היחיד שיכול לעצור היום את אדר כהן ואת הכנסתם של ערכים פוסט-ציוניים למערך לימודי האזרחות, הוא השר הממונה על כהן, גדעון סער. אבל הדבר מצריך נחישות ותעוזה ולא מעט מלחמות עם שומרי החומות במעוזי השמאל ובעיתונות. השאלה היא אם השר ירצה להיכנס למאבק התקשורתי הזה. המרואיינים בתחקיר שלנו, כולם בכירים במערכת, פחדו להיחשף למתקפה מהסוג הזה. "כל מה שאומר לך אינו לייחוס", הדגיש בפני מ', המקור הראשון ששוחחתי איתו. דרישה מסוג זה מובנת ומתקבלת על הדעת כשמדובר בסיפור מרשיע המסופר כנגד אישיות בעלת עצמה וכוח. היא מובנת בעיקר כשמדובר בחושף שחיתות הנמנה עם דרג זוטר. אבל בתחקיר הזה קרה משהו אחר. בזה אחר זה ביקשו כל המרואיינים בכתבה וללא יוצא מן הכלל להביא את דבריהם שלא לייחוס, הם חוששים פן יבולע להם. כל המרואיינים, שעדויותיהם מוקלטות במערכת, הם אנשים בכירים מאוד במשרד החינוך והיכרותם עם הנושא המדובר היא בלתי אמצעית. הגרסאות הוצלבו ותמכו זה בזה, אבל כל העדויות מובאות שלא לייחוס. הפחד מניע את חלקם להתקשר יום לפני פרסום הכתבה ולוודא ששמם לא שורבב פנימה בטעות. מכאן והלאה הם יכונו: מ', ר', ס', כ' ו- צ'. האיש שנגדו הם מטיחים ביקורת הוא פקיד צעיר, המפקח על לימודי האזרחות במשרד החינוך. "לאנשים מהסוג שלו יש עורכי דין", מסביר לי ס'. "הם עובדים עם חברות יחסי ציבור והם יודעים לעשות רעש בתקשורת. הם עובדים עם עיתון 'הארץ', עם יעל דן, עם רזי ברקאי, עם קרן נויבך. אני מפחד להסתבך איתם. תראה את הלינץ' התקשורתי שעשו לצבי צמרת (יו"ר המזכירות הפדגוגית, ג"ב) כשהוא ביקש לסיים את העבודה של פרופ' ידידיה שטרן כראש ועדת המקצוע. למה אני צריך לעבור את זה בעצמי?" סיפורן של חמש האותיות הוא סיפורו של מקצוע האזרחות במערכת החינוך במדינת ישראל. הסיפור הזה בא להסביר כיצד שלב אחר שלב נכבש תחום הוראת האזרחות עד למצב שבו, כפי שמכריז בפניי ס', "חינוכם הציוני של הילדים שלנו, החיים במדינה שכל קיומה נשען על הציונות, נתון בידי אדם פוסט-ציוני". להלן, שמונה שלבים במדריך למהפכה.