצם על שני הצדדים, והתוצאות ידועות. מביאים לחיזוק החמאס אנו מחזקים את החמאס על חשבון אבו מאזן, משחררים שבויי חמאס, אך לא שבויים של הרשות, מעכבים כספים שלהם, נמנעים מכל מו"מ, מתעלמים מכך שבזכות הרשות הפלשתינית אין פעולות טרור מן הגדה, מחרימים את אונסק"ו ולא תופסים שכל אלה פוגעים בנו בראש ובראשונה. מחלישים את המתונים במקביל אנו מבצעים כל מה שניתן כדי לקבוע עובדות בשטח, כך ששום משא-ומתן לא יצלח גם בעתיד. אנו תופסים קרקעות פרטיות להתנחלויות ואפילו יוזמים חוק שיהפוך את כולן לאדמות מדינה או לחלופין לא ניתן יהיה לתבען ארבע שנים לאחר שנחמסו; לא ממלאים אחר הוראות בג"ץ לפנות מאחזים לא חוקיים, מקימים פארקים ומוזיאון בירושלים על בית קברות מוסלמי ותוך מניעת בנייה לדיור לתושבי מזרח ירושלים, לא משתתפים בוועדה למניעת הסתה ועוד פעולות כיוצא באלה המחזקות, כהרגלנו, את הקיצוניים ומחלישות את המתונים. מקלקלים את השלום עם ירדן לאחר שירדן נשארה המדינה היחידה באזור שטרם עברה תהליך איסלאמיזציה ועדיין שומרת על הסכם השלום, אנו ממשיכים לפגוע בה, לא מכירים בשום זכות שלה במקומות הקדושים, לא מנסים לסייע לה בהתפלת מים ובייצור חשמל, ואכן המלך הודיע על התקרבות לחמאס, התרת פעילותו והחזרת אזרחות ירדנית לפעיליו. הופכים את ירושלים לטהרן את הנשים אנו מגרשים מן הרחובות בשמחת תורה ומעל שלטי הפרסום, דוחקים אותן למושבים האחוריים באוטובוס, גונזים המלצות לשילובן בכל המקצועות הצבאיים ומאירועים ומפעילויות אחרות בצבא, וממשיכים לטעון במקביל כנגד הפונדמנטליזם המוסלמי. הדמיון בין רחובות ירושלים לרחובות טהרן הולך וגובר. רק שני שרים מגיעים לוועדת השרים לקידום מעמד האישה הדנה בתופעה, אך סביר שההתעוררות בציבור תביא גם את האחרים לצאת בהצהרות. יחס חלק מתומכי ההפרדה בא לידי ביטוי בדברי עורך בעיתון חרדי, המוצא לכך הצדקה בטיעון כי גם הנאצים ערכו הפרדה בין גברים ונשים במחנות המוות. בבחירות למינהלים הקהילתיים בירושלים מסולקות נשים מהקלפי, וראש העיר מדווח כי לא היו תקלות. במקביל נמשכות תקיפות כנגד קהילת ההומואים והלסביות, כמצוות רבנים. פרויקט אקדמי הממומן על-ידי הבנק העולמי ואוניברסיטות שונות בעולם נותן לישראל ציון אפס בחופש הדת, ומעמיד אותה במקום גרוע יותר ממדינות כסנגל, צ'ילה ואלבניה, וביחד עם אירן, אפגניסטן וערב הסעודית. רבנים תומכים בהרג הגוי רבנים יהודים מאמצים פסיקת חכמי דת נוצרים מתקופות אחרות ופוסקי הלכה מוסלמים מתקופתנו, וברוחם של אלה ממליצים על הרג נוצרים ומוסלמים, ורבנים אחרים מחזקים את ידיהם, אוסרים השכרת דירות לזרים, מונעים קבלת עבודה מהם, מעודדים יריקות על כהני דת נוצרים בירושלים והכל ברוח ישראל סבא. לא רבים הרבנים היוצאים במפגיע נגד תופעות אלה או נגד ההתנכלויות האחרות כלפי הפלשתינים, המיעוטים והצבא. צעירים רומסים את החוק צעירים מתחנכים להפרת חוק, לאיומים על פעילי שמאל וחברי כנסת, כאילו לא חווינו כבר רצח פוליטי בעבר, משתתפים במצעדים