X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
פסק הדין המקל שנתן השופט נחשון לחברת קווים מערער את מעמדם של נוסעי התחבורה הציבורית המסר לנוסעים: מוטב לנהל הליכים באופן מהיר ויעיל בבתי משפט לתביעות קטנות
▪  ▪  ▪
השופט נחשון. מסר שימנע מנוסעים שנפגעו להתלונן לרשויות [צילום: בוצ´צ´ו]
אל"ף-בי"ת של תחבורה ציבורית
לנהג רכב תחבורה ציבורית אין את הפריווילגיה לפספס תחנה. העלאת נוסעים והורדתם בתחנות היא אל"ף-בי"ת של תחבורה ציבורית. לנהג לא צריכה לעמוד טענה כאילו לא הבחין בנוסע, כאילו הוסחה דעתו במהלך הנהיגה, כאילו שכח שיש לו שם תחנה וכו'. הוא אינו נהג משאית שמבצע פריקה וטעינה, ועליו להתייחס לנוסעים בכל תחנה ולבחון בשבע עיניים אם יש שם נוסע שמחכה לו

האוטובוס לא עצר, המדינה תשלם יותר מהחברה
מחלקה ראשונה
למרות הודאת הנהג בהסדר טיעון על כך שלא עצר בתחנה בשני מקרים לאסוף נוסע, פסק השופט לחברת קווים 7,000 שקל קנס ו-300 שקל למתלונן
לרשימה המלאה

