האישה היא נזר הבריאה

אישה היא נזר הבריאה! ועל שום מה? - הלכת המחמירים (בית שמאי): הנזר כולו! והלכת המקלים (בית הלל): היהלום שבנזר! ואין הלכה פסוקה! כתוב במקורותינו כי נזר הבריאה הוא האדם, רצו לומר: "אדם הוא היצירה המורכבת המתוחכמת והמסובכת ביותר שיצר הבורא". ועל שום מה?... והתשובה היא: על שום התודעה! שהיא יחודית לו לאדם ובלתה אין משמעות אנושית לקיומו של העולם. צא ולמד כמה עולמות אחרים מקיים הבורא שאינם קיימים, כי האדם אינו מודע לקיומם! וכמה עולמות כוזבים כבר התקיימו בתודעתו של אותו האדם מאז העמידו הבורא על דעתו מבלי שטרח להבהיר לו מלכתחילה את תמונת עולמו האמיתית. מה שאומר "שנזר הבריאה" זה תאור יפה ויומרני לתודעת האדם אבל עדיין חסרה לו השלמות המוחלטת כדי שיחשב לשיא הבריאה.או שמא מוטב להגדירו בינתיים "כשאור שבעיסת הבריאה". כי כל עוד לא תרד דעתו של האדם אל תחתית מהות האמת של הבריאה, היא תוסיף להתקיים בתוכה של מציאות שאין היא בעצם יותר מעיסה! וכמו שלימדנו אחד מגדולי התורה החילונית, הלא הוא אישטיין זצ"ל: "היחסיות הכללית היא מוטיב מוביל בנזר", וצריך להביט ולראות, וצריך להתבונן, ולקוות שגם הבנת נכון את הנראה, הגלוי, ולא פסחת על הסמוי. וכשברא את האדם מן החומר, והפיח בו רוח, לא ברא אלא, אבטיפוס בלבד! והטעינו בתוכנה הפחותה אפילו מתכנת האריה או הקוף! כי לא כיוון לכך שאבטיפוס הזה יתרבה לו שם בגן העדן שלו.

האב טיפוס הזה רחוק היה מלהיות מושלם

ולאחר שבחן היטב את האבטיפוס הברוא הזה ואיתר את חסרונותיו וכשליו, הכתיב במקורותינו: "לא טוב היות האדם לבדו" ולא פרש מה לא טוב בהיותו לבדו? אלא במשפט המסקנה הסתומה שכתבה: "אברא לו עזר כנגדו". ושוב לא נאמר לאיזה צורך? מה צורך לו בעזר? ואם כבר, אז למה כנגדו???... ואין מנוס מהמסקנה המתבקשת: האב טיפוס הזה רחוק היה מלהיות מושלם. וכנראה כבר הבורא התחבט בבעיה הידועה. לכל מפתח: "לאחר שהשקעתה אנרגיה זמן וממון מרובים בפיתוח אבטיפוס ואין הוא עונה לצרכים ולציפיות, מה לעשות? האם אחרי כל זה לזרוק את הברוא לגרוטאות ולבנות אבטיפוס חדש? או לשפץ ולשדרג את האב טיפוס הקיים? מאחר שבבורא עסקינן, בהיותו כזה, הוא החליט להפעיל את הטכנולוגיות שידועות היו רק לו ולשכפל!, ומאחר שתכנת תבונת האדם אינה מסוגלת להכיל טכנולוגיות כאלה, מסתפק הכתוב בתאור הסתמי המובן: "מן הצלע"... נאמר במדרש תרומה (לעניין תרומת איברים), שהיה מכתיב לסופר והגיעה עת מנחה, וכיוון שלא העיז לעוצרו, נטל בידו הפנויה צלע טלה מטובל וריחני ולעסו. וכיוון שראו שנטל צלע, הכתיבו "כי מן הצלע". ושנו רבותינו: "שאם נטל איבר מהאדם החי כדי לברוא את האישה, על אחת כמה שיתיר לשאול איבר חי ממי שכבר פרחה נשמתו, כדי להוסיף להחיות עוד את נזרי בריאתו החיים. יתיר ואף ירצה תרומת איברים).