בנוסח הקו-קלוקס-קלן, בעקירת עצים, בשריפת רכוש, באלימות כלפי כפריים ובהשחתת מבנים, מסגדים ובתי קברות. פעולותיהם מתרחבות גם נגד כוחות צה"ל, קצינים מותקפים ורכוש צבאי נהרס, ולמעשה ללא תגובה של ממש, פרט להצהרות של ראש הממשלה והרמטכ"ל. לעומתם, מפגיני שמאל נעצרים ומחויבים שלא להפגין יותר, נגדם מפעילים כדורי גומי ורימוני עשן, המשטרה והשב"כ עורכים שיחות אזהרה לפעילים, שוטרים פועלים ללא תגי זיהוי, וכל הפגנת שמאל בשטחים נחשבת התקהלות בלתי חוקית ומפוזרת. לא ממגרים את האנרכיה כוחות האכיפה ביהודה ובשומרון אינם ממלאים את תפקידם. לא מקפידים לקחת טביעת אצבעות, לבדוק אליבי ולחקור עדים, לא מעמתים בין מתלונן לחשוד - והתוצאה היא אנרכיה. הצבא שיש לו מלוא הסמכויות בשטחים שהוכרזו צבאיים נמנע מלעשות בהן שימוש כנגד יהודים מתפרעים ולמרות האמצעים העומדים לרשותו, מופתע תמיד מכל אירוע. אין נחמה בכך שגם בישראל סוגרת המשטרה עשרות אלפי תיקים בשנה בעילת "חוסר עניין לציבור" המחפה במקרים רבים על חוסר יכולת. מפקירים את גבולות המדינה פליטים שנכנסו למדינה ומוגנים על-ידי החוק הבינלאומי, ומחפשי עבודה זרים שהממשלה לא השכילה למנוע את כניסתם, מעוכבים במחנות מעצר ללא טיפול רפואי ראוי ומגורשים על-ידי צאצאיהם של פליטים יהודים משנים עברו. מענישים אותם ואת מי שנותן להם עבודה כדי שלא ירעבו, אך לא עושים את הדרוש לסגירת גבולות המדינה מפני מבקשי עבודה, בניגוד לפליטים הראויים למקלט. מתקיפים את ביהמ"ש העליון בית המשפט העליון, מעוז הדמוקרטיה והסיבה העיקרית שמדינות העולם עדיין מוכנות לראות בנו דמוקרטיה, נתון למתקפות בלתי פוסקות בשפה בוטה ובחקיקה, בתהליך שיביא לקיצוץ בסמכויותיו, למינויים פוליטיים של שופטים, ולהבאתו להיות זרוע של הימין הפוליטי. אפליות כלפי המיעוטים לגבי המיעוטים שבתוכנו אנו יוזמים את חוק הנכבה, את חוק הלאום, שינוי תוכניות לימודים, והכל תוך המשך קיפוח תקציבי ותעסוקתי; איננו מאפשרים תוכניות מתאר, ובמקביל פועלים נגד ישובים בלתי חוקיים שאינם מחוברים לחשמל ולמים. אחרי כל אלה אנו דורשים נאמנות ואפילו ציונות מצדם. האפליה אינה מתבטאת ביחס למיעוטים בלבד; בנות חרדיות מגורשות ממוסדות לימוד חרדיים הממומנים על-ידי המדינה ומשרד החינוך, ובמפלגת שס מתייחסים לכך בסלחנות וללא מעשה. משתיקים את המחאה החברתית על המחאה החברתית שדעכה במקביל לכניסת החורף אנו סותמים את הגולל והממשלה מוודאת שההמלצות - הדבר הטוב ביותר שקרה לחברה בישראל מזה שנים - ידוללו ומרביתן לא תיושם. בשלב זה כבר הוחלט על אי-קבלת ההמלצות בדבר תחבורה ציבורית, ביטול ההגנה על מונופולים ואי-התרת ייבוא מתחרה, סבירות נמוכה לחינוך חינם מגיל שלוש, הימנעות מפתרונות דיור בר-השגה, וביטול ההמלצה למס יסף על עשירים. במקביל דואגים פוליטיקאים ביחד עם עורכי דין וכלכלנים מכובדים להביא למוות בטרם עת של דוח ועדת הריכוזיות, כך שלא יהיה חלילה שום שינוי בניצול המחפיר שמנצלים בעלי ההון את הציבור במחירי סחורות