X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
מרבית הממציאים מגלים מהר כי אפשר להמציא רק במסגרת עבודה בחברה אשר משלמת את עלויות הפיתוח. אבל המציאות היא שחברות מעוניינות בעיקר ברווח, עכשיו ומהר. לכן בפועל הן אינן עוסקות בהמצאת מוצרים חדשים באמת. הן בעיקר מאריכות חיי המצאות ישנות על-ידי רישום אינספור פטנטים על פרטים זניחים כאילו חדשניים במוצר ישן
▪  ▪  ▪
סטף ורטהיימר. הטבות לעובדים בעזרת הסבת סיוע ממשלתי [צילום: יח"צ]

התביעה שהוגשה נגד חברת ישקר, יצרנית כלים לעיבוד מתכת במכונות רובוטיות, בבעלות חברת השקעות אמריקנית ברקשייר האת'וויי ובניהול משפחת ורטהימר, חושפת כשל חמור שנגרם משיטת הפטנטים. במדינות שבהן חברות גלובליות משתלטות בפטנטים על תחום עיסוקן - הציבור נאלץ לשלם יותר על המוצרים, וסובל מנזק כלכלי אדיר. לבסוף אותה מדינה כושלת לחלוטין בתחרות מול מדינות שבהן לא נהוגה הגנה על פטנט. ראו כיצד סין והודו שבהן אין פטנטים רומסות ברגל גסה את הכלכלה האמריקנית המקדשת פטנטים. מדינה השואפת למצוינות כלכלית צריכה לתמרץ עובדים יצירתיים. עושק בחסות החוק של העובדים היצירתיים בהחתמתם על הסכמים ממוטטת תעשיות.
לשם מה צריך פטנט?
נניח שמישהו ממציא תערובת כימית שמרפאת אנשים ממחלה כלשהי. היום עולם הרפואה כה משוכלל וכדי להכניס תרופה חדשה לעולם חברות התרופות משקיעות בממוצע 1.5 מיליארד דולר במחקר ופיתוח!. החברות מעוניינות למכור תרופות לתועלת האנושות צריכות למנוע מאחרים להעתיק את המוצר מבלי שהשקיעו אגורה במחקר ופיתוח. לשם כך נועד חוק הפטנטים. המצאות נועדו להציל חיים, לשפר תהליכים תעשייתיים, חקלאיים, מכונות, כלי נשק , כלי תחבורה, וכדומה. הפטנט נועד להגן על יזמים מועילים. המעתיקים מקשים על המפתחים להחזיר את ההשקעה המועילה שעשו. בשוק שבו אין הגנה על ממציאים, נפסקת פעולת הממציאים! הדרך היחידה לעודד המצאות היא להגן על הממציאים כך שיראו רווח ממשי מפועלם.
חוק הפטנטים מסדיר את ההגנה על ההמצאות בשיטה הבאה; הממציא עושה "עסקה" עם המדינה שבה נרשם הפטנט ו-"מגלה" לציבור כיצד ה-"המצאה" עובדת. רשם הפטנטים מנסה להוכיח שאין "התקדמות המצאתית" בהמצאה שהיא שיפור יוצא דופן שטרם נראה, ואשר אינו שיפור קל ויומיומי הנעשה על-ידי בוני מוצרים באותו התחום. במקרה שנראה לרשם כי יש התקדמות המצאתית תירשם ההמצאה לזכות הממציא תמורת אגרה. בתהליך הרישום משלם הממציא אגרות, ובעיקר עלויות של רושמי פטנטים.
הממציא פטנט רשום רשאי למכור את זכויות השימוש לחברות יצרניות. הוא רשאי במשך שנה לערך לרשום בארצות אחרות את אותה המצאה. תוקף "החוזה" בין הממציא למשרד הפטנטים יכול להגיע עד 20 שנה. למעשה "החוזה" הזה מעניק לבעל הזכויות בהמצאה "מנופול" לשיווק דבר נדרש/חיוני במדינה מסוימת.
לכאורה חוק הפטנטים מגן על ממציאים ומאפשר להם להמציא לתועלת האנושות. רק לכאורה. בפועל רישום פטנט בארה"ב לבדה עולה במקרה הטוב קרוב ל-‏20,000 דולר . צרפו לזה רישום פטנט בעשרות מדינות אחרות ותגיעו לסכומים גבוהים מאוד. בנוסף לכך ,כדי למסחר המצאה נדרש אדם להשקיע סכומים עצומים במו"מ עם בעלי ממון כדי שישקיעו בהקמת מפעלים, ייצור, שיווק המוצר, פרסום, וכדומה.