מסר קשה מעביר בית המשפט לתעבורה בפתח תקוה לנוסעי התחבורה הציבורית בישראל. אם בכל יום רומסים חברות התחבורה הציבורית ומשרד התחבורה את זכויותיכם - הרי שעכשיו יש לכך הכשר גם מבית משפט בישראל, שברגל גסה דורס את מעמדו של הנוסע.
בפסק דין מקומם שכתב (יום ג', 31.1.12) השופט שלמה (אטינגר) נחשון, הוא פסק לנוסע שהאוטובוס פעמיים לא עצר לו בתחנה רק 200-100 שקלים. מדובר בסכום פיצוי זעום לנוסע שכל "חטאו" היה שלא נעמד באמצע הכביש ונופף בשתי ידיו לנהג, או כלשון השופט - החזיק שלט שעליו נכתב "אני כאן".
השופט נחשון, שמן הסתם מגיע לעבודתו ברכב פרטי ולא באוטובוס, אינו יושב בתוך עמו ואינו מודע למצוקות משתמשי התחבורה הציבורית, לטלטלות ולייסורים אותם הם עוברים יום-יום בדרכם לעבודה, לקניות ולכל מקום אליו הם נדרשים להגיע. מדובר בקהל לקוחות שבוי, שאין עבורו חלופה אחרת מלבד התחבורה הציבורית.
אין פריווילגיה לפספוסים
לנהג רכב תחבורה ציבורית אין את הפריווילגיה לפספס תחנה. העלאת נוסעים והורדתם בתחנות היא אל"ף-בי"ת של תחבורה ציבורית. לנהג לא צריכה לעמוד טענה כאילו לא הבחין בנוסע, כאילו הוסחה דעתו במהלך הנהיגה, כאילו שכח שיש לו שם תחנה וכו'. הוא אינו נהג משאית שמבצע פריקה וטעינה, ועליו להתייחס לנוסעים בכל תחנה ולבחון בשבע עיניים אם יש שם נוסע שמחכה לו.
בתחנה נשואת העניין, כמו תחנות רבות ברחבי הארץ, יש אומנם מיעוט של נוסעים. גם אם הסיכוי שנוסע יבקש לעלות דווקא שם אפסי, מחובתו של נהג להשגיח כי לא יאבד רגע זה. הנהג כמוהו כזקיף השומר על הצאר. מעשה מספר כי כאשר עבר הצאר על גשר ליד נהר, ראה הזקיף אישה טובעת. מיד פשט בגדיו וקפץ אל המים להצילה. גורלו של הזקיף נחרץ, ולאחר משפט צבאי הודח ממשרתו, משום שזהו תפקידו. נהג תחבורה ציבורית, תפקידו להיות "שומר הראש" של הנוסע ולאסוף אותו בתחנה, כי זהו כל יעודו. נוסע אינו צריך לעמוד בתחנה או על שפת הכביש וגם לא להחזיק שלט כדי שנהג יבחין בו. לא אחת ניתן לראות בתחנות האוטובוסים זקנים ונכים שאינם יכולים לסמוך על תשומת לבו של הנהג ונעמדים כדי לסמן לו שיעצור, שעה שיכלו לשבת כמו בני אדם בתחנה ולהמתין שיעצור.
מטרטרים את הנוסע הנפגע
את הנוסע שמתלונן יש להוקיר ולהעריך, ולו רק על דרך הייסורים שעבר תרתי משמע. לא רבים יודעים, אבל בתי משפט לתעבורה אינם מרבים לעסוק בתיקים של פגיעה בנוסעי תחבורה ציבורית. על-פי נתוני משרד התחבורה, על כל עשרה נפגעי תחבורה ציבורית מתלוננים רק שלושה. רק אחד מהם מגיע למסור עדות במשרד התחבורה, וגם אז - כלל לא בטוח שזו תגיע לבית המשפט. הנתונים מתייחסים רק למי שנפגעים קשות, משום שמדי יום ישנם אלפי מקרים "קלים" בהם נתקלים הנוסעים, שכלל אינם מגיעים לכדי תלונה.
הנוסע אינו שוטר. הוא אינו מסתובב עם פנקס לתעד כל חריגה. תוך כדי תנועה הוא אינו רושם, ורק כאשר הוא מתיישב ליד מחשב, הוא גם מנסח תלונה. ברוב הפעמים הכתובת היא החברה שביצעה את העבירה. את התלונה הוא שולח באמצעות אתר החברה, שלא פעם מערים עליו קשיים טכנולוגיים ומגביל אותו במילים. מרגע שלחץ "שלח" הוא אינו יכול יותר לראות את לשון התלונה. כעבור שבוע-שבועיים מגיעה גם התשובה. ברוב הפעמים תהיה התשובה: "הנהג לא אותר, הנהג טוען אחרת וכו' - במילים אחרות: הלקוח תמיד אשם.
לאחר כמה פעמים בהם נוכח כי בחברה אין כתובת, וכי הוא עומד מול שוקת שבורה. פונה הנוסע הנפגע בצר לו למשרד התחבורה. הוא נקרא להתייצב מול חוקר, במועד שנקבע לו - על חשבון שעות העבודה שלו. את העדות יכול למסור הנוסע רק באחת משלוש הערים הגדולות - ירושלים, תל אביב וחיפה. את הדרך לשם יעשה באוטובוס בנסיעה שעשויה לארוך שעה, שעתיים ויותר. איש לא ישלם לו את החזר הנסיעה...
חקירת שתי וערב ללא החזרים
עם הגיעו, יפתח החוקר בסדרה של שאלות ויחקור אותו חקירת שתי וערב מפרכת, שעשויה להימשך חצי שעה ויותר, כאשר כבר בתחילתה יצהיר על נכונותו לבוא ולהעיד בבית משפט. למה בית משפט? כי משרד התחבורה לא שש לנהל הליך מנהלי ופונה להליך משפטי, שעל הדרך מכניס לקופת המדינה עשרות אלפי שקלים בכל תיק. והנוסע? הוא יכול מעכשיו להמתין שיקראו לו להעיד.
כאשר הוא מגיע סוף-סוף לבית משפט, שופכת החברה הנתבעת קיתונות של שופכין על פניו. עושים לו דמוניזציה, קוראים לו מתלונן סדרתי משל היה מדובר ברוצח סדרתי ולא בנפגע סדרתי, משל היה הוא האשם בסיטואציה שנוצרה.
לנוסע אין אוזן קשבת בביהמ"ש לתעבורה
ההליך הסיזיפי הזה נמשך כשלוש שנים (!!), שבמהלכן סופג המתלונן הבעות פנים חמוצות מצד נהגים שאמורים לשרת אותו באדיבות.
בזמן הזה, יכול היה הנוסע לפנות לבית משפט לתביעות קטנות, לגמור עם העסק בכמה חודשים ולקבל פיצוי כפול, משולש ומרובע. הפיצוי הזעום שקבע השופט נחשון לנוסע שגילה אזרחות טובה ופנה באמצעות הצינורות המקובלים, תוך שהוא עובר דרך חתחתים, הוא לעג לרש. יש בו מסר לכל נפגעי התחבורה הציבורית באשר הם על כך שחבל על המאמץ. בכל הכבוד לזמנו היקר של בית המשפט, שעמוס וגדוש בתיקים, זמנו של הנוסע בתחבורה הציבורית חשוב לא פחות. כאשר הערך אותו משווה בית המשפט למעמדו של הנוסע פחות, ומתייחס אליו כאל סרח עודף במשוואה שבין המדינה לחברות התחבורה הציבורית, אין פלא שהפרשנות אותה לומדות שאר חברות התחבורה הציבורית מפסק הדין המקל היא שניתן להמשיך ולדרוס את הנוסע. רק שעכשיו זה כשר, אבל מסריח. לא יותר.

