הוא ענק, הגדול מכולם, זה שראה, זיהה, טיפל. כבוד ראש הממשלה, מר
בנימין נתניהו. מעלה גיחוך?! ענק. במדינת חפיף (כך קרא
אמנון אברמוביץ' בחדשות ערוץ 2 ערב פרסום דוח המבקר על המרמרה) מתנערים מאחריות. דווקא אתמול (20.6.12) כשרחצתי את כלבתי הצחורה ולאחר שסיימה להתנער דימיתי את התנערותה להתנערותם של כוכבי דוח אסון הכרמל.
החוצפה אינה יודעת גבולות, וכך נקט
אלי ישי (אליהו ישי כפי שקרא לו אמנון אברמוביץ') בפרסום קטעי וידאו התומכים בו וב"פעולותיו" טרם האסון כמו גם
קמפיין אינטרנט. כן, גם אלי ישי ראוי לתארים בהם
כינה דן כנר את ראש הממשלה, ביבי המלך, ביבי מלך ישראל. פעם כך כינו אתכם, מנהיגי כאילו, המון מטומטם עוטף אתכם במטה המפלגה או בכיכרות ומריע, סוגד, הולך עיוור אחריכם. אבל משהו השתנה אצלנו. אנחנו כבר לא הולכים עיוור.
ואולי זה
מבקר המדינה הנועז, מיכאל לינדנשטראוס, שאינו חס על-אף מבוקר? אלא שדוחות המבקר ומשנהו, בעז ענר, עטופים ביחצנות מרגיזה עד כדי מעלה תמיהה מה עומד מאחורי התנהלות זו. האם לינדנשטראוס חולם להיות נשיא המדינה? ובעז ענר יהיה מנכ"ל בית הנשיא? כבר שכחנו שעל ענר נאמר ש
הפר את הוראות התקשי"ר האוסרות
עבודה נוספת ללא אישור?
לא בולעים יותר סיסמאות
ואם אלי ישי גייס את משפחת אחד מקורבנות האסון, את הרב עובדיה, את מפלגתו, את דוברו העילג, איציק סודרי, שהופעתו הפתטית והפוגעת באינטליגנציה של אזרחי ישראל באחד מערוצי הטלוויזיה, מה יעשה שר האוצר? כן, שטייניץ גייס אנשי אקדמיה להגנתו. וכל אלה ושאר המבוקרים שותקים. שתיקה רועמת, לומדים, מנסחים תגובות, מתכוננים למלחמת הישרדות. הלו! "הישרדות" זו תוכנית ריאליטי שלו הייתם משתתפים בה הייתה זוכה לרייטינג הגבוה ביותר.
"ביום הקשה הזה בחרתי לבקר את משפחת דיין", כך הצהיר אלי ישי בפני התקשורת טרם כניסתו למשפחת קורבן האסון התומכת בו. לא שמת לב, מר ישי, שבאמירתך "יום קשה" הבעת את תחושותיך מממצאי הדוח? כן, אתה ושטייניץ, ביבי ועוד, עוברים יום קשה. למעשה יש לכם את היום הארוך בשנה, 21 ביוני, להתענג על ממצאיו, ואולי אולי מישהו מכם ייקח אחריות? כי זו ממש לא חוכמה גדולה להדיח את הש"ג, זה מכיבוי אש, ההוא מהמשטרה. אתם אחראים על מחדליהם, בעקיפין וישירות. אתם מיניתם אותם, את החפיפניקים. אז אולי באמת קל יותר לנער אותם מעליכם, אבל
התנערותכם מאחריות לא תישכח ולא תיסלח. הציבור הישראלי יזכור, הציבור כבר אינו בולע סיסמאות. רוצים תוצאות. ביבי מכיר את הנוסחה היטב. בעולם קפיטליסטי הכל מדיד, גם פוליטיקאים.
על אנסטסיה ללמוד מפאינה
בין מנהיגי הכאילו שהזכרתי לעיל נמנה גם המועמד
יאיר לפיד. בראיון עם
יונית לוי שללא ספק הוקדשה לו מחשבה (בעיקר לתפאורה ולתאורה) נאמרו הצהרות והבטחות מוכרות לכל. אלא שלפיד שבוי בעולם התקשורת ובספרים אותם קראנו בילדותנו. אותם ספרים על מנהיגים שהערצנו, כריזמטיים, מובילים. לדידו יש הבדל בין מנהל לבין מנהיג. בעוד שמנהיג סוחף אחריו המונים, הרי שמנהל הוא מקצוע. צודק! אך מנהיג שאינו יודע לנהל דינו ייחרץ במהרה.
מי שתזכה אולי למעט שקט היא חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי. זו שמייצרת לנו פרובוקציות אינסוף, פעם בדמות כוס מים ופעם בדמות אמירות גזעניות המלמדות כי אינה ראויה לכהן בכנסת ישראל. תלמדי, אנסטסיה, מחברת מפלגתך, פאינה קירשנבאום. פאינה פועלת לשילוב חינוך פיננסי במערכת החינוך. ואם זה לא בתוכניות העבודה של שר החינוך ומשרדו, היא פועלת בכוחות משותפים עם יועצים בהתנדבות על-מנת לסייע לצעירים לכלכל את צעדיהם במדינה הקפיטליסטית. בשקט ובצניעות, ללא תקשורת, עושה חברת הכנסת קירשנבאום למען עתידנו. מי ייתן וחברי מפלגתך ובהם יו"ר המפלגה, השר
אביגדור ליברמן, ילמדו ממך. וליברמן יושב וצוחק כי רק אתמול הוא גינה את התנהלותו של השר ישי בהחזרת הזרים לארצם והנה בא לו דוח המבקר החמור כמנחה ראויה.
תקציבי המשרדים הממשלתיים אינם ריאליים? תוכניות עבודה? תוכניות חומש? סדרי עדיפויות? מושגים אלה אינם בעלמא. הם טומנים בחובם את הסדר והארגון, את השיטה ואת הדרך, ובעיקר מובילים למטרה. יאיר לפיד טועה כי אלה הכרחיים למנהל ולמנהיג.
ועוד כמה מילים לסיום לשר ישי: אתה נושא באחריות כי האסון התרחש במשמרת שלך. אז אמת היא שמערך כיבוי האש סבל ממחסור ומהזנחה (ואולי רימו/גנבו פה בעבר, אלא שאיננו שופטים את העבר אלא מסתכלים קדימה). לו היית משכיל לבנות תוכנית עבודה ומתעדף אותה, נלחם לקבל תקציבים, ואם את אלה לא הצלחת להשיג הייתי מצפה שכשר הממונה על מערך כיבוי האש והאחראי למחדליו תניח מכתב התפטרות. זה המעט שהוא הרבה שהיית יכול לעשות, ובכך היית מעלה על סדר היום לא רק את המשבר הקואליציוני אלא בעיקר את קריסתו של מערך הכיבוי.