הפור נפל. הבחירות לכנסת ה-19 יוקדמו בשנה ויתקיימו אי שם בסוף הקיץ או בתחילת הסתיו. כך או כך, הכנסת הבאה שיבחר העם היושב בציון, ויותר מכך: הקואליציה הבאה, לא תדמה כלל לקואליציה הנוכחית, וכל מי שמבקש להרגיע עצמו בסיסמת מה שהיה הוא שיהיה, טועה בגדול ועלול לשלם מחיר כבד על שאננותו.
בלשון הגששים: מה שהיה לא הוא מה שיהיה. היוצא מהכלל בעניין זה הוא
בנימין נתניהו, שיהיה זה שגם ירכיב את ה
ממשלה הבאה – ויהיה לישראלי שכיהן בראשות הממשלה יותר זמן מכל ראש ממשלה שקדם לו. אבל הקואליציה שלו, תתנהל ככל הנראה בהרכב אחר לגמרי, מהותית, באופן אשר לא ייטיב לא עם הציבור הציוני-דתי ולא עם הציבור החרדי.
מערכת הבחירות הקרובה תבטא כמיהה לשידוד מערכות כללי. המערכה תתנהל על-רקע התחדשות המחאה האזרחית בקיץ, ותביעת משתתפי המחאה, בין היתר, לשירות שווה לכל, לרבות חרדים וערבים. המפלגות המרכזיות – הליכוד, העבודה, קדימה וישראל ביתנו, יתחרו ביניהן בשאלת השיוויון בנטל. להבנתן, השעה כשרה למהפכים. להערכתן, הציבור לא יוכל לשאת עוד מצב של התחמקות סיטונית של רבבות אלפי ישראל.
המחאה תתבסס בין היתר על נתונים חדשים, שפירסם השבוע
מבקר המדינה. המבקר מצא כי חלה עליה של עשרות אחוזים במתן פטורים משירות – בקרב החרדים ובציבור הכללי. לדוגמה: בעוד שבשנת 2005 עמד שיעור אי הגיוס בשל 'תורתו אומנותו' על 36% מכלל הגברים היהודים שלא גוייסו, הרי ב-2010 עלה שיעור מקבלי פטור 'תורתו אומנותו' ל-52% מקרב הלא מגוייסים בציבור היהודי. מ-2003 עד 2010 עלה היקף דחויי השירות במסגרת 'תורתו אומנותו' בשיעור של כ-60% - מ-39,200 פטורים ל-63,000 פטורים.
נתניהו כמובן אינו מחפש עימות אידיאולוגי עם החרדים, על-רקע סוגיית הגיוס, אבל יותר מכך הוא לא מחפש עימות פוליטי עם שותפיו הפוטנציאלים לקואליציה הבאה. הפעם הוא עשוי להשאיר את החרדים – ש"ס ויהדות התורה – בצד, כדי לרצות את ניצני המחאה הגוברת בסוגיית השוויוניות בשירות, ויעדיף קואליציה עם המפלגות הגדולות, תאבות השלטון. עוד נופתע באיזו קלות הן יתמסרו לידי נתניהו, במחירי מבצע ממש. בלא כסף.
להשפיע מבפנים
לא ליברמן (או יורשו) יעדיף לנטוש את מנעמי השלטון לטובת המדבר האופוזיציוני; ובוודאי לא יו"ר קדימה
שאול מופז, שלמד דבר או שניים על המחיר הכבד שילמה קודמתו
ציפי לבני בשל דביקותה הילדותית באופוזיציה; כך גם
יאיר לפיד (שהסקרים מנבאים לו 10-11 מנדטים), שיזחל על ארבע לקואליציה הבאה, לאחר שגם הוא יפנים שישיבה עקרה באופוזיציה עולה ביוקר (ע"ע ציפי לבני), ומן הסתם יסביר לבוחריו בפייסבוק החביב עליו, שלהשפיע אפשר רק מבפנים; וגם האידיאולוגית הגדולה
שלי יחימוביץ' תזדרז לתפוס טרמפ על עגלת הממשלה באפס מחיר, ולו רק מפני שמי שבונה עצמה לראשות ממשלה בעתיד, לא תוכל לעולם להגיע ליעד זה מספסלי האופוזיציה, ללא איזשהו תפקיד מיניסטריאלי ברזומה שלה.
אבל כיצד הם יוכלו לתרץ את התמסרותם לקואליציית נתניהו שנוא נפשם (חוץ מליברמן שיחסו לנתניהו שונה)? כיצד תסביר שלי הסוציאל-דמוקרטית את הצטרפותה לממשלת התאצ'ריסט נתניהו?
לכולם יהיה נימוק משכנע (לפחות את עצמם) להצטרפותם לממשלת נתניהו: השגנו את הלא-יאומן, הסכמה גורפת לשיוויון בנטל. הישג היסטורי. לראשונה מאז קום המדינה, ועוד מליצות כהנה וכהנה, על אודות גיוס שיוויוני לצבא או לחלופין לשירות אזרחי (במתכונת השירות הלאומי, כלומר שירות בקהילה, בבתי חולים, במועדוני נוער או קשישים, בתחנות כיבוי ומשטרה וכד').
כדי להשיג יעד זה יותיר נתניהו את החרדים בחוץ, או יאפשר להם להצטרף לקואליציה שבה יהוו גלגל חמישי, חסר שיניים.
עוני וניוון כלכלי
בשלב זה מתמוגגים בוודאי כמה חרדים טובים, נוסח סגן השר ליצמן, שאמר השבוע: "זה שטויות. מי יוכל לבנות בתי סוהר לכל כך הרבה סרבנים?!"
