מי מאיתנו לא נתקל בחברת
סלולר שחייבה, אולי בטעות, את חשבוננו בסכומים עודפים, אולי ממש נמוכים, אך עדיין התרגז? מי מאיתנו לא רכש פריט שהתקלקל או נקרע או נשחק זמן קצר כל כך לאחר שנרכש, אך המוכר לא הסכים להחליפו בחדש או להשיב את סכום הרכישה? רובנו למדנו להגיד לכל אותם ספקים מעצבנים: עדיף שתיכנעו עכשיו או שנתבע עוגמת נפש והוצאות משפט, וזה יעלה לכם הרבה יותר.
כן כן, מזכירות בית המשפט מחכה לכולכם. תשלמו אגרה, תקבלו מספר תיק, ובגו זקוף תשלחו את כתב התביעה לצד שכנגד ותדמיינו את לחץ הדם שלו רושם שיאים חדשים.
הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו זמינים מאי פעם, כל הרוצה יבוא ויטול, ואנו נוטלים. מגישים תביעות, רוצים לקבל את המגיע לנו, וגם פיצוי הולם. אבל לא מצליחים לרדת לעומק ההשלכות הרגשיות והממוניות של ריצת המרתון אל שערי בית המשפט.
בזמן הכעס על העוול שנגרם, כולנו רוצים לזעוק חמס בבית המשפט ולראות את החברה או החנות - הצד הפוגע - משלמים מכיסם סכומי פיצוי גדולים ולומדים לקח. אבל רבים מאיתנו כבר למדו שזה כבר לא עובד ככה, וגם אם כן, המחיר שאנחנו משלמים בדרך, לא תמיד מצדיק את המאמץ.
אכן, החוק מאפשר לנו היום להגיש די בקלות תביעות קטנות (עד 30 אלף שקל), אך הן נדונות כעבור מספר חודשים, כאשר הכעס כבר שכך. ואם מדובר בעוול שפיצויו גדול, אזי ההליך עלול להיות מסובך וארוך הרבה יותר, וכשכבר תגיעו לדיון הראשון (מני רבים) בתביעתכם, רוב הסיכויים שהשופט כל כך ידחק אתכם לפשרה, עד שתרצו לתבוע גם אותו.
ועדיין, אם תתעקשו ולא תיכנעו ללחץ הפשרה, אז רוב הסיכויים שיקבעו לכם את הדיון הבא לעוד חצי שנה (במקרה הטוב) ואת פסק הדין תקבלו, במקרה הטוב, בעוד שנה. או שתיכנעו להצעת פשרה שלדעתכם היא כל כך מעליבה, עד תתהו אם היה שווה כל ההליך המשפטי.
לא הכל יכופר בתשלום הולם
הדברים נכונים ביתר שאת בדיני המשפחה, שם מצד אחד ההיבט הרגשי מגיע לפסגות בל יתוארו, ומצד שני - הצרכים הם אמיתיים ודוחקים. ומאחר שבדרך כלל האישה היא הצד התובע, אני מרשה לעצמי לפנות בלשון נקבה.
הקשיבי למי שנמצאת שם די והותר. ייתכן שאפילו תביעת המזונות מיותרת. גם אם כל כך בא לך להגיש את התביעה כדי להראות לו, כי הוא מסכים לשלם לך רק 1,250 שקל על-פי החוק, אבל כל החברים אומרים לך שתקבלי הרבה יותר בבית המשפט.
נכון, ייתכן שתקבלי 500 שקל יותר, ואולי עוד יותר, אבל את באמת מסוגלת להבין את ההשלכות שייחרטו בשניכם (שאמורים לגדל ילד משותף) לאחר הליך שכזה?! אני לא בטוחה. ולא הכל יכופר בתשלום הולם. חישבו שוב שניכם, כמה אתם מסוגלים לתת על-מנת לחסוך מעצמכם את המתח, את העלבון ואת התוצאה, שרוב הסיכויים - שלא באמת תספק אף אחד מכם.
כעורכת דין שהוכשרה ליצור מסיפורכם הכואב כתב תביעה סוחט דמעות (וכסף), אין כוונתי לרפות את ידיכם מקבלת סעדיכם על-פי דין, בדיוק כמו שכתוב בתורת החוק האזרחי. אבל יחד עם זאת, נסו לחשוב חמש שנים קדימה ולענות על השאלה הבאה:
האם התביעה הכל כך בוערת עכשיו, תקדם אתכם משמעותית? או שמא היא בוערת רק לרגע, אך ההתעסקות בה תיקח מכם כל כך הרבה משאבים נפשיים (וכן, גם כלכליים, שכר הטירחה ושעות העבודה שתשקיעו אינם מבוטלים לעולם) וכך גם תיעצרו מלהשקיע בעצמכם, בעבודה ובחייכם האישיים באופן שיפגע בכם הרבה יותר משיועיל?
