שיר הלל למחבל

מאמר המערכת של הארץ ביום 30.03.12 הופיע תחת הכותרת: "הקשיבו לברגותי". מי שהסתפק בכותרת והמשיך לגלוש לאתרים אחרים - זכה, כי שמר על בריאותו. מי שלא נזהר וקרא את המאמר יכול היה להגיע לתובנות מעניינות ומקוממות. להלן אחדות מהן: ביטאון השמאל, אשר שש לאכוף את שלטון החוק כאשר מדובר ביהודים שאינם פושעים מורשעים, מרכין ראשו בהכנעה מול הרוצח המתועב מרוואן ברגותי. הכותרת המתאימה: שיר הלל למחבל. במאמר מוזכר אומנם שהאיש נידון ל-5 מאסרי עולם, אבל אין זכר לכך שמדובר ברוצח, קל וחומר ברוצח סדרתי. ואמנם, הנ"ל מעביר את זמנו בבית ההבראה של השב"ס הקרוי בשם החביב "הדרים" ומשם מנהל את פעילות הטרור באין מפריע, ואף מוצא פרצות כדי להעניק ראיונות לתקשורת ורעיונות לעמיתיו המחבלים. הרוצח המתועב מוצג כ"מנהיג בולט", כ"מי שדחק בפוליטיקאים ישראלים להגיע להסדר", כמי ש"דבריו נפלו על אוזניים ערלות", כמי ש"אפשר להבין ללבו", כ"מנהיג אותנטי", כ"מי שיכול להוביל לקראת הסדר", כמי ש"יש לשעות לדבריו". לעומת הצדיק הכלוא, ובצד החזרה שוב ושוב על שקר "הכיבוש", ביטאון הכת השלטת של הנאורים בעיני עצמם מושיב דווקא את ממשלת ישראל על כס הנאשמים: "מוטב שבירושלים יאזינו לדבריו", "חוסר המעש של ישראל", "הורדת סוגיית סיום הכיבוש והשלום מסדר היום הציבורי בישראל", "אילו ישראל הייתה חפצה בהסדר עם הפלשתינים היא הייתה משחררת אותו זה כבר מכלאו", "ישראל בחרה שלא לשחררו, לא בעסקה ולא כמחווה, ובו בזמן להתעלם מהמשך הכיבוש". מדובר למעשה ברוצח אלים שהורשע, ומתוך "הכלא" הישראלי עוסק בסחטנות בריונית כלפי ישראל: "האסיר" הנופש ברגותי "קרא לבני עמו לפתוח בהתקוממות עממית נרחבת נגד ישראל, להפסיק עמה את המו"מ והתיאום הביטחוני ולהטיל עליה חרם". הארץ מתנדב בשקיקה להעביר את המסר המאיים. וכאמור: "אילו ישראל הייתה חפצה בהסדר עם הפלשתינים היא הייתה משחררת אותו זה כבר מכלאו". והיכן שלטון החוק? יוק! ואם לא די בכך, כתב האישום מטעם הכת השלטת נגד ממשלת ישראל נמשך גם במאמר המערכת ב-01.04.12, תחת הכותרת המאשימה: "תוכנית לחיסול השלום". כאן המסר הוא התרעה מפני התיישבות יהודית על אדמות מדינה ביהודה ובשומרון - לא חלילה על אדמות פרטיות - שמא זו תשבש את האל שהכזיב, "פתרון" שתי המדינות. כאן ההתרעה היא מפני בנייה באזורי C, אשר תשבש את חזון הסגרתם לכובש הערבי, כפי שהדבר נעשה עם שטחי A ו- B. כאן המסר הוא שישראל מנסה לבנות ממזרח "לתוואי גדר ההפרדה, שישראל מכנה "גדר ביטחון" ". למען הגילוי הנאות: הח"מ התנגד ומתנגד לגדר זו, אבל מנימוק שונה בתכלית: "גדר הביטחון" לא נועדה לביטחון אלא כדי לדחוק את ישראל מערבה, אל סמוך ל"קו הירוק", כלומר היא גדר פוליטית, ורק באמצעות הונאה מתוקשרת וקשר פסול של הון-תקשורת-שלטון היא באה לעולם והוקמה סמוך לקו. אילו הכוונה הייתה ביטחונית באמת, מקומה היה צריך להיות סביב מוקדי הטרור - בראשות ברגותי וכנופיותיו - ולא סביב קורבנותיו.