X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
האוניברסיטה. ביקורות שמתח הדיקן נגד המחלקות הקטנות [צילום: AP]
האם אונ' בן-גוריון מתנכלת למדעי היהדות?
חברי סגל במחלקות למדעי היהדות באוניברסיטה הדרומית טוענים שדיקן הפקולטה למדעי הרוח, פרופ' דיוויד ניומן, מבקש להחליש את כוחן, ויש הקושרים זאת לרוחות הפוסט-ציוניות המנשבות בחלק מחוגי האוניברסיטה. פרופ' ניומן דוחה את הטענות מכול וכול: "ב-20 השנים האחרונות לא היה דיקן שהיה לו חשוב כל כך לחזק את מדעי היהדות כמוני"
המחלקה ניצלה מסגירה
בדוח חסר תקדים המליצה המועצה להשכלה גבוהה לפני כשבעה חודשים על סגירת המחלקה לפוליטיקה וממשל אם לא יתוקנו הליקויים שנמצאו בה. לדברי הדיקן, המל"ג אישרה את השינויים שנעשו
▪  ▪  ▪
אין ספק שחלק מהביקורת שסופגים ניומן ומקורבו ניב גורדון נובע לא רק מתוכן עמדותיהם, אלא גם מהעובדה שהם באים מהמחלקה שספגה דוח ביקורתי חסר תקדים של המועצה להשכלה גבוהה. תזכורת: אחרי ביקורת ארוכת-שנים שהוטחה במחלקה (בין היתר בדוחות של המכון לאסטרטגיה ציונית ותנועת 'אם תרצו'), שהתמקדו בטענות על הטיה פוליטית שמאלית בהרכב הסגל ותוכנית הלימודים, יזמה המועצה להשכלה גבוהה דוח ביקורת על כלל המחלקות למדע המדינה בישראל (כחלק ממדיניות מעקב כוללת אחרי כלל פעילות האקדמיה בארץ). הדוח הוגש לפני כשבעה חודשים, ובו נקבע לא רק שלמחלקה יש בעיה של 'איזון בחומר הלימודים ובכיתות', אלא שהיא סובלת מבעיה חריפה עוד יותר של רמה ירודה בלימודי הליבה של התחום שהיא אמורה ללמד, תחום מדע המדינה. הוועדה אף המליצה שאם הליקויים לא יתוקנו, על אוניברסיטת בן-גוריון לשקול את סגירת המחלקה.
בנוסף המליצה הוועדה שלא לאשר פתיחת תוכנית דוקטורנטים מסודרת של המחלקה, ולהגביל גם את מספר הדוקטורנטים המצויים בה כיום - בנימוק שבמצבה הנוכחי היא אינה כשירה למשימה זו. אגב, לדוח צורפה עמדת יחיד של אחת מחברי הוועדה, פרופ' גליה גולן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה (חברת הנהלה בתנועת 'שלום עכשיו' ובמרצ), שקבעה כי הדרישה לאיזון רעיוני פוגעת בחופש האקדמי של חברי הסגל, ומשום כך היא אף התנגדה להמלצת הוועדה ל"חשיפה רחבה (של הסטודנטים, י"ש) למגוון עמדות וחלופות".
ממש בימים אלה אמורה הייתה אוניברסיטת בן-גוריון למסור למל"ג את ההתחייבויות שלקחה על עצמה ביחס למחלקה. ניומן אמר לי כי בהתאם להמלצות הדוח, האוניברסיטה אכן מינתה שני אנשי סגל חדשים במחלקה כבר לשנה הקרובה: ד"ר גל אריאלי, המתמחה בקשר שבין אזרחות וזהות לאומית וכן במתודולוגיה של מחקר כמותי, תחום שעליו שמה הוועדה דגש בהמלצות החיזוק שלה, וד"ר מיכל גבעוני. לשנה שאחריה הוחתמה גם ד"ר איילת הראל-שלו, בוגרת המחלקה הנמצאת כרגע בלימודי פוסט-דוקטורט בלוס-אנג'לס. בעוד שנתיים אמורה המחלקה לקלוט אדם נוסף, שזהותו טרם נקבעה. לדברי ניומן, המל"ג כבר אישרה את השינויים שעליהם התחייבה האוניברסיטה, ולמעשה אין לה עוד טענות כלפי המחלקה.