וזוהי הטעות שלך, מר ליצמן. כדי לכפות שיוויון בנטל לא צריך לבנות בתי כלא ולא מחנות מעצר. יש שיטה הרבה יותר פשוטה, פרי הגותו של איווט ליברמן: "אין זכויות ללא חובות". לאמור: לא רוצים לשרת את המדינה? או קיי, אבל המדינה מצידה גם היא לא תשרת את סרבניה: לא קיצבאות, לא מילגות לימוד, לא דמי אבטלה/בטלה, לא הבטחת הכנסה, לא מס הכנסה שלילי, לא כלום. שיסתדרו לבד. לא תורם שווה לא מקבל. כל כך פשוט, וכל כך מעשי. בלי בתי כלא ובלי מחנות מעצר.
אין ספק שהממשלה הבאה, אם הרכבה יהיה זהה פחות או יותר להערכה זו, תהיה נדיבה ותאפשר לכמות מסויימת של לומדי תורה להמית עצמם באהלה של תורה, יחסית ל-400 לומדי התורה, ששיחרר בזמנו בן-גוריון, כשהישוב מנה רק 600 אלף נפש. ואין ספק כי אלה שלא יוכרו עילויים, יתפלגו לשניים: אלה שיבינו כי מול אפס תרומה מצפה להם אפס תמיכה ויפעלו בהתאם; ואלה שיתעקשו לחיות חיי עוני וניוון כלכלי, ללא שום תמיכה מן המדינה.
סוף ההסדר?
מי שקרא טור זה עד כאן, בוודאי יהרהר בינו לבין עצמו: מה רע? לכאורה, תוכנית מעולה. אין זכויות ללא חובות - נשמע לגמרי הגיוני. בציבור הרואה בשירות צבאי או אזרחי משום מצווה מדאורייתא, יגיבו בברכה על תסריט זה.
אבל בפועל טמונה כאן טעות גדולה. ברגע שיופעל חוק שירות שיוויוני לכולם, יקרסו למרבה הצער כל ישיבות ההסדר, ספינת הדגל של הציונות הדתית. המדינה לא תוכל להרשות לעצמה לקיים אי בודד, שיושביו ישרתו רק 18 חודש. הדרישה גם כלפיהם תהיה שירות מלא. לא צריך הרבה דמיון כדי לנחש מה יקרה אז.
כך עלולה שיטת הגיוס השיוויוני להמיט, מה חבל, מכת מוות על ישיבות ההסדר. בודדים בציונות הדתית ימצאו מקומם, במסגרת המיכסה הכללית לשיחרור עילויים, בישיבה ציונית גבוהה אחת שתשרוד איכשהו לטובת המשוחררים רשמית, וכל השאר יתגייסו.
אחוז החסימה
אבל בכך לא ייתמו תלאותיה של הציונות הדתית, בפרוס הבחירות הבאות. צו השעה של שתי מפלגות הציונות הדתית, הבית היהודי-מפד"ל והאיחוד הלאומי, הוא כמובן להתאחד. אחרת, ספק אם אחת מהן או שתיהן יעברו את אחוז החסימה, שעומד היום על מינימום 3 ח"כים. האיחוד הוא כמובן צעד מבורך, להבטחת ההישרדות. מצד שני, יש חוששים שנוכחותו של נציג מטעם הימין הרדיקלי ברשימה המאוחדת, עלולה להרתיע את נתניהו, שממילא תהיה לו קואליציה רחבה, מלהזמינה לקואליציה. והלא גם המפד"ל מזה וגם האיחוד הלאומי מזה, למדו היטב בכנסת היוצאת, כמו גם העבודה וקדימה, את יתרונות ההצטרפות לקואליציה ואת מגרעות הישיבה באופוזיציה.
מצד שלישי, אין ספק שמאחורי ח"כ בן ארי מצוי כוח אלקטורלי של מנדט או שניים, כך שהוא משלם במטבע של ממש על השתתפותו ברשימה, בעוד שסילוקו ויציאתו למירוץ עצמאי, עלולה להסתיים בתבוסה ובאובדן מחפיר של רבבות קולות.
סר פחד האב
ולסיום, הנה סיבה נוספת לחשוש מן הימים הבאים. אם עד היום שמר נתניהו, איכשהו, על מורשת אביו הדגול פרופ' בן ציון נתניהו ז"ל, הרי שבקדנציה הבאה שלו הוא יהיה משוחרר ממנה, ויתכן שינצל את המציאות החדשה לשבירה נוספת שמאלה, לאחר שמורא אביו סר מעליו.
נתניהו'לוגים יודעי דבר אומרים, שהאב הענק, שדגל בעיקרון 'שתי גדות לירדן', סינדל את בנו, בזכות השפעתו המאגית על הבן, ומכוח ההערצה העמוקה שרחש הבן לאביו האינטלקטואל. נכון אומנם שגם בחיי אביו הפתיע הבן כשהשמיע דברי כפירה בנוסח שתי מדינות לשני עמים, וכשהקפיא את הבניה ביו"ש ל-10 חודשים. אבל מעבר לכך כבר לא יכול היה להרשות לעצמו להרחיק לכת, בעודו שרוי בצילו של אביו הכריזמטי.
האם ייתכן שהבחירות המתקרבות יביאו לנו לא רק ממשלה חדשה שאינה דומה לקודמתה, אלא גם נתניהו חדש?