בפועל כמעט שאין ממציאים שיכולים לשלם את הסכומים הנדרשים לשם כך. בעלי ההון יודעים את זה ומנהלים מדיניות משא-ומתן דורסנית כנגד ממציאים. כך קרה שממציא הגיר האוטומטי בארה"ב קיבל בשנות החמישים בקושי כ-‏20 אלף דולר תמורת המצאתו. סכום נמוך שלא כיסה את חובותיו השוטפים בגין הבאת ההמצאה לעולם. תעשיית הרכב בכלל לא נוהגת לשלם תמלוגים והיא מעתיקה פטנטים ישנים באיחור של חמישים שנה מתעשיות אחרות.
תעשיית המוזיקה שיווקה מוזיקה בתקליטים, אח"כ המציאה קלטות ומכרה את אותה מוזיקה. אח"כ המציאה תקליטורים ושוב מכרה את אותם שירים, תוך שהיא מאלצת את הציבור לרכוש שוב מכשירים חדשים. כאשר הומצאה שיטה חדשה להעברת מוזיקה ברשת האינטרנט, התעשיה זעקה חמס בטענה שהציבור גונב ממנה את זכויות היוצרים. עתה רבים חוזרים לתקליטים הישנים, ורבים מהמוסיקאים מקליטים בביתם ומפיקים בעצמם את המוזיקה כדי שיישאר להם משהו מההשקעה האדירה בכתיבת והפקת מוזיקה. המבצעים נדרשו לחדול מעיסוקם עד שהגיע לשוק ציוד הפקה זול המאפשר ליצור תקליטור במחשב אישי.
כאילו חדש במוצר ישן
כממציא מנוסה לאורך תקופה ארוכה בחיי לא ראיתי מכונה משמעותית שהוצאו עליה פחות מ-300,000 דולר לאבטיפוס. מרבית הממציאים מגלים מהר כי אפשר להמציא רק במסגרת עבודה בחברה אשר משלמת את עלויות הפיתוח. אבל המציאות היא שחברות מעוניינות בעיקר ברווח עכשיו, ומהר. לכן בפועל הן אינן עוסקות בהמצאת מוצרים חדשים באמת. הן בעיקר מאריכות חיי המצאות ישנות על-ידי רישום אין ספור פטנטים על פרטים זניחים כאילו חדשניים במוצר ישן. חברת ג'ילט נוסדה לפני כ-110 שנים על-ידי הממציא קמפ ג'ילט סביב המצאת סכין הגילוח הבטוח שהחליף את התער שגלב השכונה חידד על רצועת עור וחיטא באלכוהול טרם השימוש. המצאה זו שווקה עשרות שנים.
אח"כ "שופרה" בכך שהוחלפה ב-2 סכינים בטוחים לשימוש. אח"כ התווספו פסים שונים של חומרי סיכה, משככי כאבים, ודימום. אח"כ הומצאה סכין בעלת 3 להבים וכן הלאה. כדי לשמור על המונופול בשוק רשמה ג'ילט לפחות 1060 פטנטים שקראתי בעצמי! (נכון לשנת 2001). בעת שכבר נמכרה טכנולוגיית לייזר להסרת שערות, עדיין הצליחו לעכב מתחרים בעזרת רישום פטנטים על שיפור מוצרים זניח.

מי משלם על הפטנטים?

חוק הפטנטים הנוכחי הנהוג בעולם מכשיל ועוצר ממציאים אמיתיים בעולם. ארה"ב בעלת השוק המוסדר העיקרי למוצרים מגובי פטנטים "מתחה" את יריעת החוק בלחץ תאגידים גדולים על המחוקק. המהלך גרם נזק לעולם כולו, ולארה"ב יותר מכולם! חוקים שנועדו להגן על חברות תוכנה אמריקניות כמייקרוסופט, גרמו בפועל לייקור התוכנות ולתופעת העתקה נרחבת. מחשב המבוסס כולו על חומרה (כמו מחשבון, קופה רושמת , מחשב של מטוס או מכונה, הוא בר הגנת פטנט, בהיותו חלק ממכונה מועילה. לעומתו התוכנה המפעילה מחשב אישי אינה צרובה ברכיביו אלא מותקנת בתקליטור ואינה מוגנת כמכונה.
