כבר ארבעה ימים שאני רחוק מהזירה, רחוק מקרבות הגלדיאטורים בארץ הקודש. קורא קצת את אתרי האינטרנט ומאזין לתחנות המשדרות מהבית. וואוו, רבותיי התקשורת, אתם מצליחים לשבור שיאים חדשים. בכל פעם שאני כותב שאתם מאבדים את הפרופורציות באופי הסיקור, אני חושב שאולי מישהו שם יעצור רגע לחשוב. אני נדהם מגובה הלהבות ומתמרות העשן ולא חשובה כלל הקורבן הפעם ר' - בואו נרמוס את כבודה (נכה באוכף כדי שהסוס יבין).
מה קרה, חבריי לעולם התקשורת, התעוררתם רעבים מספיק? התעוררתם משנת החורף שלכם? שיני החלב ודמעות התנין שניגרו מעיניכם לפני כמה ימים שהייתם עסוקים בעצמכם נדמו? לא עשיתם כינוסים ונאמתם נאומים על הצורה שבה השנאתם עצמכם על הציבור? הרעב הפך לגשם של מילים נגד אישיות בכירה בלשכת ראש הממשלה? האם אין ל
נתן אשל זכות בסיסית בגלל שבחר לשרת את שנוא נפשכם? האם מותר לכם הכל ולא להשאיר קוצו של יוד בחשיפה וברציחת נפשה של ר'?
מה קרה? נגמרו לכם האותיות של האלף-בית במשחקי החיים שאתם מנהלים? משחק שלעולם לא נתן עיתונאי דין וחשבון. רצחתם את גלנט, את א' מהמשרד לבט"פ. הרגתם את א' מבית הנשיא (שלבסוף כל מילה שלה הייתה אמת בסלע) ועכשיו הגיע הזמן לחסל את ר' ולא להותיר אבר אחד לא חשוף במאבק שלכם נגד ראש הממשלה ואנשיו. למה נדמה לי ולציבור כי מזמן לא זללתם את בשרו של איש שירות או תליתם קורבן בכיכר העיר - רצוי עובד מדינה. כגודל הכותרות שלכם נגד אדם מסוים לובש מדים או עובד ציבור, כך אמינותכם נסדקת.
כשהתבקשתי על-ידי משפחת נתניהו לעסוק במשבר העובדת הזרה, היו מביניכם שדאגו לצלצל ולספר לי שהם מחקו את שמי מספר הטלפונים ושלא לדבר על איומים מפורשים על מלחמת חורמה נגד אשת ראש הממשלה ונגדי, על שהעזתי לומר דבר אמת על אשת ראש הממשלה. והנה אני לוקח שוב סיכון בכך שאני יוצא נגדכם ועוד ברשת החברתית, כי הרי אין כלי תקשורת שיפרסם את מה שאני כותב. ושוב גילוי נאות - משפחת נתניהו שכרה את שירותיי בחודש ספטמבר, שירות חד-פעמי, בפרשת המטפלת של מר בן-ארצי ז"ל.
