אם לא יקרה שינוי, "הצעת התיקון" עלולה לעבור בכנסת בימים הקרובים. במתכונתה הנוכחית היא הצעת קלקול שתגרום בכייה לדורות. במאמר קודם תיארתי את הליקויים הרבים. "התיקון" לחוק עלול לחסל את היכולת של מדינת ישראל להתמודד עם בעיית ההסתננות. ספק אם שיטפון המסתננים ייעצר. אלה ממשיכים להסתנן בקצב מתגבר, מעל 2,200 בחודש. ספק גדול יותר, אם הממשלה תוכל לגרש מעל 53,000 המסתננים שכבר נמצאים.
למעשה, ייתכן כי "הצעת התיקון" מיותרת. חוות דעת משפטית מיוחדת מבססת את הקביעה שהחוק למניעת הסתננות הקיים, הוא תקף וחוקי במשפט הבינ"ל, וזאת לכל הדעות כולל של
מבקר המדינה.
חוות הדעת זו, מוכיחה שהכישלון במניעת ההסתננות הוא באשמת- מחדל של שר הביטחון
אהוד ברק שלא מכבד את החוק. כפועל יוצא, "הצעת התיקון" באה כדי להסיר את האשמה מעל שר הביטחון, ולהטיל אותה על שר הפנים אלי ישי.
"התיקון לחוק" מעביר חלק מהאחריות מצה"ל למשרד הפנים, שאין לו צבא וחיילים שייאכפו את החוק. שמירת הגבול היא תפקידו הטבעי של הצבא, כי רק לצבא יש המשאבים והגמישות הארגונית הנדרשים לשמירה על הגבול. צה"ל אמור לתת מענה לכל מזימה של אויבי ישראל, טרור או פלישת מסתננים שמתחזים לפליטים. החוק המשופצר יאפשר לרה"מ נתניהו ולאהוד ברק למשוך שנה נוספת, עד לבחירות מבלי לעשות כלום.
השר אלי ישי יהיה ראוי לשאת באשמה, להיות שעיר לעזאזל, אם הוא וסיעתו יצביעו בעד החוק במתכונתו המשופצרת. לכן, החוק שנדון בוועדת הפנים חייב לעבור לדיון בוועדת חוץ וביטחון, כדי לעצור את המחדל.
נדרש תיקון ראוי לפני קריאה שנייה ושלישית. הדרך המועדפת היא החלטת הממשלה לאכוף את החוק הקיים ככתבו וכלשונו.