ימי תמוז התש"ח היו בדם ואש. לוחמי חטיבת יפתח בעיצומם של ימי לחימה קשה לשחרור אזור לטרון מידי הלגיון הירדני, שנודעו לימים בשם מבצע דני. לאחר שהגדוד כבש את מוצב 'שילתא', (אזור צומת שילת-מודיעין), הוא נאלץ לסגת מהמקום, עקב מתקפה קשה של כוחות שריון ירדנים. למעלה מארבעים לוחמים נפלו במהלך הנסיגה. בין הנופלים היה גם חייל צעיר בשם נתנאל זויער הי"ד, יליד עיר קטנה בהונגריה, שאיבד באושוויץ את כל משפחתו. נתנאל וחבריו הוכרזו כנעדרים, וגופותיהם נותרו בשטח הירדני, רק לאחר כשנה מתום הקרבות בי"א אדר התש"י (28.2.1950), במאמצים גדולים של הרבנות הצבאית בתיווך הצלב האדום, הובאו לקבר ישראל ההרוגים במתקפה וביניהם נתנאל, כולם נקברו בקבר אחים בהר הרצל בירושלים. קברו של נתנאל אומץ על-ידי אמונה, מתנדבת פרויקט אמץ לוחם של "נצר אחרון". אמונה בת-שירות תושבת קריית ארבע. "אחרי שהתחברתי לפרויקט 'נצר אחרון' לפני כשנתיים, התיישבתי ללמוד על נתנאל, קראתי מאמרים על הקרב, חקרתי בספרייה, וכמובן שאבתי נתונים מן האינטרנט. לאחר מחקר מעמיק וביקורים על קברו, הופתעתי לגלות כי על המצבה הצבאית שעל קברו נחרטו תאריך לידתו, גילו ותאריך עלייתו ארצה ואלו אינם תואמים עם התאריכים שעלו ממחקרי", סיפרה. "עם נתונים עדכניים אלו פניתי למערך הנצחת החללים בהר הרצל", מציינת אמונה. לאחר חילופי מכתבים, לקראת יום הזיכרון הוחלפה המצבה על קברו של זויער, שבא למנוחה, הפעם נכונה. "התחושה היא מאוד חזקה", אומרת אמונה. "כל הפרויקט הזה נותן משהו יותר משמעותי להתחבר אליו ביום הזיכרון. להכיר טובה קטנה למי שמסר את נפשו למען עם-ישראל". "התחברתי לזכרו של החייל שלי", מוסיפה אמונה, ומצהירה כי השנה היא שואפת להביא מניין יהודים לקברו של נתנאל זויער לאמירת קדיש ולימוד קצר. אולי בפעם הראשונה מאז נפל, לפני 63 שנה.