גם השאלה של יונית על תלוש המשכורת של לפיד, ויכולתו להתחבר למעמד הביניים, לא הייתה מספיק מדויקת.
שלי יחימוביץ' הרוויחה סכומים נאים מאוד בשנותיה בתקשורת, ואף אחד לא מפקפק בקשר הרעיוני בינה לבין המחאה החברתית. ולא במקרה. יחימוביץ' לא ניצלה את הבימה שניתנה לה לקידום אורגיות של שביעות רצון עצמית עם פוליטיקאים, סלבריטיז וויסקי טוב. יחימוביץ' ניצלה את התקשורת בשביל לדבר על צדק בזמן שכולם עוד היו עסוקים לדבר על השלום, גם כשאף אחד לא רצה לשמוע וללא כל ניסיון לשאת חן, להתחנחן או להשיג את אהבת הקהל.
כמה שלא ינסה ואיך שלא יהפוך את זה, הסיכוי של יאיר לפיד להיות מזוהה עם המחאה החברתית דומה לזה של שאול מופז. האחרון כבר הבין את הנקודה ועשה את המהלך הריאל-פוליטיק הנדרש.
כן אפשר היה ללמוד מהראיון שביום שאחרי שיאיר לפיד ייבחר לראשות הממשלה, יחלקו דירות לשוטרים, אחיות וקצינים. באותו יום קסום, אנשים לא ייצאו יותר בהכרזות סותרות, אלא יהיו להם "תפישות עולם מורכבות". פוליטיקאים לא יהיו רודפי ג'ובים ושררה או מומחים לנושא מסוים, אלא הם יהיו אנשי רנסאנס כמו יאיר לפיד המגיש, הכותב, המשורר והמתאגרף שימלא "כל ג'וב שיתאים לשרת את מדינת ישראל". באותו עולם קסום אנשים לא יתבלבלו בין ניהול לבין מנהיגות, ובעיקר, בעיקר "לא ייכנסו לשמות". כי באמת, למה להיות ספציפיים אם אפשר להמשיך ליהנות ממדיניות העמימות הבונה שלפיד מתחזק כבר קרוב לעשרים שנה? אה, וגם יהיה שלום.
לזכותה של
יונית לוי ייאמר שהיא לא עשתה הנחות ללפיד, שאלה את כל השאלות המתבקשות וגם לא ויתרה, חוץ מפעם אחת כשהתעקשה לקבל תשובה האם
ציפי לבני תהיה ברשימתו, לאחר שהבטיח שלא יהיו בה פוליטיקאים מכהנים. לאחר כמה ניסיונות התחמקות, הנמיך לפיד את קולו ופקד על לוי: "כשאתה לא נכנס לשמות, אתה לא נכנס לשמות". לוי התקפלה, כאילו מדובר בקוד בסגנון: "מה שקורה בווגאס, נשאר בווגאס".
בשאר הזמן נראה הראיון כאילו השניים מתמודדים על הזכות לייצג את ישראל בתחרות המניירות הבינלאומית של מגישי טלוויזיה. כל הנמכת סנטר של לוי נענתה במבט צידי לפידי טיפוסי. על כל הנמכת קול, הוא החזיר לה במבט למצלמה. קשה היה לנחש מי יישבר קודם, מדובר בשני מקצוענים ששיכללו את הג'סטות שלהם במשך שנים. עד שיונית שלפה את נשק יום הדין, הפצצה האירנית וניסיון ביטחוני. באותו שבריר שנייה אפשר היה לראות סדק קטנטן נפער בשריון הזחיחות הלפידי כשפלט זעקה קטנה של "אני יכול, אני יכול". השאלה היא אם אתם רוצים להשתתף בניסוי.