תגובתה הרשמית של המל"ג עצמה קצת יותר מסויגת: "בימים אלה מקיימת ועדת המשנה להבטחת איכות שבמועצה להשכלה גבוהה דיונים בתוצאות המעקב אחר יישום המלצות הוועדה הבינלאומית. עבודת ועדת המשנה והמל"ג צפויה להסתיים לקראת סוף יולי 2012. אז יפורסמו כלל החומרים הרלוונטיים, לרבות חוות דעת הסוקרים (שניים מחברי הוועדה המקורית, שהתבקשו ללוות את יישום ההמלצות. י"ש), תגובות המוסדות והחלטות המל"ג".

אוניברסיטת בן-גוריון סוערת. שבעה חודשים אחרי דוח הביקורת החריף מטעם המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) שספגה המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטה (ראו מסגרת), סוערות שם הרוחות סביב תוכניות לשנות מן היסוד את אופי המחלקות העוסקות במדעי היהדות כחלק מתוכנית חומש כוללת לשינוי פני הפקולטה. למרבה האבסורד, מי שעומד מאחורי השינויים הוא דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה, פרופ' דיוויד ניומן - הנמנה בעצמו עם סגל המחלקה לפוליטיקה וממשל שזכתה לביקורת הקשה.
השינויים המרכזיים שמתוכננים במדעי היהדות נוגעים בעיקר לשלוש מתוך חמש המחלקות הרלוונטיות - היסטוריה של עם ישראל, מקרא ולשון עברית - שכן שתי המחלקות האחרות, ספרות עברית ומחשבת ישראל, נהנות בפקולטה ממעמד מיוחד: מחשבת ישראל בגלל יוקרתה האקדמית והעובדה שהעניקה לאוניברסיטה את פרס ישראל היחיד בתולדותיה (פרופ' יעקב בלידשטיין), וספרות עברית - בגלל התקציבים החיצוניים והמיוחדים שהשיג לה 'האיש החזק' במחלקה, פרופ' יגאל שוורץ.
לדברי אנשים מהמחלקות המדוברות, בחודשים האחרונים מתח הדיקן ניומן ביקורות, חלקן פומביות, כלפי שלוש המחלקות הקטנות, ובמקביל העלה הצעות מעשיות למזג אותן או לשלב את אנשיהן בתוך מחלקות אחרות באוניברסיטה. כך למשל נדהמו אנשי המחלקה להיסטוריה של עם ישראל לשמוע את הדיקן שלהם עולה לברך, בכנס של החברה ההיסטורית הישראלית שהתקיים בקמפוס, ובדבריו מבטיח 'למגר את הבינוניות מהאוניברסיטה' - מה שנשמע לתחושתם כביקורת ישירה כלפיהם. לדברי כמה מהמרצים, ניומן אף יזם בפועל מהלך של העברת מרצים מהחוגים המדוברים למחלקות אחרות, מתוך מגמה לסגור את מחלקות-האם שלהם. המהלך נבלם לאחר שהמחלקות שאליהן היו המרצים הללו אמורים לעבור סירבו לשתף פעולה.
יוזמה אחרת, שלדבריהם ניומן הצהיר עליה בגלוי, הייתה לשלול מהמחלקות שבהן מדובר תקנים שהתפנו עקב פטירת מרצים או פרישה לגמלאות. במחלקה להיסטוריה של עם ישראל נפטר לאחרונה פרופ' רוברט ליברלס, אבל התקן שלו לא הוחזר למחלקה למינוי חדש; גם כשביקשה המחלקה לפרסם מכרז למינוי מחליף לפרופ' גולי נאמן, הפורשת לגמלאות בקיץ הבא, סירבה הפקולטה לאשר זאת. המהלכים האלה עוררו ביקורת חריפה במיוחד כשהתברר שמחלקתו של ניומן המחלקה לפוליטיקה וממשל, זוכה דווקא לתוספת תקנים. כל זאת בנימוק שעל המחלקה לעמוד בדרישה של המל"ג לחזק את לימודי הליבה בתחום מדע המדינה.
