לפיד האש הזרה

כמו לא חסרים לנו שמאלנים הזויים למיניהם בשלולית הפוליטית הקטנה שלנו, זו אשר כולה חול ושמאל אחד גדול, החליט לו עוד עיתונאי קטן ושמאלן קיצוני גדול, אחד יאיר לפיד, איסתרא בלגינא קיש-קיש קריא, לקפץ לאותה השלולית ולהשתכשך במימיה העכורים, והשלולית כולה רוגשת כמרקחה. הנה כי כן, לפיד השנאה והנהנתנות חוזר למחוזותינו. שוב 'יש לפיד לחילונים' ושוב יהיה הדלק המניע את סדר היום של הלפיד הריק והמדולדל הזה, כבימי אביו הזכור לרע, מבוסס כולו על שנאה לכל השונה והאחר, על שמאלנות קיצונית מטורפת ועל פשיזם רדיקלי גרידא. לפיד השנאה והשחצנות חוזר. את הקמפיין הפוליטי שלו הוא החל כבר לפני זמן רב עת השתמש באופן ציני ובוטה בבמות התקשורתיות שניתנו לו, ערוץ 2 וידיעות אחרונות, על-מנת לבסס את הפופולריות שלו ואת מעמדו הפוליטי לעתיד לבוא. תקשורת פוליטית מגויסת, כבר אמרנו? קמפיין פוליטי מתוכנן היטב בכן, עתה זה ברור כאור השמש בצהרי היום: כל עבודתו התקשורתית של יאיר לפיד, לבטח בשנתיים-שלוש האחרונות, הן בטורו בעיתון והן בהגשתו הטלוויזיונית, לא הייתה אלא עבודה שקופה בעיניים, פוליטיקה בכסות עיתונאית, תקשורת פוליטית מגויסת מהזן הציני והגס ביותר, קמפיין פוליטי ארוך ומתמשך אשר בלא איום 'חוק הצינון' המרחף ממעל, היה עלול להימשך עוד חודשים ארוכים, ייתכן עד תחילתה ממש של מערכת הבחירות הבאה. לפיד השנאה והיהירות האין-סופית חוזר, לפיד המחלוקת, ליבוי היצרים והאש הזרה. וכי על מה יבסס מעתה את הקמפיין האישי שלו במטרה לשמר את מעמדו הפוליטי בתודעה הציבורית ובעוד הוא נאלץ להיפרד מבמותיו התקשורתיות החינמיות שזומנו לו ואשר בהן יכול היה לעשות ככל העולה על רוחו, משמע קמפיין פוליטי שקט ורגוע בתחפושת ובמסכה עיתונאית? אין זאת כי אם על ליבוי מחלוקות ויצרים ועל הבערת אש זרה. לפיד השנאה חוזר. נאמן למורשת אביו ולעמדותיו הפוליטיות שלו עצמו כפי שהובעו לרוב בטורו בעיתון ובהופעותיו הטלוויזיוניות, אין ספק כי את הקמפיין הפוליטי שלו הוא יבסס מעתה על שנאת חרדים בפרט ודתיים בכלל, ועל שנאת המתיישבים ביהודה ובשומרון, ממש כאותו שעיר משתלח האומר להרוס בכל, לרסק, לפורר, להפריד עם מארץ מולדתו ומצור ממנו חוצב. לפיד שנאה בוער למפעל הציוני שנאת היהדות החרדית כה מושרשת ומובנית אצל לפיד ג'וניור עד כי דומה שינק אותה עם חלב אימו ממש, ולבטח ספג את תורת השנאה האוטו-אנטישמית הזו עוד בינקותו מפי המופת הגדול שלו, אביו-רבו, מהליכותיו ומאורחות חייו. שנאת שושלת לפיד לחרדים היא כה שורשית וגדולה, עד כדי כך שנהייתה לאיזו היפוסטאז'ה, לאיזה דמון דמיון רוחני המשייט באוויר הנמוך והחם העולה מן הביצה ואשר יש לו קיום משל עצמו. משמע, ייתכן שלפיד ג'וניור לא צריך להתבטא כלל נגד החרדים באשר עצם הזכרת השם 'לפיד' מזוהה מיד בתודעה הקולקטיבית ומתפרש עם שנאת חרדים בפרט והיהדות החרדית בכלל. לפיד השנאה והפשיזם הרדיקלי חוזר. יותר מכל שונא יאיר לפיד את הציבור הנאמן מכל למפעל הציוני, דהיינו את מתיישבי יהודה ושומרון. את שנאתו התהומית למתנחלים ביטא הלפיד המדולדל הזה לאחר הגירוש המרושע של אלפי היהודים מגוש קטיף וצפון השומרון, הרס היישובים והפקרת בתי הכנסת למעללי החמאס. אז, לאחר הגירוש וההרס, כתב אותו לפיד בטור הפוליטי שלו כי גם אם הגירוש לא יקדם את ה'שלום' ולא ישפר את המצב הביטחוני, הרי תוצאה אחת חיובית ודאי יש לו: אנו, הרוב הישראלי הדומם, נקמנו את נקמתנו במתנחלים ולימדנו אותם לקח! בכן, לא זכויות אדם, לא זכויות המיעוט להגנה מדורסנות הרוב, לא הומאניות, לא 'שלום' ולא בטיח, אלא רק יצר נקמנות פרימיטיבי, שנאה תהומית אוטו-אנטישמית, פשיזם קיצוני ורשעות מקאברית בתוספת. ובכן, לפיד השנאה חוזר לשכשך במימיה העכורים של שלולית הפוליטיקה הישראלית. היכונו לביאת משיח השקר החדש של החילוניות הפשיסטית המדולדלת והריקה מכל תוכן חיובי ואשר שנאת האחר ושלילת השונה הן בלבד הנותנות לה את טיפת חיותה האחרונה. לפיד השנאה חוזר, לפיד ליבוי יצרי הנקמנות הפרימיטיביים, לפיד האוטו-אנטישמיות המרושעת, לפיד ההרס, המחלוקת והפירוד, לפיד האש הזרה. לפיד נבזה שכזה, מוטב לו שתדעך בו האש ומוטב לנו שיסתלק מהזירה הפוליטית במהרה.