בעת האחרונה נמצאת על סדר היום התקשורתי והחברתי בעיה כאובה:
הדרת נשים ופגיעה בנשים ואף בילדות על-ידי אנשים השייכים לקבוצות מסוימות במגזר החרדי. תופעה זו - לא רק, אך ודאי כשהיא מגיעה לכדי אלימות והשפלה - בנוסף להיותה ראויה לגינוי, יש לעוקרה מן השורש.
כדי לטפל בתופעה, יש להבין מי הם האנשים הפועלים נגד נשים ולפעול בצעדי אכיפה כנגדם, אך בד-בבד לרדת לעומק הבעיה ולפעול ברגישות ראויה, כדי למצוא פתרון מקיף שיעקור תופעה מכוערת זו מן השורש. פעולות מקבילות אלה, אם תתבצענה, בנחישות, בדבקות ולאורך זמן, עשויות להביא מזור לבעיה זו.
בינתיים, התקשורת רועשת, הציבור מתמרמר וכבר ישנן התארגנויות שונות, הן בצעדי מחאה כמו הפגנה מתוכננת בבית שמש והן בהתארגנויות מפלגתיות ובפעילות פוליטית בקרב מפלגות קיימות בנושא מאבק בחרדים וחינוכם מחדש.
הדרת נשים - לא רק בקרב המגזר החרדי
אז לאחר שהבהרתי את סלידתי מהדרת נשים ומפגיעה בהן, והבעתי את עמדתי, כיצד ראוי וניתן לעקור תופעה זו מן השורש? אבקש להאיר מספר נקודות חשובות.
ישנן מספר סוגיות שראוי לבחון ולטפל בהן בהיבט של החברה החרדית. סוגיות כמו לימודי ליבה במוסדות חינוך הנתמכים על-ידי המדינה, קצבאות ותעסוקה, דיור, שירות בצבא ובכלל - האם וכיצד ניתן לשלב את החברה החרדית בצורה טובה יותר בחברה הישראלית.
בין אם בהדרת נשים עסקינן ובין אם בסוגיות אחרות הקשורות ביחסי הגומלין שבין החברה הישראלית לחלק החרדי בה, אל לנו לשכוח מספר דברים:
הדרת נשים הבאה לידי ביטוי בקרב חרדים ודתיים אחרים, אינה הבעיה החברתית היחידה של נשים בישראל. היעדר שוויון בתעסוקה ובשכר; היעדר שוויון בין נשים לבעליהן בבתים רבים, רבים מדי, גם בעידן בו אנו חיים; היעדר מספיק נשים במשרות טכנולוגיות והנדסיות, במערכת הפוליטית הארצית והמוניציפלית ובכלל בתפקידי מפתח; הקלות הבלתי נסבלת, עדיין, של תקיפה והטרדה מינית של נשים - כל אלה הן בעיות שעל החברה, הכנסת והממשלה בישראל להתמודד עימן בכובד ראש, ברגישות ובנחישות. כל אלה, אינן באשמת חרדים או דתיים בכלל.
התמקדות רק במגזר החרדי (מגזר, שבניגוד להכללה הרווחת אינו הומוגני, אלא מורכב מקבוצות ומתתי-קבוצות שונות לא רק מן החברה החילונית, אלא זו מזו) היא כמו "לחפש את המטבע מתחת לפנס". זה נוח, אבל זה לא מייתר את הצורך לטפל בבעיות החברה הרבות והמורכבות, בעיות שאינן נפתרות מעצמן. גם אם מחר כל החרדים, ללא יוצא מן הכלל, ישרתו בצבא, יוותרו על כל קצבה שהיא, ילמדו לימודי ליבה וכן הלאה, עדיין לא תיפתרנה הבעיות האחרות בחברה הישראלית.
עדיין לא ייפתרו הפערים הקוטביים בין עשירים לעניים, מעמד הביניים עדיין יהווה "פרה חולבת" נוחה לתקציב המדינה, מחירי המים עדיין יהיו מוגזמים, לא תיפתרנה הבעיות הקשות במערכת החינוך ואף לא אלה במערכת הבריאות. גם אם מחר בבוקר תצליח המדינה למגר את התופעה של הדרה ופגיעה בנשים (בעיה שראויה כאמור לטיפול), גם אז יוקר המחיה בישראל עדיין יהיה גבוה, הן בשל היעדר תחרות מספיקה והן בשל מדיניות מיסוי לא נכונה. גם אז, חולים ישלמו כחלק ממחיר התרופות היקר שהממשלה נמנעת מלהכניס ל"סל התרופות" מע"מ. הפשיעה עדיין תפגע בכולנו. גם אז, זוג צעיר ישעבד את עתידו לרכישת דירה ועדיין לא כולם יצליחו. גם אז, לא תתייחס הממשלה כראוי לתושבי הפריפריה ותנציח את קיפוחם.
סופו של דגל המאבק בחרדים שהניפה "שינוי"
הדרת נשים היא בעיה, אך לא הבעיה היחידה בקרב נשים בישראל. עלינו לפעול ולטפל בשילובם של החרדים כחלק מן החברה הישראלית, תוך תביעה לשינויים המתבקשים ותוך שמירה על אמונתם המחמירה, כי זו לא תשתנה. אך חובה על כולנו, כנסת, ממשלה, מערכת המשפט ואנחנו הציבור, לזכור ולטפל בתחלואי החברה הישראלית.
נראה כי יש מי שמנסה לעשות הון פוליטי מהתמקדות בחרדים. מי בהתארגנות מפלגתית חדשה ומי מבין נבחרי הציבור בממשלה ובכנסת הנוכחיות. בעבר הייתה מפלגה בשם "שינוי", שבגלגול האחרון שלה הניפה "דגל" מרכזי אחד - המאבק בחרדים. לאחר שהצליחה למנוע שיתוף חרדים בממשלה, פסק ה"דגל" מלהתנופף ואיבד את הרוח. מה קרה עם "שינוי" בבחירות לאחר מכן, כולנו זוכרים.
אז כאמור, מבלי לגרוע מן הצורך לטפל בבעיה של הדרת נשים ופגיעה בהן, כדאי וראוי לפעול בצורה הוגנת ואחראית ולטפל בטעון תיקון בחברה הישראלית ולמענה. אנו ראויים לכך.