במאמר מוסגר: במהלך הכנת הכתבה התברר שבמוסד המבטא אמונה בחופש הביטוי ובחופש האקדמי, איש מן המרצים שהתראיינו, ובכללם אנשים בעלי מעמד אקדמי וציבורי ניכר, לא הסכים לעשות זאת בגלוי.
עידוד קורסים באנגלית
לדברי המבקרים, אחת הטענות שהעלה ניומן נגד אנשי המחלקות המדוברות היא שאין להם מספיק פרסומים בכתבי-עת באנגלית, וממילא הם חסרי בולטוּת מבחינת המחקר הבינלאומי. הטענה הזאת מקוממת את אנשי הסגל, הטוענים שבאופן טבעי, כשמדובר במחלקות העוסקות בתרבות עברית, חלק ניכר מהפרסום יהיה בעברית, והגישה שלפיה רק הפרסום באנגלית צריך להיחשב היא הבעייתית. לדברי כמה מהמקורות, ניומן אף ביקש בפורום של כלל ראשי המחלקות בפקולטה (כלומר, לא רק אלה העוסקות ביהדות) לקדם רעיון של העברת חלק מהקורסים בשפה האנגלית, זאת במגמה להפוך את האוניברסיטה לאטרקטיבית יותר לסטודנטים מחו"ל. גם רעיון זה נדחה בינתיים.
לפי המקורות, ניומן לא נמנע מלנסות לפגוע אפילו במחלקה הגדולה והיוקרתית מכולן - זו של ספרות עברית. לדברי אחד המקורות, ועדת בדיקה שבחנה את כלל המחלקות לספרות עברית בישראל (בדומה לזו שבחנה את מחלקתו של ניומן עצמו, המחלקה לפוליטיקה וממשל), הופתעה לקבל מהדיקן מכתב המבקר בחריפות את פעילות המחלקה שהוא מופקד עליה. לדברי אותו מקור, ניומן טען שהמחלקה, המרבה בעריכת כנסים בינלאומיים הזוכים לחשיפה ומעמד, מחפה בכך על בינוניות מחקרית, המתבטאת בין היתר בכך שמשך הקידום ממעמד מרצה למעמד מרצה בכיר במחלקה ארוך מהמקובל, מכיוון שלמרצים אין רקורד פרסומים מספיק.
לפי הטענה, דרך אחרת של התנכלות מצד ניומן למחלקה לספרות הייתה ניסיונו לבטל את ההסכם שהביא מלכתחילה להגעתו של פרופ' שוורץ מהאוניברסיטה העברית לאוניברסיטת בן-גוריון - הסכם שאִפשר לו יד חופשית בהשגת תקציבים עצמאיים למחלקה, והגדלתה לפי התקציבים שיצליח להשיג. ניומן, כך נאמר, ביקש להוביל לחלוקה מחודשת של תקציבי הפקולטה, באופן שכל מחלקה תקבל את חלקה לפי מספר הסטודנטים הלומדים בה בלבד, ולא לפי שום קריטריון או הסכם אחר. לכאורה מדובר בגישה שוויונית ראויה (אחד המרצים מתאר אותה באירוניה כניסיון של ניומן "להצטייר כרובין הוד המחלק מחדש את ההכנסות ביער שרווד"), אבל כמה מהמרצים טוענים שהיא אינה מתאימה לגישה המבקשת לטפח מצוינות אקדמית, וממילא להשקיע יותר משאבים במחלקות שבהן יש לאוניברסיטה יתרון יחסי.