ושירותים, בגיוסי כספים שלא יוחזרו לציבור, ובמשיכת דיבידנדים ומשכורות עתק. כל זאת כאשר גם הארגון לשת"פ כלכלי קובע שבישראל קיימת בעיית ריכוזיות חמורה. יתרה מזאת, סלילת דרך למונופולים נוספים כבר מתבצעת, ומשרד התשתיות שכבר בונה את מונופול הטעינה החשמלית עבור האחים עופר, בונה עתה את המונופולים הבאים בתחום האנרגיה עם הצעת החוק לסירוס רשות החשמל. התגברות של השחיתות הקשר ההדוק בין הון לשלטון בישראל הביא לדירוגה של ישראל, במדד ההשוואתי של שחיתות שלטונית במדינות העולם, מתחת לאיחוד האמירויות הערביות, קטר וצ'ילה. ההידרדרות נובעת לא רק משחיתות כספית, אלא גם מפעילות להשגת עוצמה פוליטית. במיקומה הנמוך של ישראל, וירידתה עתה מהמקום ה-30 למקום ה-36, טרם באו לידי ביטוי המתקפות ומעשי החקיקה האחרונים שיוזמת הקואליציה לפגיעה בבית המשפט, בחופש הביטוי, בזכויות מיעוטים וכיוצא באלה. המשך הזרמת כספים לרשויות ולמוסדות ללא קריטריונים כאמור בדוח מבקר המדינה, המשך מימון מוסדות שידוע שדיווחו דיווחי כזב ואף הפסקת הביקורת עליהם לתקופות ארוכות, מנציחים מצב של שחיתות וקניית כוח באמצעים פסולים. תורמים לבעיית העוני המדיניות הנוכחית מבטיחה כי גם בעתיד יראו דוחות הביטוח הלאומי נתונים לפיהם חמישית מהאוכלוסיה חיה בבעיה של השגת מזון. כמו בעשור האחרון, חלקו של העשירון התחתון בכלל ההכנסות יילך ויפחת וחלקו של העשירון העליון יעלה בהתמדה וישראל תעמוד באחד המקומות הראשונים ב-OECD במדדי אי-השוויון; יחס של 1:14 בין עשירים לעניים לעומת ממוצע של 1:9 ב-OECD. בעשור האחרון, בו עלה התוצר ב-30%, עלו הכנסות המנהלים הבכירים ב-140% ועלות שכרם גבוהה פי מאה מהשכר הממוצע במשק. החלטת הממשלה שלא לאכוף לימוד מקצועות ליבה גם במוסדות הממומנים על-ידי המדינה, תבטיח שהחרדים ימשיכו לא לעבוד ולא להרוויח וגם הערבים ימשיכו להיות בתחתית. מחוקקים חוקים וסותמים פיות כדי שכל הפעילות המבורכת הזו לא תופרע, פועלים חברי הכנסת בעידוד הממשלה לסתימת פיות ולמניעת תחקירים על-ידי חוק ההשתקה, ולהפיכת רשות השידור למחלקה אצל היועץ הפוליטי של ראש הממשלה. במקביל מנסים להעביר חוק לייבוש עמותות שהשלטון חושש מהן, כאלה הפועלות לשמירת זכויות מיעוטים, למתן שירותים משפטיים לחסרי יכולת ולחשיפת עבירות של הממשל ותומכיו - ממש כמו ברוסיה של פוטין לקראת הבחירות שם. אפילו היועץ המשפטי לממשלה יוזם חוק שימנע מן הציבור ידיעה על חקירות בכירים ויאפשר סגירת תיקים או עסקות טיעון ללא שהציבור יוכל להתייחס. העברת כספים לפעילות פוליטית בישראל לא מפריעה כל עוד התרומות מועברות לפוליטיקאים או לעמותות מן הימין מבעלי בתי קזינו בחו"ל (פעילות האסורה בישראל) או מאוונגליסטים החולמים על אחרית הימים בה ייספו כל היהודים. בינתיים ימשיך משרד החינוך להעביר כספים לישיבות שראשיהן מכנים את מדינת ישראל "ממלכת טומאה" ואויבת הקדוש ברוך הוא. סביר להאמין שבשנת 2012 תהיה הפעילות תוססת ויעילה לא פחות מאשר בשנה שחלפה. שנה טובה.