כולנו מסכימים ששכר העובדים, עובדי קבלן וכאלה שאינם קבועים במוסדות המדינה ובפרטיים, הוא בושה וחרפה לכל החברה הישראלית. אי-אפשר ולא ייתכן ששכר העובדים באשר הם, יהיה כה נמוך, וגם אי-אפשר שרופא אחרי סיום לימודיו, מורה מדופלם בעל תואר אקדמי, שוטר מקצועי ובעל תפקיד כה חיוני לשמירת החוק, או עובדים סוציאליים אקדמאים - יצטרכו לחפש עבודות נוספות כדי שיוכלו לקיים את משפחתם בכבוד.
אך זהו עוול שתופח ועולה מזה שנים, בלא ששום ממשלה תהיה בעלת שיניים ורצון לתקנו. אז מה פתאום התעורר מזכ"ל ההסתדרות השמנמן והחביב מכסא השן שלו בלשכתו היפה שבבית ההסתדרות, והחליט לכבות את השאלטר, ולגרום נזק של מיליארדים למדינה - שרק בסכום שעלתה עד כה השביתה - ניתן היה מזמן לכפר על עוולות העבר, ולרפד את העובדים המנוצלים בשכר הולם? האם הוא הקיץ מחייו בתוך הבועה שברחוב ארלוזורוב, והבין את המציאות? יופי. אבל למה להחריב את המדינה כדי לזכות בעוד חברים חדשים בהסתדרות? או כדי להפיל את מפלגת השלטון, שאינו חבר בה? או כדי לזכות באהדת ההמונים לקראת הבחירות במפלגתו או בהסתדרות, או השד יודע איזה?
אין לנו תרבות של ניהול מגעים!
הרחובות המצחינים של כל הערים, והמודעות של הציבור לנזק שגורם לנו ה"מזיק" החביב, אי האפשרות לקבל את שירותי הציבורים עבורם אנו משלמים כחוק, ושיתוק המדינה תוך הפסדים שמי שישלם אותם זה יהיה אנחנו - כל אלה לא יביאו לו את זר הניצחון. גם אם נדמה לו שישבור את הממשלה, להצליח לכפות עליה לקבל כעובדי קבע את כל שלל המנקים והשומרים העובדים עבורה (עדיין בשכר שיש לתקנו, מה שלזה כבר הסכימה הממשלה) - הוא טועה. אין בעולם שום יוניון שהצליח לכפות על ממשלה לקבל כעובדי קבע את כל העובדים הפרילנסרים או מטעם קבלני עבודה - כי זה לא יעלה על הדעת!!!
האם אתה או את הייתם מסכימים להשתעבד עד יומכם האחרון בקשר מוות, עם עובד כלשהו שתשכרו לעבודה אצלכם? זהו נושא שתמיד היה ותמיד יהיה נתון ליחס שבין העובד והמעביד. בלבד. ואין לשום הסתדרות את הזכות להתערב אצל בעל הבית, דהיינו - המדינה. מאידך-גיסא - היא יכולה להעלות נושאים, להתדיין כמו אנשים מתורבתים, ולא בלחץ כפי שהיא מייצרת כעת, לחץ שפוגע בה לא פחות מאשר במדינה, קרי אנחנו כולנו.
וזה מה שחסר לנו כאן בארץ - תרבות. תרבות של ניהול מגעים, תוך פישור, ולא תוך הרס. לא במו"מ לתוך הלילה, שמתיש את המתווכחים וכותש אותם, עד שדעתם מתבלעת. ובדרך - משאירים שדה חרוך אחריהם. כי מה הרבותא? לא מעמידים את כל המדינה דום רק על-פי גחמה של היו"ר של הסתדרות העובדים. את המו"מ צריכים לנהל ביום, לא בעת שביתה, ולאורך זמן וביישוב הרוח ניתן להגיע לפשרות ולשינוי במצב העגום.
זמנן של המהפכות הקומוניסטיות עבר מן העולם. בזה נוכחנו בקיץ האחרון עם "מהפכת רוטשילד", שעם הגשם הראשון חזרו פעיליה הביתה ולעבודתם המסודרת. בקשר ליוקר המחיה המטורף הקיים כאן, היו צריכים מהפכני רוטשילד לנהוג בחוכמה, כמו האמריקנים: מדי פעם לבחור מוצר צריכה חשוב, ולהפסיק לרכוש אותו כל זמן שמחירו מופרז. רק כך ניתן ללחוץ על הטייקונים, יצרני המוצרים ההכרחיים שמחירם פי כמה מאשר בחו"ל, ויותר גבוה ממחיר אותם המוצרים כשהם מיובאים. כולם יודעים כמה מקבל חקלאי בישראל עבור קילו עגבניות - גרושים. בעוד בסופרמרקט אנו נדרשים לשלם עבורן כאילו היו זהב. אז אנא, הפנו את זעמכם מול האשמים. הכתובת - מצויה על הקיר. ואל תירו לעצמכם ברגליים. כי זה מה שפירושה של השביתה הנואלת הזו.