התוכנה משולה לשיר שנכתב על-ידי משורר. המעתיק ומוכר 8 שורות רצופות משיר או ספר, שפורסם בחמישים השנים האחרונות מפר זכויות היוצרים. כיוון שמרבית המחשבים בעולם מופעלים בתוכנות מייקרוסופט הם פגיעים לווירוסים. קונים רגילים משלמים מחיר כבד על שדרוגי תוכנה. לעומתם התאגידים הגדולים רוכשים אלפי תוכנות במחירים מגוחכים בכל עסקה. כך מממן האמריקני הקטן את חברות הענק שעושקות אותו. להזכירכם, הסיני, או הערבי, פשוט מעתיק. "מתיחת שמיכת חוק הפטנטים" רק הזיקה לציבור והגנה על מונופול מיותר, אשר 21 מדינות תבעו אותו בתוך ארה"ב ולא הצליחו בפועל לקבל פסק דין מועיל.

ישקר והבעלות על פטנטים

לפני כ-20 שנה עמדתי עם אחרים ליד סטף ורטהימר כאשר מנהל בכיר ב-ישקר, יעקב הרפז, אמר כי; "החברה גאה בעובדה שמוצריה מועתקים בעולם, כי זו ההוכחה שהיא מקדימה את מתחרותיה בטכנולוגיה. ישקר הקימה מחלקה לרישום פטנטים אשר גם תובעת את המעתיקים. באותה שנה המחלקה הזו כיסתה את כול הוצאותיה מהכספים שזכתה בהם והרוויחה נטו 8 מיליון דולר נוספים".
כחברות טכנולוגיה ישראליות אחרות ישקר מקפידה לגייס עובדים טובים וגם להחתים אותם על חוזים שמעבירים לבעלותה את הפטנטים והידע שהם ממציאים. כאן המקום לתאר פשע שחברות רבות בישראל עושות נגד עובדיהן. יש חברות שאינן מקפידות לציין בבקשות הפטנט את שמות העובדים שהמציאו את "הקליימס" לפטנט, וכך נמנעת מהם ההכרה המקצועית. לפעמים שורה אחת בבקשת הפטנט בהקשר לפטנט כולו היא שוות ערך לתואר דוקטור מאוניברסיטה רצינית.
זו דרך אפשרית להעריך בתעשיה העולמית ממציאים. בתי משפט אמריקניים נוהגים לשלול מחברות זכויות על פטנט אם מתברר שהחברה לא אזכרה את שמות העובדים שהמציאו עבורה את הפטנט. יש חברות הפוגעות כך בעובדיהן, כדי שחברות אחרות לא ידעו מי האנשים היצירתיים אשר יהוו מטרה לציידי ראשים בתעשיה. צעד כזה מחליש את הממציאים בפועל במו"מ בבואם לדרוש שכר ראוי, בייחוד כאשר רבים מהם אוטודידקטים שהוכיחו יכולת המצאתית בשנים של עבודה ולא באוניברסיטה
.
כאן המקום לפזר דימוי שסטף ורטהימר וישקר עמלים על טיפוחו בתקציבים רבים במשך שנים. משפחת ורטהימר יצאה למשפט קשה ומתוקשר נגד דיסקונט השקעות ופירקה קשר עסקי רב שנים רק כדי למנוע פרסום דוחותיה הכספיים, ובתוכם סודות מקורות הרווחיות שלה. הוורטהימרים הקימו גן תעשיה יפה לתפארת, שבו הם משווקים את הנרטיב שלהם לפיו סטף הקים בשנת 1952 את ישקר בעשר אצבעותיו עם שתי מחרטות ונסע באופניים ובאוטובוס למסור את מוצריו לטיפול תרמי בחניתה. זה נכון עובדתית ואני גאה בו כישראלי. אבל אי-אפשר להתחמק גם מפרטים נוספים בסיפור.
