הבזק הבחירות ולקחו
בולמוס-פולמוס הבחירות מאחורינו. איכשהו עברנו בזיג-זג את איום 'הבחירות המוקדמות', והחיים חזרו למסלולם התקין(?). נדחתה לפי שעה הצגת מפלגות הכוכבים, ותחרות המירוץ האישי באיצטלה אידיאולוגית תתקיים במועד מאוחר יותר. התזזית שאחזה גם במיגזר הציוני-דתי הניעה אותי לכתוב את מינשר ה'אני-מאמין' הפוליטי שלי, כדלהלן.
במילה 'תזזית' התכוונתי לקדחת פוליטית שחווינו זה עתה במחנה הדתי-לאומי: התרוצצות מפותלת לאיחוד או לכריתת ברית-מערך בין 'הבית היהודי' ו'האיחוד הלאומי', או בין חלק מזו וחלק מזו; ויכוח בתוך 'האיחוד הלאומי' על אופי המשך השותפות עם 'התקוה' (ד"ר
אריה אלדד) ו'ארץ-ישראל שלנו' (מיכאל בן-ארי); הדחת יו"ר 'האיחוד' הלאומי' ע"י רבנים - כן ולא; מעורבות רבנית לכל רוחב החזית; מיפקד מפד"לי שיצא לדרך וקצת מדשדש (ועל כך להלן) והכרזת אישים רעננים על התמודדות במסגרתו; התנוצצות מפלגת כוכבים דתית-לאומית שזינקה לבמת התקשורת; חיזור מפלגות ימין-מרכז אחר כיפות-סרוגות אטרקטיביות ועוד. והכל מתרחש ומתרגש במיגזר-צר-גיזרה שכבר נמרט מכל הכיוונים.
כשאני מנתח את המצב ברור לי לחלוטין כי בנסיבות כאלו תתמודדנה במגרש תת-קבוצות דתיות-לאומיות רבות, וסופן "גם לי גם לך לא יהיה - גזורו!" (מל"א ג,כו; משפט שלמה). אני מאמין בהכרח קיומה של מפלגה דתית-לאומית, ולא רק ככח וכמשקל במאבקי הכנסת והמימשל לטובת אינטרסים של ציבור זה, אלא כספינת-דגל ופלטפורמה לחזון 'המדינה היהודית' שהיא-היא לשד הציונות הדתית. לאור אמונה זו כואב לי עד מאד שהחזון המשותף לכל הפלגים הללו יעלם מן הנוף הפוליטי או יאלם ויתגמד לשוליים, בעיקר בשל מאבקים פרסונאליים, דגשים בסדר עדיפויות או פסיקות רבנים דווקניות או דקדקניות.
בהזדמנויות שונות בעבר תמכתי, גם מעל במת מדור זה, בשיטת ה'ועדה המסדרת' כמי שעשויה לאזן בין תת-הקבוצות ואף לאתר כוחות חדשים אטרקטיביים. כיום, בעקבות ההתרחשויות שפורטו לעיל, אין סיכוי שבעולם להגיע להסכמה (ממי?) על איוש ועדה כזו, וממילא גם לא על תוצאותיה. מי שלא יהיו מרוצים מהשיבוץ או מאי-השיבוץ יכריזו על מפלגה חדשה, וחזרנו לנקודת המוצא.
תחרות בליגה פנימית
לאחר עיון רב אני קורא לכל אלו הסבורים שיש צורך במפלגה דתית לאומית, גם אם הם מתנים זאת "בתנאי שהגוון או האדם שאני תומך בו יתברג בה" - להתפקד ל'בית היהודי' בהמון רב (טופס התפקדות
בלינק או חפשו בגוגל 'אתר הבית היהודי'),
ולערוך מבחן פנימי לכלל הכוחות תחת מטריה זו במסגרת פריימריז. ואפרש דברי:
אני קורא לרבני 'האיחוד הלאומי', או לפחות לנציגיה ולפעיליה, להציב דמויות משלהם שיתמודדו במיפקד זה, ובמקביל להמליץ לתומכיהם להתפקד ולהצביע למומלציהם. כיוצא בזה אני מצפה כי 'הכוחות הרעננים' ותומכיהם יתפקדו ויציגו את כוכביהם. כך גם היותר-ליברליים והיותר מיליטנטיים והיותר 'חברתיים' והיותר-ממלכתיים וכו' וכו'. כולם לנהור למיפקד, על נשיהם וטפם ותומכיהם ומעודדיהם. גם האישים שהוגדרו לעיל כ'כוכבים' וכ'אטרקטיביים' מתבקשים להתחרות בזירה זו, ללא התחייבות וללא סגירת דלתות - ונראה איך יפול דבר. יתכן מאד שהתוצאה תהיה בלתי-מספקת ואו-אז שמורה האפשרות לכל קבוצה מאוכזבת להקים מפלגה חדשה, חיצונית לבית-היהודי. אבל
לאחר התבהרות חלקית של המפה והאופק - השיקול יהיה קצת שונה.
היתרון בהצעה זו הוא קיום 'סיבוב מוקדם' בליגת הציונות הדתית. מוטב לקיים מבחן פנימי בטרם עולים על המגרש הכוחני, שבו אפשר להפסיד את הכל. חבל לנקוט במדיניות האשה המופקרת - "גם לי גם לך לא יהיה".
חזק חזק ונתחזק
המנהג האשכנזי (ואצל חלק מעדות המזרח) להכריז בסיום קריאת כל חומש לשלֵש "חזק חזק ונתחזק" מבוסס על פסוקי יהושע (א,ו-ח) "חזק ואמץ... רק חזק ואמץ... לא ימוש ספר התורה הזה מפיך".
הֶיֶה חזק בתורה! והנה הביטוי "חזק ונתחזק" מופיע בתנ"ך פעמיים כסיסמת קְרַב של יואב שר צבא דוד, המפיח מוטיבציה בקֶרֶב לוחמיו, כמצוטט בראש המדור: "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלקינו". היו חזקים בעד העם והארץ!
בחיזוק משולש זה, בפסוקים שצוטטו, מהדהדת סיסמת הציונות הדתית, הדוגלת ב שילוש הקדוש:
בעד תורתנו, בעד עמנו ובעד ארצנו. את הדירוג הפנימי נערוך במיפקד ובפריימריז.
