"אחריות מיוחדת" על הראש שלו

תחושת אי-נוחות מלווה אותי ברגעי הקלדת המאמר. האינסטינקט מדריך אותי לראות במוסד מבקר המדינה, גוף חשוב שהאוריינטציה שלו היא תיקון, למען כל האזרחים, כולל אני. אבל - ויש כאן אבל גדול... מיכה לינדנשטראוס איננו מלאך (מ)שרת. ועל הקביעה הזאת אני מוסיף ניחוש לא חשוב: יש לו חולשות אנוש ודעות פוליטיות, והן משפיעות עליו. אין לי מושג מהי השקפתו הפוליטית, אבל את תאוות הפרסום שלו לא ניתן להכחיש. היא עולה על זו של הדביליות שחושפות את טמטומן בתוכנית "היפה והחנון", רק כדי להתפרסם. הדוח שהוציא תחת ידו בנושא "אסון השריפה בכרמל", נראה לי פגום ובעייתי. הטלת "אחריות מיוחדת" על שר אוצר - כל שר אוצר! - רק בגלל שמנע כספים ממערכות מצילות חיים - אכזרית, מטופשת ובלתי סבירה בעליל. לא רק משום שאין לזה סוף, אלא גם משום האחריות האחרת של שר האוצר לכלכלה יציבה. הלכתי לארכיון ומצאתי הוכחות שהתפוח הרקוב אריאל שרון, והלימון החמוץ אהוד אולמרט לא שעו לאזהרות שיצאו מוועדת החוץ והביטחון (ב-2004), ולא הכינו את העורף למלחמת לבנון השנייה. אחרי המלחמה, יובל דיסקין אמר: "העורף הופקר". לינדנשטראוס כתב דוח נגד המפקירים, וחטף בראש מאולמרט. למאות האלפים שדרשו את התפטרותו אמר אולמרט שהוא לא מתכוון להתפטר. התפטרות היא בריחה מאחריות, הסביר. הוא חייב לתקן את הליקויים דחוף, שהרי לא ניתן לנחש את המועד של הסיבוב הבא. מסתבר שלא עשה כלום, לפני ואחרי המלחמה. ולינדנשטראוס שתק. מן הסתם פחד משבט לשונו של אולמרט. ועל שתיקה זו אני כאזרח-מקבל-שירות, מטיל עליו "אחריות מיוחדת". הערה אחרונה מבקר המדינה, וכמוהו רבים, מתעלם מעוד שחקן בזירה: הגורל. המנדט שיש לגורל מבורא עולם, מאפשר לו להתל באנשים מהסוג של לינדנשטראוס. הגורל ציני יותר ושחצן יותר ממבקר המדינה. דוח חריף נגדו, המכויל למעסיקו של הגורל, היה יכול לחסוך בחיי רבים. ואם גם זה לא יעזור, אפשר כמוצא אחרון לכתוב דוח נוקב נגד אלוהים, ולהניח על שולחנו של יוסי שריד. זאת תהיה מבחינתו של השריד, הזדמנות פז לסגור חשבון עם מי שעמד לצידו של סגנו משולם נהרי בימים ששריד היה סר חינו(ך)...