השיטה שלפיה ישראל מנהלת משא-ומתן הובאה לישראל מהגלות באירופה. זו השיטה של האשה המוכה שבה ממשלות ישראל השתמשו ועדיין משתמשות. זו שיטת המשא-ומתן של
שמעון פרס.
תמיד מאשימים את האשה המוכה - מדינת ישראל - ותמיד היא, המדינה המוכה ישראל, מרגישה אשמה, ולכן, היא תמיד מתנצלת, תמיד מוותרת ותמיד נותנת פתח שיירצו ממנה עוד. וזה תמיד מחיר מופקע לסחורה גרועה או מקולקלת.
האשה המוכה סובלת מהמכות הרבה שנים במשך שנים, ואף פעם היא לא מסיקה את המסקנות הנכונות.
האשה המוכה, מדינת ישראל, מאמינה שככל שהיא תוותר ותיסוג יותר כך היא תרוויח יותר. טעות גמורה! כי המציאות היא שככל שהאשה המוכה - מדינת ישראל - מוותרת לערבים יותר, כך המכות והשנאה עולים כמעיין המתגבר.
בהתחלה, ב-1988, היו אלה ילדים שזרקו אבנים; עכשיו הערבים יורים טילט פאג'ר המאיימים על תל אביב.
"תודה" לשמעון פרס,
יצחק רבין,
אהוד אולמרט,
אהוד ברק וכל אלה הנושאים משא-ומתן עם הערבים כאשה מוכה.
אנחנו צריכים לשנן לעצמנו, יום אחר יום, מדינת ישראל היא לא אישה מוכה ועם ישראל הוא לא יותר עם מוכה!.
