ביום 01 למאי 2012 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בעמ"ה 1030/05 ענבי ציון משקאות קלים (1981) בע"מ נ' פקיד שומה חולון ובעמ"ה 1253/05 ענבי ציון משקאות קלים (1981) בע"מ נ' פקיד שומה חולון, בו נתקבל חלקית ערעורה של חברת למשקאות (להלן: "הנישומה") על שומה שנקבע לה ע"י פקיד השומה.
במסגרת השומה נקבע, בין היתר, כי על הנישומה היה לנכות את הוצאותיה, כפי שסווגו בדוחותיה הכספיים כהוצאות מחקר ופיתוח (על פני שלוש שנים) ולא כהוצאות שוטפות על-אף שבחלקן היו הוצאות בקרת איכות. בנוסף, במסגרת השומה נקבע כי החברה אינה זכאית להטבות מס מכוח החוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959(להלן: "החוק לעידוד השקעות הון") בתואנה כי הנישומה לא עמדה בתנאי כתב האישור.
בית המשפט קיבל את טענת פקיד השומה בעניין סוגיית אופן ניכוי הוצאות החברה בגין מחקר ופיתוח, וקבע כי די בעובדה שהנישומה ורואי החשבון מטעמה סיווגו בדוחות הכספיים את ההוצאות נשוא המחלוקת כהוצאות מחקר ופיתוח על-מנת לשלול את הצורך להתערב בשיקול דעתו של פקיד השומה, שעה שהאחרון ראה בהוצאות אלו כהוצאות מחקר ופיתוח. ביהמ"ש הוסיף וציין כי הדוח הכספי הוא בין השאר הצהרת הנישום לאמיתות האמור בו.
לאור קביעת בית המשפט כאמור, יש ליתן תשומת לב יתרה לסיווגים המופיעים בדוחות הכספיים המוגשים לרשויות המס במסגרת הדיווח השנתי.
בעניין הסוגיה הנוספת שנדונה בפסק הדין, נקבע כי משקבעה המנהלת למרכז השקעות, באמצעות מתן אישור ביצוע, כי הנישומה זכאית להטבת מס מכוח החוק לעידוד השקעות הון, אין בסמכותו של פקיד השומה לשלול קביעה זו.
