לפני המון שנים לקחו אותי בפעם הראשונה לבית הכנסת קטן בעיר מולדתי בברית המועצות. באותו היום בפעם הראשונה שמעתי משפט "בשנה הבאה בירושלים הבניה". אז לא הבנתי משמעותו של המשפט הזה.
עברו עוד לא מעט שנים, עשינו עליה, למדתי היסטוריה יהודית ומסורת יהודית. ואז הבנתי את משמעות המשפט. במשך אלפיים שנים יהודים בכל העולם חלמו על ארץ אבותינו, דורות של היהודים חלמו לחזור הביתה.
ב-1948 אחרי אלפיים שנים של גלות, סבל, רדיפות אנטישמיות ושואה שב עם ישראל לבית לאומי שלו. כמו בן שבכוח גורש מהבית שלו ואחרי שנים רבים של נדידה חוזר למולדת, התגשם חלום של עם כולו!
ישראל מוכיחה בכל יום את זכות קיומה
אך כל השנים מאז הקמתה של מדינת ישראל היא עומדת במבחן מול כל הסכנות, ובכל יום היא מוכיחה זכות לקיומה. במיוחד היום כשכל מזרח התיכון רועש ובוער, יש לנו התחייבות וגם זכות לשמור על מפעל ציוני ועל ארץ ישראל! זו התחייבותינו לפני דורי דורות שהיו לפנינו וגם אלא שיבואו אחרינו.
אתגרים רבים עומדים לפנינו: אירן, חיזבאללה, חמאס, ערבים, שמאל בוגדני והזוי, אנטישמים בכל העולם. כולם רוצים בהשמדתינו, שלא תהיה יותר מדינת יהודים במזרח התיכון. אך למרות הכל אנחנו חייבים לשרוד ולהמשיך בדרכינו כמו במשפט "בשנה הבאה בירושלים הבנויה"!.
אויבים מתנגדים למפעל ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל אבל אנחנו חייבים להמשיך ולבנות בכל מקום. האויבים אומרים שזה לא אדמותינו אבל חייבים לזכור שזה מולדת שלנו ושל אבות אבותינו שהיינו מופרדים ממנה בכח ועכשיו אנחנו כאן ונמשיך להיות כאן לתמיד.
נגן על מולדת ברובה, מקלדת או מגאפון כי אין לנו ארץ אחרת!!