הידע שנוצר בכספי מידע תועל לטובת הוורטהימרים
הוורטהימרים החרוצים ידעו לקבל אדמות להקמת שטחי תעשיה ואת כפר וורדים שבו גרים עובדי החברה בתנאים טובים. יכולתם לתת הטבות לעובדיהם בעזרת הסבת סיוע ממשלתי בהחלט בולטת. ייתר על כן הם שאבו את עובדיהם ממאגר האנשים שהוכשרו לפני עשרות שנים בעיקר ברשת החינוך הטכנולוגי אורט כדי שיהיה לצה"ל כוח אדם טכני לחילות הטכנולוגיים שלו. ידע עצום שנוצר בכספי מדינה תועל בחוכמה על-ידי הוורטהימרים לקידום עסקם כאשר הם אלו שהציעו עבודה ותנאים סבירים באזור שבו יש בעיות תעסוקה.
בשנים האחרונות החינוך המקצועי היקר צומצם לממדים זעירים. לכן ניסו בישקר להקים גני תעשיה בארצות אחרות, ואפילו להקים מוסד חינוך מקצועי עצמאי שיכשיר להם עובדים. אולם הכשרת טכנאי מתכת בתעשיה ממוחשבת ורובוטית דורשת השקעה ארוכת שנים ויקרה יותר מהכשרת מהנדס בטכניון. בפועל לא נהוג לשלם בישראל לעובד כזה כפי שמשלמים לו בתעשיה הגרמנית למשל, שכר גבוה יותר ממהנדס. כך קרה שוורטהימר מנסה אפילו לגייס תלמידים חרדים ולהכשירם, ועל כך אני מצדיע לו. הוא בטח יצליח יותר מהממשלה. אבל הדרך הנכונה היא פשוט לשלם לטכנאים ולממציאים כראוי כדי לא לאבד אותם. מדינה שלא עושה זאת אינה יכולה לקיים תעשיות כאלו ביציבות לאורך זמן.

תאריך:  28/03/2012   |   עודכן:  28/03/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 סטף ורטהימר
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הפטנטים שעוצרים את הקידמה
תגובות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב תגובה 
1
באמת בעייה
יואל קורנבלום  |  28/03/12 16:46
2
להוריד את הכובע בפני הכותב
בורג במערכת   |  28/03/12 23:22
3
יש עורכי דין שמסיתים
מקומי  |  29/03/12 07:52
4
ירון זכאי - אדם אמיץ
מקור ראשון  |  29/03/12 09:00
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
משה דן
בית המשפט מוסמך לפרש את החוק, לא לחוקק אותו. בחברות דמוקרטיות זה תפקידו של המחוקק. יהא השופט בעד או נגד מפעל ההתנחלויות, על פסיקתו להיות חסרת פניות. כל דבר פחות מכך, יהפוך את המערכת לעוד שחקן במערכת הפוליטית
צ'לו רוזנברג
רק במדינת הפכים כיפה כבר איננה רק כיפה סרוגה או כיפה שחורה או "כיפה אדומה", אלא היא "כיפת ברזל", כזו שאמורה להגן עלינו מפני טילים. בזכות "כיפת הברזל", פרי המצאה ישראלית מרשימה, מנהיגינו יכולים לנשום לרווחה כשמיליון איש נשנקים בתוך מקלטים מעופשים ובלתי ראויים לבני אדם
אלי אלון
מנכ"ל האגודה למען החייל מודה: המזנון של האגודה בסמוך לצומת ארלוזורוב בת"א פעל במשך כל השנים ללא רישיון. המזנון סגור למעלה משנה וחצי ופתיחתו לא נראית באופק. המפסידים העיקריים מכך: החיילים הנאלצים להוציא סכומים נכבדים על כריך ושתייה במזנונים היקרים שבתוך אולם הנוסעים של תחנת הרכבת "סבידור"
ד"ר יפעת ביטון
מאמר זה מבקש לזהות גורמים המקדמים את אפשרות ההכרה המשפטית בהפלייתה של קבוצה מסוימת, וגורמים המקשים על כך. לשם כך, תחת אשר יחזור אל עיקרון השוויון וינתח לעומק את נימי מרכיביו, המאמר חוזר דווקא אל מושג ההפליה, כדי לברר לעומק מהי אותה 'מחלה' שעיקרון השוויון מבקש 'לרפא'
רועי אורן
חשיפתה המצמררת של כתבת הבריאות של הערוץ הראשון, קטי דור, בדבר חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה בבתי-החולים, מלמדת על כך שהגיע הזמן שהמדינה תגן על אזרחיה ולא תתן להם למות בבתי-החולים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il