אינני נביא ואפילו לא בן נביא, אבל ה' הטוב חנן אותי במעט חוש ודעת ל"הריח" עתידות הנתפסות על-פי השכל מבעוד זמן. רק לפני מספר שבועות בלבד - לאחר שנתניהו ניבחר ב"רוב גדול" מול
משה פייגלין, פרסמתי מאמר (ה"נכס של נתניהו") ובו טענתי כי הניצחון כלל אינו כל כך "גדול" כמו שנתניהו וחבריו עושים ממנו. אז טענתי כי אילו עמד מול נתניהו מנהיג יותר כריזמטי, פחות דתי ובלי "קופת שרצים" של "הפרת הסדר הציבורי" או - אז התוצאות כבר לא היו "ניצחון סוחף" וזאת משום שאפילו עם פייגלין ה"אפור", הדתי וה"בעייתי" יותר הרי שיותר מרוב של רבע מחברי הליכוד נתנו ל"השקפה ההזויה" והקיצונית שלו לגיטימציה. משום כך הגעתי למסקנה שהליכוד קיצוני יותר מאשר הוא ניראה וביום שבמקום פייגלין יעמוד מועמד "נורמלי" יותר - אך עם ההשקפה ה"פייגלינית", מן הסתם הוא עלול לנצח ולהוביל את הליכוד לקו הפוליטי של פייגלין.
והנה את אשר יגורתי בא - וביתר שאת, ב-29 לפברואר 2012. בכנס ה"מנהיגות היהודית" שנערך באותו היום באזור התעשיה בראשל"צ הופיעו לא מעט מ"אפרוחי נתניהו", ועוד ב"חייו הפוליטיים", כדי להודות ולהזדהות עם האיש שנתניהו טוען שהוא "הזוי" ו"אינו מייצג את הליכוד כלל וכלל". אינני יודע עד כמה אותם שרים וח"כים מהליכוד מזדהים עם עמדותיו של מר פייגלין אך כפוליטיקאים - עם יותר ועם פחות ניסיון, הם יודעים שצריך לנשב כמו הרוח, והרוח בליכוד היא חזקה, גבית ובמיוחד לאומנית ואף יותר מכך. מסתבר שלא במקרה "הפסדו" של פייגלין לנתניהו הפך משום מה ל"מסיבת ניצחון" שגם חלק לא מבוטל ממנהיגי ה"מנצחים" לא התביישו לעמוד ב"כנס המנוצחים" ולהחמיא למנהיג ה"מנוצחים". זה בטח לא היה באישור הבוס ה"מנצח",
בנימין נתניהו...
היו שם שני שרים, סגן וכמה חכי"ם צעקניים שהופכים אט, אט למובילי הפשיזם בליכוד. קודם כל היה שם
שר התחבורה - איש בכיר מאוד בליכוד, לכל הדעות, מר ישראל כ"ץ. האחרון - "חיה פוליטית" באמת חזקה ורצינית, לא רק שהזדהה עם הקו ה"פייגיליני" אלא גם החמיא אישית למנהיג והתגאה ששניהם למדו יחד בישיבה הדתית - לאומית "ממנה שאב פייגלין את רעיונותיו". גם השר ל"איכות הסביבה" - מר
גלעד ארדן (עוד "סמן ימני" לא קטן), היה גם הוא שם כדי להזדהות עם ה"מנהיגות היהודית" של מר פייגלין.
מדבריו ונאומו החם של סגן השר הדרוזי -
איוב קרא, הסתבר שאין כלל לזלזל בהשפעתו ה"רוחנית-"דתית- יהודית" של פייגלין גם על נוכרים. קרא לא רק שהחמיא לפייגלין ולאנשיו אלא גילה אהדה ל"עניין היהודי" על ארץ ישראל וסיים ב"ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום". בזה אחר זה עלו הח"כים הימנים והמובילים של הליכוד ונתנו דחיפה רעיונית להשקפתו "ההזויה" (כדברי נתניהו...) של פייגלין.
בין השאר "כיכבו" שם יו"ר הקואליציה - ח"כ
זאב אלקין, ח"כ הפעלתנית מירי רגב, ח"כ
דני דנון - "יו"ר הליכוד העולמי" ואיש הקשר עם המיסיונרים הנוצרים בעולם ו
ציפי חוטובלי (יו"ר מעמד האישה בכנסת). גב' חוטובלי לא שכחה לציין בנאומה כי אנשי הכנס הם ה"ליכודניקים האמיתיים". גם ה"משנה לרוה"מ"- מר
סילבן שלום, חש לאן נושבת הרוח ושלח "מברק ברכה" לכנס ו"התנצלות" על אי בואו. בשיטה דומה - "להניח את הביצים בשני סלים", השתמש גם יו"ר וועדת הכנסת -
יריב לוין, ושלח גם הוא "מכתב ברכה" עם "התנצלות" בצידה על אי בואו. לשניהם היו משום מה "בעיות בריאות"...
לומר לכם את האמת, גם אני מתנצל אך על כך שלא צפיתי כי דברי יתאמתו כל כך מהר והרוח הגבית מימין תינשוב בכזו מהירות שלא נצטרך לחכות לשלטון ה"פיילגיניזם" בליכוד בדור שלוין, חוטובלי, דנון , רגב וחבריהם יהיו בשלים למנהיגות אלא כבר נראה את ההגשמה הלאומנית - ניצית בימי נתניהו ועוד בראשותו של "פייגלין" ה"קיצוני" ו"ההזוי" שמקבל את כוחו מאנשי ובכירי "אויבו" הפוליטי נתניהו ואילו לאחרון לא נותר אלא לחרוק שיניים.
נותנים יד לדיסאינפורמציה
ולסיום כמה מילים על התקשורת העלובה והלא דמוקרטית שלאחרונה גם מצמיחה לנו פוליטיקאים בגרוש. אינני מאוהדי פייגלין ומאוחזי שיטתו אך כאיש תקשורת לשעבר אני מצר על חוסר האובייקטיביות של אנשי ה"ממלכה השביעית" בישראל שבמקום לסקר ולהביא דברים כהווייתם לציבור הרחב הם מחליטים על דעת עצמם הענייה , את מה ואת מי לסקר ולא לסקר ובכך הם נותנים יד לדיסאינפורמציה ול"שטיפת מוח" גסה ב"דמוקרטיה היחידה במזה"ת".
זו לא הפעם הראשונה שזרזירי העט ועורבי המיקרופון עושים זאת - לימין ולשמאל גם יחד, וכדוגמה לאיזון אביא את "יום הנכבה" הערבי שגם ממנו מתעלמת התקשורת כמו מהכנס של פייגלין. המתנשאים הללו אינם עובדים - כתיקשורתנים, כדי לעצב לנו מה טוב ומה רע , אלא כדי להביא לנו אינפורמציה יבשה ואנחנו כבר נחליט על ה"סכנה" או על ה"לגיטימיות" של אלה או אחרים. הליצנים הללו מוזמנים לצאת לעולם וללמוד "אובייקטיביות" תקשורתית מהי.