אין ספק שמשהו סוף סוף זז במשרד האוצר בתפישות ובקונספציות -הרפורמות לפי המלצות ועדת טרכטנברג והשינויים שעשה האוצר לאחרונה במערכות המיסוי והסיוע ולמעמד הבינוני התקבלו בברכה. אבל - אין ספק שכל זה לא נוגע הרבה לעניים ולחלשים ביותר בחברה הישראלית. לפיכך אין פלא שכלכלנים ואישי ציבור מצפים כיום שהאוצר יבוא בהקדם, יחד עם משרד הרווחה, עם תוכנית מקיפה משלו, תוכנית שתנסה לתקן את מצבם הכלכלי של החלשים באמת (ואני נמנע מהמילה עניים שזה מסוג מאד ערטילאי וחסר הגדרה אוניברסלית ברורה).
בעיקרון צודק משרד האוצר שלא יתכן שבמדינה שבה כ-150,000מובטלים (כביכול..) מעוסקים כיום כ-150,000 פועלים זרים..משהו אכן דפוק במערכת, אבל..האם האנשים דפוקים או השיטה ?..מצד שני אסור לשר האוצר להתייחס לנושא באופן גורף. לא כולם בטלנים, לא לכולם יש "עבודה בצד" וניתן להניח בוודאות כי ישנו פלח בחברה הישראלית (כ-20%) אשר בהחלט ניתן להגדירו מבחינה כלכלית כ-"חלש" ואשר על המדינה לסייע לו בצורה זו או אחרת.
מי הם החלשים?
בראש ובראשונה ישנם נכים וגימלאים רבים שאינם מסוגלים לעבוד ונשענים על קיצבאות מינימליות. בקטגוריה זו מוצאים את מרבית המשפחות מרובות הילדים שבהחלט קשה להם להסתדר על משכורת אחת (בהנחה שאב המשפחה אינו תמיד מועסק כעובד קבוע במקורות או בחברת החשמל). לאחר מכן מוצאים משפחות חד-הוריות רבות, ולבסוף ישנם מובטלים שבאמת ובתמים מנסים לקבל עבודה ולא מצליחים.
התפיסה המוטעית כאילו סיוע לחלשים יכול להתבסס על "קיצבאות אוניברסליות" לא מתאימה כלל למדינה בה רוב הציבור - אינו זקוק כלל לקיצבאות. "הקיצבאות השיוויוניות" נשענות על המסורת הישנה של השיויוניות הסוציאליסטית (כולם מקבלים שווה.. עשירים ועניים כאחד...) או על התפיסה השגויה שכל מי שמשלם לביטוח לאומי זכאי לאיזו קיצבה. השאלה היא מתי סוף, סוף תעמיד המדינה את הסיוע לחלשים על בסיס אישי/משפחתי לפי מבחן ההכנסה, ומתי תדאג הממשלה לתת לנזקקים באמת סיוע, תיגמול בשווה כסף ולא רק במזומנים בבנק הדואר.
שיטת "הכרטיס החכם למזון בסיסי"
ראשית על המדינה לשנות את שיטת התיגמול לחלשים. במקום קיצבת ילדים יש לתת (רק למשפחות העומדות בקריטריונים של הכנס המינימלית) - "כרטיס חכם למזון בסיסי לילד". כרטיס חכם הינו כמו כרטיס אשראי - עם תמונת בעל הכרטיס (ההורה) - בכרטיס זה מקבל הסיוע יוכל לרכוש מידי שבוע בכל סופרמרקט, מזון בסיסי ע"פ תיקצוב משתנה שהמדינה מעמידה לרשותו (במוקד האישור לכרטיס המגנטי) לפי מספר ילדיו מוכפל בסכום קבוע (שיקבע מידי זמן על-ידי ועדת שרים). הכרטיס יקבל רק בר-קודים של מוצרי מזון בסיסיים! (לא של סיגריות, לא של משקאות אלכהולים, לא של כרטיסי פיס ואפילו לא של חטיפים ומשקאות קלים) - כך לא תועלה יותר הטענה שיש ילדים רעבים במדינה.
ה"כרטיס החכם למזון בסיסי" יכול להינתן גם כחלק מקיצבת הזיקנה, כחלק מקיצבת הנכות, וכחלק מקיצבת הבטחת הכנסה. שיטה זו אגב מוכרת בארה"ב כשיטת "תלושי המזון", מבטיחה שלא יהיה רעב - ואינה מאפשרת "מסחרה" בשוק השחור הן מבחינת הטכנולוגיה של הכרטיס והן מכיוון שבצמוד לחוק "כרטיס המזון הבסיסי" ניקבעו בחוק עונשים חמורים למי שיעשה בכרטיס שימוש שלא למטרתו.
המדינה גם תוכל לדרוש מרשתות המזון הנחה מיוחדת למזון הנרכש בכרטיסים אלו ובכך להעלותאת כוח קנייתם!. נדגיש בנקודה זו שאם מרבית הסיוע לכל החלשים יהיה על בסיס כרטיסהמזון הבסיסי, למעשה לא יהיו טענות בארץ על "רעבים" והחיסכון למדינהעשוי להגיע למיליארדי שקלים בשנה!.
בונוס נוסף לשיטה זו היא חשיפת כל הנוכלים והרמאים המקבלים קיצבאות בברוקלין או ברשות הפלשתינית (ויש הרבה אלפים כאלה). ולא נשכח את כל אותם אלו שמתו "וקמו לתחיה" ברשימות הביטוח הלאומי...על-פי ראשי הביטוח הלאומי, הגניבות רק דרך קיצבאות הילדים מגיעות לעשרות מיליוני שקלים. אי הענקת קיצבאות ילדים למשפחות העומדות ברשות עצמן תביא לחיסכון של לפחות 2 מיליארד שקל.
שיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ומס הכנסה יכול גם לחשוף את כל אלו שירצו לקבל את הכרטיס החכם אבל עובדים ולא משלמים מיסיהם למדינה. החיסכון פה הוא אגדי ממש.. ועם הכנסת תעודת הזהות החכמה תוכל המדינה למנוע הונאות וזיופים.
כל האגדות על המוח היהודי הנפלא מתנפצים אצלנו על סלעי מנהיגות חסרת מעוף. אין פה כל שאלה פוליטית-מפלגתית, אלא שאלה קיומית לעתיד החברה ועתיד הכלכלה במדינת ישראל.
נכון שבפני הממשלה ניצבת כיום הדילמה ועליה להחליט מה יהיה עתידה של המדינה במצב שלטרום מלחמה בה אנו נמצאים, אבל עם כל הרצון לחסל את הפרזיטיות, הדבר לא ניתן לביצוע עם רפורמות שבקושי מגרדות את פני הקרקע, כשם שאין להדביר יבלית ע"י גרוד הקרקע עם מעדר.