האישה - הפיתוח המתקדם מבין השניים

אשר על כן, יש להניח שחוה אמנו עליה השלום, נבראה כבר מתוקנת ומשופרת ומצוידת בחומרה שמכשירה אותה טוב יותר לדרישות ולציפיות. אלא, שאיתרע מזלה, שכיוון שהיה הבורא חסכן, חבל היה לו להשליך כגרוטאה את האב טיפוס הלקוי הקודם, וכך גזר עליה, היא הפתוח המשוכלל המתקדם, שתיסחב אותו, את "המפגר" אחריה, לכל מקום אשר תלך ותמנע ממנו לעשות את השטויות, אשר טמונות בתוכנתו עוד משחר בריאתו... כל שכיוון הבורא היה, שיתרוצצו שני רובוטים אלה בגנו, יטענו בתוכנות החוקיות המותרות ולאחר תקופת ההרצה ומבחני היכולות, יחליט מה לעשות בהם. ברור מהכתוב שמלכתחילה לא היה לבורא ענין, לא שיפרו ולא שיתרבו!... ובטח שלא יעשו זאת בגנו המטופח!... (כי כידוע דרדקי פרא וגן מטופח לא הולכים ביחד...). את היות האישה הפיתוח המתקדם מבין השניים אנו רואים ומבינים מהמתואר בהמשך הפרשה, כי הרי זאת היא, שמגלה סקרנות, עצמאות ויוזמה: ונטענת ראשונה בתוכנת התפוח הנגוס האסורה, וכך רוכשת לעצמה את התודעה המסוכנת, את אותו הנזר הנכסף והמשעבד. ויעיד הבורא על עצמו, שהפיתוח שלה אכן היה מושלם (כמעט), כי היא בפרוש מגלה נאמנות ואצילות ראויים לציון, והיא עשתה לעצמה טעות גורלית ראשונה, כשהעניקה לאישה את האפשרות להטען בתכנה המתקדמת והמדהימה, למרות שהוא הרי דגם מיושן יותר, שמכל הנקרא נראה, שהחומרה שלו לא נבנתה ולא הותאמה מלכתחילה לעיבוד יעיל של תוכנה התפוח המתקדמת והכבדה... וכששניהם מפתחים את אפליקצית שפת הדיבור והמחשבה, ניתן לו השם "איש" וניתן לה השם "אישה", אשר הוא לא פחות ולא יותר מתאור מעמדו של האיש כשייך לה! הלא הוא אישה לאמור: האיש שלה!. (על כן נקראים המוסלמים מאז ומעולם על שם בניהם ששיכים להם: אבו אחמד אבו עמאר אבו חסן או אומכולתום וכד'). ומאחר שאני מודע שאני ניצב מול ספקנים וקטני אמונה, אני רואה חובה לעצמי להסמיך את דברי החכמה בעובדות ידועות: - גברים נוטים לחשוב בטעות ששיח הנשים הוא טפשי ושיח הגברים (כשהם מסוגלים לשוחח ביניהם) הוא חכם. שטות!! - גברים נוטים לשחק "בנדמה לי": כשהם עוסקים בפילוסופיה הם מדמים שהם במעמדו הרם של בורא העולם, ומתיימרים להיות היהלום שבנזר התודעה. הם משחקים "בנדמה לי" שהם צופים במגרשי תחרויות, הם מתווכחים ויודעים טוב יותר מהמאמן, "ומשחקים" טוב מהשחקנים, נותנים עצות ומקללים את כולם. כשהם במפגש בסלון ומשוחחים על פוליטיקה הם מדמים עצמם למנהיגים ולמחליטים ויודעים איפה טעו ואיפה לא עשו נכון איך לעשות ומה לתקן. כשהם משוחחים על צבא וביטחון הם מדמים עצמם כמפקדי אוגדות ממצביאים עד מפקדי כתות, יודעים איך כמה ומתי היה צריך לירות, או לסגת כדי להציל את המצב... כשהם מדברים דברי תורה הם מדמים עצמם כאחדים מגדולי התורה הנחשבים בעיניהם ומצטטים אותם בדבקות כדי להפגין שהם בקיאים ומבינים את חכמתם הגדולה של אחרים יחידים, כאילו היא כולה שלהם!. הבל הבלים וראות רוח, מנופחים הם נושאי השיח הגבריים!. (ודוגמה קטנה נוספת לפגם בתוכנה, היא התנהגות הגברים במלתחות הבריכה הציבורית: האדריכל מתכנן נכון, שלושה אזורים: אזור רטוב המקלחות, אזור לח שבו ישנם מתלים וספסלים ואזור יבש שבו ניצבים מתלים ספסלים וארוניות אחסון. הרוחצים אמורים לצאת מהאזור הרטוב לאזור הלח, שם אמורה להמתין להם תלויה המגבת, להתנגב שם, ולהגיע יבשים לאזור היבש, שם להתלבש בשלווה וללכת לדרכם. ובכן מה עושים הגברים? יוצאים רטובים נוטפים ומטפטפים, מהראש דרך "הפקדון" ועד אצבעות הרגליים, וחולפים באון באזור הרטוב היישר לאזור היבש, שם מתחילים לחפש מגבת ועד שמאתרים אותה מרטיבים את כל סביבתם. וכשהם צריכים להלביש את מכנסיהם כדי שלא ירטבו מהרצפה, עולים רוטנים על הספסלים מתלבשים ומתנעלים בתוך שלוליות, והולכים עצבניים לדרכם ואינם מבינים מדוע?...)