אגב, חלק מהביקורת מתייחס גם לעובדה שמי שהופקד מטעם ניומן על עיצוב מדיניות התקציב החדשה של הפקולטה היה לא אחר מאשר פרופ' ניב גורדון, איש מחלקתו של ניומן והכוכב הבולט ביותר של הביקורת על ההטיה הפוליטית של המחלקה. גורדון התפרסם כאשר פִּרסם מאמר ב'לוס-אנג'לס טיימס', ובו קרא להחרים את מדינת ישראל, ובכלל זה את מוסדותיה האקדמיים, בגלל 'מדיניות האפרטהייד' של המדינה. גורדון גם מונה בשנים האחרונות לעמוד בראש ועדת הדוקטורנטים של הפקולטה - בשעה שעל מחלקתו שלו נאסר בדוח המל"ג לפתח תוכנית דוקטורנטים.

ההכרעה תיפול בקיץ
פרופ' דייויד ניומן [דני מכליס]

נטייה פרובוקטיבית?
יש מי שטוען שניומן מונע בבירור מתפישה פוסט-ציונית: "הוא רוצה לבטל את כל החוגים העוסקים בתרבות ישראלית עכשווית, מתוך אמונה שהדבר הרלוונטי היחיד במדעי היהדות הוא מחשבת ישראל, שעוסקת בתקופות שבהן עם ישראל חי בגולה". אחרים סבורים שלא מדובר בהשקפה פוליטית, אלא ב"אדם בעל נטייה פרובוקטיבית. הוא כל הזמן עובד בשליפות – מציע הצעות ואחר כך נסוג מהן באותה מהירות שבה הציע"

הדעות בין המבקרים חלוקות באשר לטיב מניעיו של ניומן. יש מי שטוען שהוא מוּנע בבירור מתפישה פוסט-ציונית: "הוא רוצה לבטל את כל החוגים העוסקים בתרבות ישראלית עכשווית, מתוך אמונה שהדבר הרלוונטי היחיד במדעי היהדות הוא מחשבת ישראל, שעוסקת בתקופות שבהן עם ישראל חי בגולה". אחרים סבורים שלא מדובר בהשקפה פוליטית, אלא ב"אדם בעל נטייה פרובוקטיבית, שפשוט אוהב לחולל מהומות סביבו. הוא כל הזמן עובד בשליפות - מציע הצעות ואחר כך נסוג מהן באותה מהירות שבה הציע".
ויש גם גרסה שלישית, הקושרת את התזזית ביחס למדעי היהדות בבן-גוריון לבעיית מדעי היהדות בכלל האוניברסיטאות בישראל - תהליך של הידלדלות והתרוקנות מתלמידים וממרצים ברוב המחלקות, דווקא על-רקע פריחתם של בתי מדרש עצמאיים ליהדות (מה שמפריך את הטענה שהסיבה למשבר היא ירידת העניין הכללי של הציבור ביהדות). באוניברסיטת תל אביב התמודדו בשנים האחרונות עם המשבר באמצעות מיזוגן של רוב המחלקות, למעט היסטוריה יהודית, לחוג גדול אחד ללימודי 'תרבות עברית'. באוניברסיטה העברית אימצו פתרון שונה - הצמדת החוגים למדעי היהדות למקביליהם הכלליים: פילוסופיה ומחשבת ישראל ב'בית ספר להגות ודתות'; היסטוריה כללית ויהודית במסגרת 'בית ספר להיסטוריה', וכן הלאה. בבן-גוריון מתקיימים בחודשים האחרונים דיונים קדחתניים לקראת המודל שיאומץ (ההכרעה אמורה להתקבל במהלך הקיץ), ומטבע הדברים המתח והטענות ההדדיות בין בעלי הגישות השונות גואים.

"גדלתי בבני עקיבא"

פרופ' דייויד ניומן:
"אחת ממגמות תוכנית החומש של הפקולטה היא לחזק את מדעי היהדות; נכון שלא בהכרח במסגרת המחלקות הקטנות הקיימות. ייתכן שהשינויים המוצעים מאיימים על חלק מהאנשים, שמרגישים מאוימים מבחינת הישגיהם המחקריים או מספר התלמידים שלהם, ולכן הם קופצים"

בתגובה לטענות אומר ניומן את הדברים הבאים: "אני לא חושב שב-20 השנים האחרונות היה בפקולטה למדעי הרוח והחברה דיקן שהיה לו חשוב כל כך לחזק את מדעי היהדות כמוני (ניומן עצמו הוא אדם דתי. בניו למדו בישיבה התיכונית בבאר-שבע. י"ש). אחת ממגמות תוכנית החומש של הפקולטה היא לחזק את מדעי היהדות; נכון שלא בהכרח במסגרת המחלקות הקטנות הקיימות. יש שם מחלקות של שבעה אנשי סגל, שרובם פורשים לפנסיה בשנים הקרובות. ברור שדרושה חשיבה מחודשת על אופי המחלקות, ועל אופי לימוד מדעי היהדות בכלל. ייתכן שהשינויים המוצעים מאיימים על חלק מהאנשים, שמרגישים מאוימים מבחינת הישגיהם המחקריים או מספר התלמידים שלהם, ולכן הם קופצים".
