החודש לפני שנה נכנס רון ירון לתפקידו כעורך
עיתון ידיעות אחרונות. את שנתו הראשונה בתפקיד תוחמות שתי החלטות בתחום משאבי האנוש של העיתון. אחת הפעולות המשמעותיות הראשונות שעשה כעורך העיתון הייתה לזמן לשימוע לפני פיטורים כמה מהעובדים הוותיקים, בהם הכתב יגאל סרנה. אחת הפעולות המשמעותיות האחרונות שעשה בשנתו הראשונה כעורך הייתה לקבוע פגישה עם הכתב אורי משגב ולהודיע לו שהוא עומד להיות מפוטר.
שתי הפעולות הללו, האחת קשורה ברעותה, מלמדות יותר מאשר על הגעתה של המצוקה התקציבית גם אל בין שערי ידיעות אחרונות, כלי התקשורת הגדול והמכניס בישראל. הן משמשות בה בעת סמן ותוצאה של שלב מכריע בתולדותיו של העיתון, אשר נאלץ במצוקתו לחדד את סדר העדיפויות המנחה אותו.
כחלק מהניסיון לעמוד על טיבו של סדר העדיפויות ולהציג, ככל הניתן, את התהוותו של אותו שלב מכריע, נערכו שיחות עם כ-20 עיתונאי ידיעות אחרונות, בעבר ובהווה, בתפקידי מפתח בעיתון. רק שניים מתוך העובדים בהווה הסכימו לחשוף את שמותיהם: משגב המפוטר, ו
נחום ברנע - חתן פרס ישראל הנחשב בכיר העיתונאים בידיעות אחרונות. את הראיונות המלאים איתם ניתן לקרוא בנפרד.
בעקבות קמפיין פנימי וציבורי, סרנה נשאר בסופו של דבר בעיתון, אך שלושת העיתונאים האחרים שזומנו במקביל אליו - מיכל גולדברג, צבי זינגר ואריה אגוזי - פוטרו. גם כשנודע כי משגב עומד בפני פיטורים התעוררו גורמים שונים בתוך ידיעות אחרונות וניסו להשפיע על ירון לשנות את החלטתו. העורך אף הסכים בשלב מסוים לקבל במשרדו משלחת של כמה עיתונאים בני דורו של משגב שהפצירו בו להימנע מלפטרו. ירון הקשיב, אך כמה שבועות מאוחר יותר הודיע למשגב סופית כי דרכו בעיתון הסתיימה.
מבחינת הנהלת העיתון העילה המוצהרת לפיטורים, בכל המקרים המוזכרים לעיל, היא בראש וראשונה כלכלית. עסקי העיתונות אינם רווחיים כבעבר ואת המחיר משלמים רבים, בהם בעלי משכורות גבוהות יחסית לאחרים. אולם לסילוקו מהעיתון של משגב, אחרי ניסיון לפטר את סרנה, משמעות ההופכת את המהלך לבעל משקל רב יותר מזה של עוד סיפור על עיתונאי שמאבד את מקום עבודתו.
משגב רואה את פיטוריו כאנקדוטה שמצביעה על תהליך רחב היקף, שבו העיתון המוביל במדינה הולך ומוותר על חלק חשוב בתמהיל שהוא מגיש לקוראיו. הוא נזכר כי בשיחות שקיים עם ירון טרם פיטוריו הציע מרצונו לוותר על חלק משכרו לזמן מה. "הוא אמר לי שהוא לא חושב שזה יהיה טוב למערכת ששכרי יקוצץ בעוד שהוא דורש ממני דווקא להגדיל תפוקה ולהביא מה שהוא מכנה 'סיפורים שירעידו את המדינה'", אומר משגב.
על נקודה זו, מבחינתו, קם ונופל סיפורו בידיעות אחרונות. בעוד שהוא הבין כי הובא לעיתון כדי לעקוב מקרוב אחר תהליכים ארוכי טווח בחברה הישראלית, העורך, כך נוכח, ציפה ממנו לספק יותר סיפורים דרמטיים, מהסוג שיגדיל את המכירות בגיליונות סוף השבוע. "בהחלט התגלעה בינינו מחלוקת עניינית", אומר משגב. "הרגשתי שיש בינינו תהום מבחינת ההשקפה לגבי איזה סוג של עיתונות אני אמור לעשות בעיתון, איזה סוג של עיתונות צריך להיות במוסף הפוליטי של 'ידיעות אחרונות' ומה תפקידו של 'ידיעות אחרונות'".
"שני הפיטורים האלה הם בעיני טעות", אומר עיתונאי בכיר בידיעות אחרונות ביחס למהלך לפטר את סרנה שבוטל ברגע האחרון ולפיטורי משגב שיצאו אל הפועל. "הם מהאנשים הבודדים שנשארו שיודעים לכתוב טקסט מהתחלה עד הסוף שאתה לא צריך לשנות בו מילה. אבל זה לא קשור רק ל'ידיעות אחרונות'. אלה אנשים שעולים כסף, ובמקומם מעדיפים להביא סנדלרים ב-5,000 שקלים, צעירים, שירוצו לך כל היום".
מצד שני, מוסיף אותו עיתונאי, ברגע שהוחלט על קיצוץ כללי שפוגע גם בתקציב 'המוסף לשבת', אין אפשרות לפטר אדם שאינו עיתונאי בכיר ומוערך. "כל החלטה שהיו עושים ב'מוסף לשבת' הייתה מעוררת שערורייה. היית יכול להגיד שצריך לקצץ במקום אחר אבל ההחלטה, עד כמה שאני מבין, הייתה לחתוך בכל המחלקות". ועוד מוסיף העיתונאי הבכיר כי לו פיטורים דומים היו מתבצעים לא על-ידי רון ירון אלא על-ידי אדם המקורב יותר אל הברנז'ה העיתונאית הם היו מתקבלים כהכרח מצער ולא כמהלך שנובע ממניעים לא ענייניים.
גם הפרשן הבכיר נחום ברנע חושב שפיטוריו של אורי משגב אינם הצעד הנכון לידיעות אחרונות. יחד עם זאת, ברנע מדגיש כי מצבו הכספי של העיתון אינו גלוי בפניו וכי אין לו ספק שירון עשה ככל שיכול היה כדי להימנע מלפטר את משגב. "לא הייתה שום חמדה או שמחה או תחושת רווחה בהחלטה שלו לפטר את משגב", אומר ברנע. "דיברתי איתו על זה ולא שמעתי שום דבר כזה. רון הוא לא בן אדם שמשחק משחקים".