יש לי שיח ושיג של אוהב וכואב עם הטקסט המקראי. בניגוד לרעיון החרם וחובת השמדת עמי כנען, אני מציין באהבה רבה את המשקל הסגולי והערכי של החינוך לערכים הומאניים הגנוזים בספר ' שהוא יקר לי , והוא יקר לכל בן תרבות.
תביעת החוק המקראי לאהבת הגר - "וְאָהַבְתָּ אֶת הַגֵּר, כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (דברים י' 19), התביעה לשוויון הגר בפני החוק ככל האזרח "לֹא תַּטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר..." (דברים כ"ד 17) שובים את לבי, כאשר אני בא אל ציוויי הטכסט המקראי כאל דרך חיים מנווטת. כאל דרך חיים החותרת לקיומה של חברה , הקשובה למצוקת העני והחלש החי בתוכה, תוך השתתת הערך שכולם שווים בפני החוק .
הקריאה או ליתר דיוק התביעה לקליטת בני נכר בישראל ולשיתופם בחברה: "עוֹלוֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבָּחִי" (ישעיהו נ"ו 7) היא שמנחה אותי במאבקי על דמותה של החברה הישראלית, כאשר בצקלוני חי ונושם הספר ואהבתי לספר התנ"ך .
מכאן גם היותי שותף למשאלת הנביא ולתקווה "וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִים. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ: לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהֹוָה אֶל בֵּית אֱלוֹהֵי יַעֲקֹב". כל זאת מתוך תכלית אחת ויחידה כדי ש"יׁוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאוֹרְחוֹתָיו".
כך תתבסס הגמוניה ערכית מוסרית "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלַיִם". רק יישומו של מסד ערכי ומוסרי יכול להבטיח השתתת סדר מדיני חדש - "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִים וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים". סדר, שיעניק לחברה מימוש של יעד נכסף : "לֹא יִשָּׁא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב' 2-3)
מול קוטב ערכי החובק בחובו כתובים, שאיתם יש לי שיח של אוהב, ניצב קוטב החובק פסוקים לא מעטים, שאיתם יש לי שיח של כואב. במיוחד כאשר פסוקים אלו מנוצלים כיום לערוצי תרבות ותקשורת פוליטית הרת אסון.
כאשר מציגים מתוך הכתובים כל מגע עם עמים זרים כגורם לטמיעה ולעבודת אלילים השיח שלי הוא שיח של כואב. יש לי שיח כואב עם המצווה -"וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהֹוָה אֱלוֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אוֹיְבְךָ מִסָּבִיב ... תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם, לֹא תִּשְׁכַּח" (דברים כ"ה 19) וזאת בנוסף לצו המפורש כלפי עמי כנען.
יש לי שיח כואב עם צידוק בלתי מעורער בחובת השמדת כל זכר במדיין, כפי שמתואר בספר במדבר ל"א 1-12. השיח הוא מאוד כואב במפגש עם תיאור השמדת מואב בספר שמואל ב', ח' 2-3 - "וימדדם בחבל , השכב אותם ארצה, וימדד שני חבלים להמית ומלוא החבל להחיות". במלים אחרות - שני שלישים למוות ושליש אחד לחיים כדי שיהיו עבדים ונושאי מנחה. והשיח הכואב אינו פוסח על תיאור השמדת כל זכר באדום כמתואר בספר מלכים א' י"א 15-16.
חומר הסברה חד-צדדי
השיח הוא כואב, כי קשה לקבל גישה, שבבסיסה יש התעלמות מאנושיותם של עמי כנען ודמוניזציה שלהם. השיח הוא כואב לנוכח מגמה הולכת ומתחזקת , לפיה התלמיד בבית הספר כיום מחיל את מסר הכתובים למציאות הפוליטית של ימינו .
אינני יכול להשתחרר מחומר ההסברה החד-צדדי המציף את סיורי המורשת במיוחד לחברון. חומר הסברה היוצר משוואה המחייבת לראות - אויב כנעני = אויב ערבי , והדרך הנאותה ל"טפל" באויב העכשווי, כפי שטיפלו באויב הכנעני המובאות הכואבות שהבאתי ברשימה זו.
את השיח הכואב שלי עם הטקסט המקראי אני מנהל בדרכו של מרטין בובר, שאינו מקבל את הכתוב בטקסט, כשהוא מנוגד לקול האלוהים הנשמע ממצפונו של האדם (בובר , תשכ"ה , עמ' נ-נ"ג).