הכותב הוא דובר ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל
תאריך:  31/01/2012   |   עודכן:  14/02/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
בית המשפט דרס את הנוסע
תגובות  [ 16 ] מוצגות  [ 16 ]  כתוב תגובה 
1
שופטים בית מישפט
שטיירמן   |  31/01/12 21:25
2
שימצא לו תפקיד אחר
נחום שחף  |  31/01/12 23:16
3
תודה על התמיכה. ל"ת
דורון רז  |  31/01/12 23:20
 
- חשוב מאוד לערער
איציק הימן  |  1/02/12 07:52
4
האשמה במשרד התחבורה
ישראלי מן המנין  |  1/02/12 08:47
5
השופט נחשון-הידד !!!!!
ההוא  |  1/02/12 10:43
6
כתבה לא ראויה ומגמתית
זה כתב זה?  |  1/02/12 13:30
 
- בעל ענין, נהג בקווים? אם כן
איציק הימן  |  10/02/12 10:48
 
- כתבה מעולה שלנהג קשה להבין...
פריצקי  |  22/03/12 05:35
7
בית המשפט דרס את הנוסע
מורד חזי  |  1/02/12 13:42
8
השופט נחשון בהומור לנוסע שהתלו
מורד חזי  |  1/02/12 13:48
9
השופט ??
אבי שלו  |  1/02/12 16:12
10
דוגמה נוספת לריפיון בית-המשפט
לינור  |  2/02/12 06:09
11
חתיכת בן ***ה השופט הזה
yosddd  |  3/02/12 04:54
12
כשאיצטדיון טדי מנפיק עו"ד.....
יוסף המגיד וצולף  |  14/02/12 11:57
13
יחולק בקופסאות שימורים זעירות
אזרח: הצדק התכווץ  |  14/02/12 17:36
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתמר לוין
תגובותיה של הנהלת בתי המשפט לפרשת אלשיך עברו משלב המגוחך לשלב האיומים ההיסטריים. כאשר מצרפים לכך את מכתב התמיכה השערורייתי באלשיך, עליו חתמו עשרות עורכי דין, נוצר רושם הפוך מזה שביקשו כל אלו ליצור: נראה שאלשיך באמת בבעיה קשה
יוסי דר
אם אכן נתן אשל אוחז בידיו בתמונות מביכות של ר', כי אז הוא השיג בכך שליטה כלפיה, והיא מצידה נתונה כלפיו בתחושה מתמדת של השפלה ואיום - גם אם לו עצמו אין כל כוונות זדון בקשר לתמונות
עו"ד משה גולדבלט
על-פי סעיף 1 של החוק למניעת הטרדה מינית מטרת החוק היא "לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים." האם בכך שתאלצו את ר. להעיד בניגוד לרצונה החופשי אתם שומרים על כבודה? על חירותה? על פרטיותה? האם בכך שתשלם את מחיר החשיפה ועל-פי הניסיון גם תשלם מחיר בהתפתחות הקריירה שלה - אתם מקדמים שוויון בין המינים?
דרור אידר
אז כיצד קורה שהסאטירה הטלוויזיונית בישראל נשבתה בידי שבט אחד, נפוח מחשיבות עצמית עם תקציבים גדולים אבל יצירתיות המוגבלת רק לבועה גיאוגרפית ומנטלית אחת? מדוע ציבור הצופים מרשה לעיוות הזה להתקיים שנה אחר שנה בלי לחשוב שהמציאות הזאת ניתנת לשינוי? והיא ניתנת לשינוי
עזרא הראל
ביטול החובה מראש לקיום חזקת גיל הרך - יאפשר למדינה לוודא שאותה חזקה לא תנוצל יותר בניגוד לטובת הילד; ומכאן החשיבות של המלצות שניט (בין השאר) שלעולם לא תוענק החזקה באופן אוטומטי. מכל מקום מי שמתעלל בשיטתיות בקטינים חסרי ישע שנמצאים לכאורה בטיפולו - לא יזכה לאף פירור של רחמנות כאשר יועמד לדין בס"ד בפני ביה"ד המיוחד לפשעים נגד האנושות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il