קוראים יקרים מזמן לא כתבתי לכם, ובכן הגיע הזמן.
עבר זמן רב מאז שכתבתי את הפרק האחרון אבל בחלוף זמן כה רב ברצוני לעדכן אתכם ולכתוב כמה דברים.
בשנה האחרונה עברתי מספר תהליכים גופניים לא פשוטים, הרופאים נאלצו להפסיק את הטיפול הניתן לי ובמיוחד את הטיפול בחומר הנקרא טלדומיד. הטיפול הממושך גרם לי לשיתוק כמעט מלא ברגל שמאל ולשיתוק חלקי ברגל ימין, כמו-כן לבעיות בשתי הידיים. הגעתי למצב שאיני חש כמעט לחלוטין את כפות רגלי שלא לדבר על האצבעות בשתי הרגלים. בלילות זה ממש כואב, כאשר אני שוכב לי כך לפני השינה אני חש את הכאב החזק ברגליים ובמיוחד בכפות הרגליים ועוד יותר באצבעות הרגליים. מכיוון שהנזק הוא בלתי הפיך אז אין מה לעשות. אך מכיוון שהרופא המטפל החדש שלי בשם אביגדור מבין שכול טיפול אחר יסכן את יכולתי לנוע הפסיק את הטיפולים בטלדומיד ואת הוולקד שזאת תרופה הטובה ביותר למלחמה במחלת הסרטן שלי לא ניתן לתת לי כי אז מצבי הכללי יוחמר, על כן אני ממתין להחלטה כיצד ימשך הטיפול בי.
בכול אופן למדתי בשנים האחרונות רבות על מחלות הסרטן השונות וכיצד ניתן להתמודד איתן, הן על-ידי תזונה נכונה, על-ידי פעילות ספורט אני הולך כל יום כשעה תמימה ותמיד בלילה, והעיקר הרבה אומץ ושמחת חיים שתמיד היו לי גם ברגעים הקשים ביותר.
בעוד כשנה אחגוג יום הולדת , עשר שנים מאז שקבלתי את המתנה הזאת מאלוהים בשם "מחלת הסרטן", כאשר חליתי אמרו לי כי הזמן קצר, אבל אני כבר אז החלטתי שאני צריך לחיות. החיים זאת הבעיה שלי, המחלה זאת הבעיה של הרופאים. כלומר אני אחיה והרופאים יתמודדו עם המחלה, זה הצליח. פיתחתי סיסמה חדשה כל יום ששואלים אותי "מה שלומך" אני עונה לכל אחד "חיי". אז אני מרגיש טוב, אומנם לא ניצחתי את המחלה אך זכיתי בעוד קרב האין סופי הזה במחלת הסרטן שלי.
לא מצטער על מחלת הסרטן שלי
אני לא מצטער כלל ועיקר שקבלתי את המחלה הזאת, באמת לא מצטער, זה נתן לי עוד פרספקטיבה נוספת על החיים. אתגר נוסף, עוד דבר שאוכל לציין ביומן האין סופי שלי - מחלת הסרטן. המחלה למעט הזמן שאני חייב לבקר כל הזמן בבתי חולים הוסיפה לי עוד עניין בחיים, עוד מקור של פעילות, לא רק שבכול שנה שעוברת אני מסמן "V" זכיתי בעוד שנה , למדתי הרבה על שיטות התמודדות עם המחלה. את השיטות הללו אני מעביר מידי יום למאות הפונים אלי ועוזר להם להתגבר על הבעיה הפסיכולוגית "אני חולה במחלת הסרטן" כמו-כן נותן עצות לחולים כיצד להתמודד עם המחלה , כיצד לנצח אותה מידי יום ועל-ידי כך לזכות בכול שנה לעוד שנה של חיים טובים ומאושרים. מה לאכול, איך לבחור את הטיפול הנכון, למי לפנות ועוד.
לזכות במערכה הכוללת ולנצח את המחלה במחלות קשות כמו שלי - לא ניתן, אך ניתן לזכות בקרבות מקומיים ואין סופיים ולהמשיך ולחיות חים מאושרים , טובים , מעניינים ומלאי סיפוק. אסור אף פעם להרים ידיים, להיכנע , להיכנס למצבי רוח קשים, יש תמיד למצוא את הנקודות שיאירו את חיינו.
ליהנות מכול רגע, לנצל כל רגע, לשנות את תפיסות החיים, להתפתח למקומות חדשים ומעניינים , לא לקחת את החיים ברצינות, לא לחשוב רע, או על דברים רעים, לראות תמיד את חצי הכוס המלאה.
גוף מדוכא הוא גוף חלש
אפשר לחיות עם מחלת סרטן, גם אם היא קשה , אפשר לחיות הרבה מאוד שנים ,עובדה אני עדיין חיי, אבל גם לדעת ליהנות מכול רגע בחיים, להגשים חלומות, אבל לא להיכנס לדיכאונות כי ברגע שנכנסים אליהם זה מקרב את הקץ ונותן כוח לשטן הנקרא מחלת הסרטן להשמיד אותנו. גוף מדוכא הוא גוף חלש שאין לו כוח להתמודד עם מחלות קשות, המוח שנכנס לדיכאון מביא אותנו לסופם של החיים ,לא רק כאשר אנו חולים במחלת הסרטן אלה גם כאשר אנו בריאים לחלוטין, על כן יש לעשות הכול ולא להיכנס לפינה שהשטן רוצה שניכנס אליה.
על כן תחיו, הגשימו חלומות, תיצרו, תבלו, תיהנו, תצחקו, תגידו תודה שקבלתם את המחלה הזאת שנתנה לכם את היכולת ואת הרצון ואת שינוי הכיוון, מעכשיו אתם אנשים אחרים , אנשים שאחרים שמבינים שזה הזמן שכלם לחיות, להגשים, ליהנות, רק כך תבינו את המשמעות של המילה "זכיתי במחלת הסרטן", החיים זאת הבעיה שלי והמחלה זאת הבעיה של הרופא ושכל אחד יתמודד עם הבעיה שלו, אני אתמודד עם החיים והרופאים על המחלה, רק בחלוקה כגון זאת אתם תנצחו במלחמות הקטנות לאורך שנים את המחלה ותגיעו לשייבה טובה, נכון בסופו של דבר תגיעו לרשות הנמלים בגיל שכולם מגיעים לשם. (הכוונה לנמלים שחיות במעמקי האדמה ולא לנמלי הים והיבשה).
בתוך זמן קצר אחזור לעדכן אתכם במחלה שלי כאשר אחזור לקבל טיפול אינטנסיבי בחזרה, זאת תהיה מלחמה נוספת וקשה וגם במערכה הזאת אני אזכה אולי חבול ופצוע יותר אבל איתן יותר וחזק יותר ונחוש יותר לזכות גם במערכה הזאת.
להתראות בעידכון הבאה.
