בניגוד למה שניתן היה לצפות, זחילתו של
שאול מופז לממשלת נתניהו לא לוותה בשום הכרזת מרד מצד חברי מפלגתו. ההשלמה בה התקבלה החלטתו של מופז מעידה על מצבה הקשה של המפלגה, שחבריה העדיפו כניעה ששכרה המועט בצידה על לחימה במערכת בחירות שסופה העגום ידוע מראש.
בשעת שפל זו ניתן לערוך סיכום ביניים לדרכה של המפלגה, ובמבט לאחור ברור כשמש שהייתה זו בעצם מפלגה של איש אחד:
אריאל שרון. בניגוד לדעת רבים המושפעים מניסיון לשכתב את ההיסטוריה, לא כדי לממש את רעיון "המפץ הגדול" של
חיים רמון קמה קדימה, אלא עקב השבירה החידתית שמאלה של שרון, שלא אפשרה לו להישאר בתנועת הליכוד הימנית. לו נערכו בליכוד בחירות מקדימות לראשות המפלגה אחרי ההינתקות, אותם 60% מחבריו שהצביעו נגד ההינתקות היו מצביעים בעד נתניהו, ושרון שהבין זאת הקים מפלגה חדשה וניצל מהתבוסה ממנה לא השכילה להינצל
ציפי לבני.
אך כשם שבכל זאת 40% מחברי הליכוד תמכו בהינתקות, גם חלק גדול ממצביעי המפלגה תמכו בתוכנית. מתוצאות הבחירות לכנסת שנערכו אחרי ההינתקות מסתבר ששרון הצליח לסחוף אחריו לא פחות מתשעה-עשר מנדטים שעברו מגוש הימין-דתיים לגוש השמאל-ערבים, כשהתוצאה של 51:69 לטובת הימין בבחירות 2003 הפכה לתוצאה של 50:70 לטובת השמאל בבחירות 2006. חמישה-עשר מתשעה-עשר מנדטים אלה חזרו לימין בבחירות 2009, כנראה מפני שהבינו באיחור-מה שקדימה בלי שרון היא בעצם מפלגת שמאל מובהקת.
(העובדה שאך לפני שש שנים ניצח גוש השמאל-ערבים, שבראשו עמד כבר אולמרט, בתוצאה 50:70, מוכיחה ששוגים אלה המסתמכים על תוצאות הסקרים האחרונים ובטוחים ששלטון גוש הימין-דתיים מובטח לנצח. בהחלט ייתכן שסופו של התרגיל המבריק של נתניהו יהיה כסופו של התרגיל המבריק של רבין, ונתניהו עוד יכה על חטא דחיית הבחירות. אם ייבחר אובמה בשנית, צפויה מערכת הבחירות הבאה להיות מושפעת מלחץ אמריקני כבד להחלפת השלטון, ואין לזלזל ביכולתה של ארה"ב להשפיע על דעת הקהל הישראלית. הפסדו של שמיר בבחירות 1992 הושפע מלחץ אמריקני שעלול להתברר כמשחק ילדים מול הלחץ שיפעיל אובמה.)
ציפי לבני אשמה
אך מי שהביא את קדימה למצבה הנוכחי איננו
אהוד אולמרט שיצר לעצמו תדמית של שמאלני קיצוני ומושחת נהנתני, אלא ציפי לבני, שבגלל צירוף נדיר של טיפשות, ילדותיות ואנוכיות סירבה להצטרף לממשלתו של נתניהו, בה יכולה הייתה קדימה להיות שותפה בכירה רבת השפעה, שרים וג'ובים.
בגלל טיפשותה לא הבינה לבני בעצמה שגוש הימין-דתיים ניצח בבחירות, והייתה משוכנעת שאת הממשלה מרכיבה המפלגה הגדולה ביותר. בגלל ילדותיותה לא השתכנעה לבני מאלה שהסבירו לה שנתניהו ניצח, וכמו ילדה קטנה שנפל לה הארטיק לירקון הרוקעת ברגליה ומייבבת "אני רוצה את הארטיק שלי", רקעה לבני ברגליה וייבבה: "אני ניצחתי ואני אהיה ראש הממשלה".
בגלל אנוכיותה לא התחשבה לבני בעובדה שקדימה איננה מפלגה של אנשי עקרונות, אלא של אנשים שרובם, ובראשם היא עצמה, בגדו בעקרונותיהם תמורת כיסאות. לבני צפצפה על חברי מפלגתה רודפי הג'ובים, וסירבה לנגן כינור שני בממשלתו של נתניהו. חברי המפלגה גמלו לה והראו לה את הדרך לשדות הציד הנצחיים של "אני ואפסי עוד", בהם רועים עתה מנהיגים לשעבר בעלי אופי דומה דוגמת
יוסי שריד ו
אברהם בורג.
אריאל שרון הקים את קדימה, והוביל אותה לניצחון סוחף אותו לא זכה לראות. המנהיגים שנכנסו לנעליו לא הגיעו לקרסוליו, ודירדרו את קדימה למצבה הנוכחי. הכישלון המהדהד של קדימה לאחר תקופת שרון מוכיח עד כמה אווילית האימרה "בתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף". ניסיון החיים מלמד אותנו בדיוק את ההפך, ורבים מאיתנו יכולים להצביע על דוגמאות של עסקים שקרסו לאחר העברתם מדור המייסדים לדור הבנים, או קבוצות כדורסל שירדו מגדולתן לאחר פרישת כוכביהן. עד היום לא נמצא תחליף למייקל ג'ורדן, אך שיקגו עדיין משחקת ואף מצליחה (אם כי הפסידה בסדרה האחרונה לאחר פציעתו של כוכבה החדש רוז). קשה להאמין שקדימה עדיין תהיה על המפה בעוד עשר שנים.