הנשים מותאמות יותר לחיים

לעומתם מהנשים נחסך הבאג המיותר והמפגר הזה, למזלן הסירו כבר הבורא מהתכנה המתקדמת שלהן!. הנשים לכן מותאמות יותר לחיים. שיחתן סובבת עניינים מעשיים וקיומיים יומיומיים. נושאים שיש להן לחלוטין שליטה מוחלטת בהם, לכן הן מחוברות למציאות רגישות לתנודותיה ויודעות להגיב הרבה יותר מהר ויעיל להשתנות המציאות מסביבן. ובעיקר, האגו שלהן מותאם לגודל הפיזי שלהן!. - שלא כגברים שנולדים וגדלים מבולבלים, ונדרשים להם איפוס ואיזון כדי שלא "יפליגו" למחוזות רחוקים, לנשים תוכנה מובנית וסדורה התואמת את שלבי התפתחות הוחמרה שלהן לכן הן מסתבכות פחות, מסתכנות פחות, ושורדות יותר זמן! - נשים מתבגרות מזהות מהר מאד את היתרון העצום המובנה שיש להן על פני הגברים, בהיותן מקור משיכה הן לתוכנה והן לחומרה הגברית, ויעד לתלות שמפתח הגבר במה שמוכמן באשה, ואין צורך להכביר מילים בזה... - ועוד, ישנן ליתרון הנשי דוגמאות נוספות למכביר, שלא אלאה אתכם בהן. למה מתי ואיך בדיוק התחולל המהפך הזה שבו הרובוט הגברי המפגר והנחות, גבר על הרובוט הנשי המתקדם, קשה לדעת. כי כידוע ההיסטוריה בסוף, נכתבת בידי המנצחים! ומלכתחילה משוכתבת על-ידי היהודים! והצרוף הזה של חד-צדדיות המנצח והשכתוב היהודי אינו ניתן לשחזור ולפענוח. (וכנראה גם לא ע"י הבורא בעצמו...)

כמה מסקנות שהחתנים והבעלים הצעירים והטריים ראוי להם להסיק:

- כדי שיהיה לכם טוב אתם צריכים לזרום עם נשותיכם. -תכנת התבונה הנשית לא קולטת כראוי את המילה "לא" היא קולטת טוב בהרבה את המילה "כן" ועליכם להפנים את זה! -ישנו בג קטן בתכנה הנשית! לכל "לא" יש את אותו משקל. לדוגמה: ל"לא" מסכים שתקני גלידה ו"ללא" מסכים שתקני יאכטה, יש בדיוק אותו משקל. והלאוים נאגרים להם בזכרון הנשי, כך שיום אחד אחרי עשר שנות חיים משותפים המאגר המצומצם שלה מתמלא "לא" עד שהוא עולה על גדותיו. ובוקר אחד אתה מוצא את עצמך מול אשה מורדת, לא עלינו! ולא אתה ולא היא מבינים איך ומאיפה זה בה לכם? - לכן עליכם החתנים להיות קודם נבונים ולא בהכרח קודם צודקים! ולהזהר בפיזור יתר של מילת הסרוב הקשה הזאת. לבקשות מסוג גלידה תקפידו להגיד "כן" וכך ישארו לכם יותר אופציות לסרב לבקשות מסוג יאכטה... (זה חשבון פשוט שגם הגבר המוגבל יכול להבין, הוא רק צריך לזכור.) - תהיו ערניים תמיד לשפת הגוף של האשה! לתכנה הנשית אין סבלנות לזיבולי שכל ושכנוע ארוכים מחוכמים! אחרי מספר משפטים התכנה שלה נחסמת ממילא והיא חדלה לקלוט! וגופה מתחיל לשדר קוצר רוח. אם אתם ערניים תזהו את זה וככל שתמהרו לסתום כן ייטב לכם. והחשוב מכל: עזבו את כל מה שלמדו והרגילו אתכם עד היום. זכרו תמיד ושננו לעצמכם כל העת את האמת הפשוטה כפי שכתובה במקורותינו: משמעות אותו "העזר כנגדו" שכיוון לו הבורא היא אחת, ואין אחרת! "נזר הבריאה זאת האישה". ואנחנו הגברים, הושארנו כאן רק כדי לשרתה!...