על ראש שמחתנו גירושם של מאה ועשרים כושים מדרום סודן חזרה לארצם. אני מבין, אומר פיטר באנגלית שלא הייתה מביישת כל בוגר אוניברסיטה בארץ, את מדינת ישראל המוצאת עצמה מתמלאת באפריקנים, אבל הגירוש הזה אינו יפה.
מה פירוש אינו יפה? גם אפריקני דובר אנגלית רהוטה מוצא עצמו לכוד במלכודת הדיבר התקני, הקובע כי לעולם אסור לומר את האמת וכי תמיד יש להשתמש בדברי סחור-סחור. למעשה, אומר פיטר, האיום בהצפת באפריקנים אינו נובע ממני, פליט מן המלחמה האכזרית בדרום סודן. האיום שלכם הוא אחר לגמרי.
מה מניע את ממשלת ישראל, ואיש החוד שלה בנושא השר אלי ישי, להתנפל על המסתננים כושים ולהתחיל בגירושם ממדינת ישראל? במה חטאו אותם כושים יותר מכלל הלא-יהודים בארץ ישראל? הרי כל רצונם הוא להימלט מארצות שבהן הקיום קשה עד מסוכן ולהגיע אל ארץ שבה לאדם יש ערך, קניינו מוגן, יש לו זכויות יסוד שהמדינה מחויבת בהגנתן, וחייו אינם תלויים לו מנגד בהיעדר חוק וסדר. במה גרועים אותם כושים מ-50 אלף המחבלים שהובאו לכאן מתוניס, או מ-150 אלף ערביי חברון שלזכותם עומדים הטבח ביהודי חברון ואלפי פעולות טרור נגד יהודים באשר הם יהודים? במה גרועים הכושים המגיעים למרכז תל אביב על-מנת למצוא דיור ועבודה, ועיניהם כלות אל הנערות הבאות לענטז במועדונים, מן ה"פלשתיני" שהגיע משכם ואנס נערה לעיני חברה מתחת לבית העירייה? במה גרועים אותם כושים המוכנים ללכת אלפיים ק"מ כדי להגיע אל ארץ נושבת ולעבוד בה בכל עבודה קשה, מאלף מחבלי חמאס שדמם של אלפי יהודים על ידיהם ששוחררו זה עתה בעסקת שליט? או מערביי הכפר של רוצחי משפחת פוגל? מדוע אם כך מתגולל עליהם השר ודורש לגרשם? ומדוע מציע חבר כנסת אחר לירות בהם אם יחצו את הגדר בעוד ששלושה מיליון ערבים שכל משאת נפשם היא לחסל את המדינה היהודית כבר נמצאים כאן, ואין איש שירהיב עוז בפומבי להעמיד את זכותם להיות פה בספק?
יאמרו, יש הבדל מהותי בין הערבים לבין המסתננים האפריקניים. הערבים הם מפה, הם ילידי הארץ הזו, ואילו הם, הכושים - מסתננים. ועל זה נאמר טלו קורה מבין עיניכם. קודם כל, המילה "מסתננים" עברה שינוי תודעתי. לפנים, בשנות ה-50' של המאה הקודמת, כל מחבל נקרא מסתנן, כלומר חמוש הבא להרוג ולפגוע בישוב היהודי. אלא שאיש מן המסתננים הכושים-אפריקנים אינו חמוש, והם ממתינים בהכנעה לצה"ל שייתן להם כוס מים וכרטיס אוטובוס לתל אביב. שנית, ממתי זכות הלידה היא הקובעת את זכות התושבות כאן? לו זה היה המצב, אז כל העלייה הגדולה מרוסיה, מרוקו, אלג'יר, עירק, תוניס, גרמניה, פולין ואתיופיה הייתה משוללת זכות תושב ואזרח. יתר על כן, על-פי גישה זו ילדיהם של כל מהגרי העבודה שנולדו כאן זכאים לאזרחות - הם ובניהם עד עולם. שלישית, רוב רובם של הקרויים "ערבים" אינם אלא צאצאים של מהגרים מכל רחבי העולם המוסלמי. אם כך, מדוע שהאפריקני המהגר לארץ עכשיו לא יתבע את אותה אזרחות שניתנה כבר לאפריקני שהובא לכאן כעבד על-ידי השבט הבדואי אלעזזמה וקרוי כיום אלעבד?
