המונח ידועים בציבור מתייחס לאיש ואישה, החיים חיי אישות ומנהלים משק בית משותף , מתוך קשר של אהבה ומחיבות, כאשר הם בחרו ביודעין שלא להינשא זה לזו.
זכויותיהם של הידועים בציבור אינן רחבות כמו זכויותיהם של בני הזוג הנשואים, ומרביתם אף אינן מוסדרות בחוק. במאמר זה נבחן האם לידועה בציבור הזכות לקבלת מזונות לאחר פרידתה מבן זוגה.
זכאות האישה למזונות במהלך הקשר
ידועה בציבור לא בהכרח תהיה זכאית למזונות מבן זוגה במהלך חייהם המשותפים, בעוד בעל מחויב לזון את אשתו כחלק מחובות הנישואין.
אולם, הפסיקה קבעה כי ניתן להסיק במקרים מסוימים כי קיים בין הידועים בציבור מעין הסכם בע"פ, לפיו הידוע בציבור חייב לזון ולפרנס את הידועה בציבור, כל זמן שהם חיים יחד כבעל ואישה.
האם ידועה בציבור תהיה זכאית למזונות משקמים לאחר פרידה?
בעוד שע"פ ההלכה היהודית, בעל חייב במזונות אשתו עד למתן הגט, אין חקיקה הקובעת כי ידועה בציבור זכאית למזונות לאחר הפרידה.
אולם, במקרים מסוימים הפסיקה קבעה כי אישה, אשר הוכיחה לביהמ"ש כי הייתה ידועה בציבור, תהיה זכאית למזונות לאחר הפרידה. מזונות מסוג זה מכונים "מזונות משקמים", שכן מטרתם לעזור לאישה להשתקם לאחר הפרידה. כאשר הצדדים ערכו ביניהם הסכם מפורש לפיו האישה תקבל או לא תקבל מזונות לאחר הפרידה - הרי שיש לנהוג ע"פ ההסכם.
כאשר הצדדים לא ערכו הסכם, ביהמ"ש יבחן את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה ויבדוק האם בנסיבות המקרה ראוי וצריך לקבוע מזונות משקמים לצורך הגנה על "הצד החלש". כך למשל, יבדוק ביהמ"ש את משך הקשר, האם יש לצדדים ילדים משותפים, האם האישה עובדת ו/או האם יש לה יכולת לעבוד, מהו מצבה הפיזי וגילה עם סיום הקשר, האם בן הזוג עובד, מהם יכולותיו הכלכליות, וכיוצב'.
מאחר שאין חוק הקובע כי לידועה בציבור זכות למזונות משקמים, לא ניתן לקבוע מראש באילו מקרים יפסקו מזונות משקמים ובאילו לא.
ניתן לומר כי ככל שביהמ"ש יתרשם כי בני הזוג חיו יחדיו במשך תקופה ארוכה, והאישה הסתמכה על הגבר לצורך פרנסתה, ועל כן כעת, עם הפרידה, אין היא יכולה לכלכל עצמה, בעוד הגבר עובד ומכלכל עצמו במידה מספקת, גובר הסיכוי כי ביהמ"ש יחליט לפסוק לאישה זו מזונות משקמים, על-מנת ליצור שוויון כלכלי יחסי בינה לבין הגבר.
לאיזו תקופה יפסקו המזונות המשקמים?
גם אם נפסקו מזונות משקמים, הרי שהסכום שיפסק הינו סכום מוגבל, שלא בהכרח יכסה את כלל צרכי האישה, שכן הוא נועד רק לעזור לה "לעמוד על רגליה" .
בשל סיבה זו, סכום המזונות לא יינתן לכל ימי חייה של האישה אלא רק לתקופה קצובה, הדרושה לאישה להשתקם מבחינה כלכלית, התלויה גם היא בנסיבות העניין.
