בימים אלה השיח בכנסת סובב סביב הדאגה הגוברת על הר הבית. שהווקף האסלמי, לו ישראל מסרה, בניחותה, את המפתחות לקודש הקודשים ליהודים, באופן שיטתי הורס את כל הראיות הארכיאולוגיות של בית הקדש הראשון והשני שהם מצאו שם ורוצים להעלימם. זאת כדי שליהודים לא תהיה כל ראיה לגבות את טענתם שהר הבית היה אי פעם יהודי, ובכך גם לתת יותר קרדיט לטענת המוסלמים שהאתר שייך לאיסלאם בלבד.
מיד לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, משה דיין הורה להוריד את דגל ישראל מהר הבית ומסר את מפתחות הר הבית לווקף המוסלמי, וכך, במחווה אידיוטי אחד, הכחיש ליהודים את זכותם להתפלל על הר הבית ונתן לערבים את הזכות להרוס את כל ההיסטוריה המעידה על יהדותו.
במחווה אחד דיין מחק את ניצחון המלחמה; כי כשקודש הקודשים ניתן לאויב אז הניצחון במלחמה הפכף לחסר משמעות.
מסירת מפתחות הר הבית לערבים, אשר, במשך תשע עשרה שנים של שליטה על החלק העתיק של ירושלים, חוללו ו / או שרפו את כל בתי הכנסת ובתי הקברות היהודים, היה החטא האדיר ביותר שיהודי יכול לעשות.
ממשלת ישראל נטשה את המאוזוליאום של יוסף, בפקודתו של
אהוד ברק; השעתה תמיכה כספית הדרושה לאחזקת המאוזוליאום של רחל, בפקודתו של נתניהו; השעתה תמיכה כספית למערת המכפלה, מקום קבורתם של האבות והאימהות של העם היהודי,
אברהם יעקב יצחק ושרה, רבקה ולאה, בפקודתו של נתניהו. (רחל אימנו נקברה בבית לחם, כשהיא מתה בזמן לידה שם).
ישנם, אך עדיין לא אושרו, דיווחים שמקום הקבורה של המלך דוד והמלך שאול הועברה לבעלות הוותיקן, בפקודת נתניהו. ויתורים על השליטה במקומות הקדושים ליהודים אינם "טעויות" מבודדות שנעשו על-ידי אנשים תמימים; אלו הן פעולות חבלה ובגידה.
כיום, האשמה על כך שלא מאבטחים את הר הבית מפני המוסלמים שפוגעים באתרים הארכיאולוגיים ושלא מאפשרים ליהודים להתפלל על הר הבית, זו אחריותו של ראש הממשלה נתניהו. עם זאת, למרבה הצער, הוא רק ממשיך במדיניות שהחלה על-ידי ראשי הממשלה לשעבר של ישראל.
הציבור בישראל צריך לטעון את ריבונותו בהר הבעת
האשמה חייבת ליפול, באותה מידה, גם על ציבור הבוחרים הישראלי, על כך שלא דורש, בתקיפות, שישראל תיטען את ריבונותה על הר הבית, כדי להבטיח שהשלמות הארכיאולוגית של הר הבית תהיה מוגנת ומשומרת ויהודים יוכלו, שוב, להתפלל בכל מקום שהם רוצים על הר הבית.
כיום בריונים מוסלמים שולטים בהר הבית והם מפחידים את הרשויות הישראליות וגורמים להם לשיתוק. אולי, ניסיון להעלות את הנושא על הפרק הפעם, יתפוש אש בין ציבור הבוחרים, כפי שהוא, בצדק, צריך, ואז ראש הממשלה נתניהו והכנסת יעברו לדרוש ריבונות מלאה על הר הבית. אנחנו מאוד מקווים שכך יהיה.
נכון להיום, הרשויות בישראל עדיין לא ביקשו לקחת חזרה את הסמכות שישראל העניקה לווקף המוסלמי.אף כי ישנן סיבות חוקיות וראיות מדאיגות לפשע שלהם, שחייבות להוביל לשלילה מהווקף לנהל את הר הבית ולקיחת המפתחות שלו ממנו, ישראל לא ניסתה להחזיר לעצמה ריבונות מלאה על האתר. אולי הפעם, עם ישראל ייתעורר ויידרוש ממשלתו לתבוע ריבונות יהודית על הר הבית, שלשם היא שייכת ביותר.
אף ממשלת ישראל תעז לעשות צעד כזה, אלא אם כן היא יודעת שיש לה תמיכה מלאה של העם. גם אז, תתארו לעצמכם את הסיכון הגדול של תגובה אלימה, אינסופית, מהערבים, אם הם ערביי ישראל, ערבים-פלשתינים, וצפוי, מכל המזרח התיכון המוסלמי. אחרי הכל, שליטה על הקדוש ביותר ליהודים הוא ניצחון מדיני עצום למוסלמים, כי למוסלמים, כל מה שקשור לירושלים מובנו אך ורק תמרון פוליטי כנגד היהודים.
אם זה לא יחרט במוחו של העם היהודי, אנחנו נאבד הכל.