זה לא צבע העור, זו התרבות
התשובה לכל השאלות דלעיל היא כפולה: גזענות וטיפשות. גזענות, כיוון שאין שום סיבה שזכותו של אפריקני כושי להגר, להיקלט, לעבוד, להקים משפחה ולדרוש זכויות תושב, תהיה פחותה מזו של כל אדם אחר - חוץ מצבע עורו. טיפשות, כיוון שיש רק סוג אחד של מהגרים ותושבים המהווים סכנה למדינה היהודית: מהגרים מוסלמים. כי גם אם מניעיהם הראשונים לבואם לכאן הם כלכליים, הרי שלמוסלמים יש אידיאולוגיה מיוחדת בהגיעם לכאן, או בהבאת צאצאיהם לכאן, או בביקוריהם בדרכון אמריקני כאן: ערעור המדינה היהודית, כחלק מן הג'יהאד על דאר-אלחרב. וזה מה שניסה פיטר מדרום-סודן - שבה ביצעו המוסלמים טבח-עם בדרום הנוצרי עד שהנוצרים הצליחו להתפצל מסודן ולהקים מדינה נוצרית עצמאית - לומר לנו. האיום שלכם הוא מן המסתננים המוסלמים, שהם מרובים מאיתנו הנוצרים עשרות מונים. ככושי, איני יכול לומר לכם להעדיף כושי נוצרי על כושי מוסלמי. אבל במציאות, לו יכולתי להשתחרר מכבלי הדיבר התקין, זה מה שהייתי אומר לכם.
לפני שנה ביקרתי בקניה - מדינה רחבת ידיים שבה מתגוררים 40 מיליון בני אדם רובם ככולם כושים. הקנייתים, כיהודים, נאלצו להילחם בקולוניאליסט האנגלי על-מנת שזה יעזוב וילך לביתו. כיהודים, אימצו לעצמם הקנייתים את האתוס האנגלי בכל הקשור למדינה המודרנית ולשלטון החוק, ואכן קניה היא המדינה המפותחת והידידותית ביותר במזרח אפריקה. כיהודים, סובלים גם הקנייתים ממיעוט מוסלמי הולך ומתחזק, מהסתננות של ג'יהאדיסטים מסומליה ואריתריאה, ומפירותיו הבאושים של הגי'האד: רצח, חבלה, פצצות, והרג תיירים וחיות בר. הפלא ופלא, הקנייתים הנוצרים לא הראו עניין בהגירה חוקית או בלתי חוקית לישראל. זה לא צבע העור, זו התרבות. התרבות הנוצרית-קנייתית דוגלת ב"חייה ותן לחיות", גם לַחַיות. התרבות המוסלמית-אפריקנית-ערבית-בוסנית-טורקית היא של פלוש ככל יכולתך, בלע והרוס והמשך הלאה. מי שמתעלם מן ההבדל בשם התקינות הפוליטית, מוצא עצמו בצד הלא נכון של הרובה, הפצצה, האונס וההצתה, וגם מגרש את האנשים הלא-נכונים על לא עוול בכפם.
אם היה מדובר רק בגזענות וטיפשות - ניחא. אבל על אובדן רצון-החיים, אובדן התשוקה-לריבונות - קשה יותר להתגבר. מדינת ישראל נוסדה בשנת 1922 כבית הלאומי של העם היהודי, על דעת האומות החופשיות ושוחרות השלום. זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל מעוגנת בכל העיגונים האפשריים: היסטוריים, ספרותיים, חוקיים ומלחמתיים. לאיש אין זכות על הארץ הזו חוץ מאשר לעם היהודי. וזוהי הסיבה שהכושי, והערבי, וגם האמריקני והאנגלי, הם מסתננים, כל עוד הם באים שלא על דעתה ובניגוד להסכמתה של המדינה היהודית. כי זוהי זכותה הטבעית וההיסטורית להגדיר מי יבוא בשעריה, ומי אינו אלא פולש ומסתנן. ויתור על זכות זו זהה לאיבוד רצון החיים. אם המדינה היהודית מסכימה כי שלושה מיליון ערבים ו-300 מאות אלף אפריקנים זכאים לחיות בתחומה, למרות שהם פולש זר, היא משלמת ותשלם את מחיר הדמים על הסכמתה זו - על גבולות המדינה ובתוכם. כי לגזענות ולטיפשות יש מחיר, שיכול להגיע עד אובדנה של מדינת היהודים והכחדת כל יהודיה. מי שלא מאמין, יבדוק כמה יהודים נותרו בסוריה.