בהקשר זה מציין ניומן שהפקולטה גייסה לאחרונה חמישה מרצים חדשים במדעי היהדות השונים (יאיר פורסטנברג ומיכל בר-אשר בתלמוד - נושא שנלמד במסגרת המחלקה למחשבת ישראל; עטר לבנה במחלקה למקרא; אוריה כפיר בספרות עברית ואורי מור בלשון עברית), כשליש מכלל 14 השמות החדשים שגייסה הפקולטה השנה, וממילא יש בכך כדי להפריך את הטענה על 'התנכלותו' למדעי היהדות. ייתכן אפוא שהעימות, בהקשר הזה, אינו על עצם מעמדן של המחלקות, אלא על השאלה מי ישלוט בגיוס הסגל - המחלקות עצמן או דיקן הפקולטה. אישור מסוים לפרשנות הזאת ניתן בדברים שאומר ל'מקור ראשון' רקטור האוניברסיטה, פרופ' צבי הכהן: "ברור שהאחריות הכוללת לתקנים במחלקה היא של הדיקן. אם הוא חושב שצריך לחזק מחלקה מסוימת ולהפחית תקן במחלקה אחרת, או למנות את האנשים שהוא חושב שהם המתאימים ביותר למחלקה, זו זכותו כדיקן. באוניברסיטה העברית זו המדיניות הקבועה ביחס לכל התקנים. אצלנו ברוב המקרים המחלקה קובעת, ובכל זאת ההכרעה והאחריות הסופית היא בידי הדיקן".
ניומן, מצדו, מתקומם בתוקף נגד עצם תיאורו, או תיאור המחלקה שממנה הוא בא, כפוסט-ציוניים. "רבים מאנשי המחלקה הם אנשים שעלו לארץ מטעמים ציוניים. אני עצמי גדלתי בבני עקיבא באנגליה, ועליתי לארץ מתוך תפיסה ציונית".
על יחסו למחלקה לספרות עברית הוא אומר: "ועדת הבדיקה לא שמעה ממני מילה אחת של ביקורת על המחלקה. נכון שעסקנו בסוגיה כיצד לקדם את קצב הקידום של המרצים במחלקה".
ניומן מתנער מקשירת שמו להצעה ללמד באנגלית. "זו לא הצעה שבאה ממני, אלא יוזמה של הרקטור שנוגעת לכלל מחלקות האוניברסיטה, במגמה להפוך אותה לאטרקטיבית יותר לסטודנטים מחו"ל, מתוך הבנה שבעידן הגלובלי שלנו צריך למשוך תלמידי מחקר גם מחו"ל, כשם שחשוב להכשיר את תלמידינו להצליח בחו"ל. בכל מקרה, רוב המחלקות סירבו להצעה". לגבי הביקורת על מיעוט פרסומים באנגלית הוא אומר: "יש דיון כללי באוניברסיטה לגבי משקלם של פרסומים בעברית לעומת אלו באנגלית, ואני דווקא סבור שצריך ליצור מפתח שונה לכל אחת מהמחלקות, בהתאם לאופייה. ברור שבמחלקות במדעי היהדות יש משקל רב יותר לפרסומים בעברית, אבל גם שם אסור שיהיה מצב שבו אין בכלל פרסומים באנגלית, משום שפירוש הדבר הוא שלמחקר אין נראוּת ברמה הבינלאומית".
ההמלצה לתוספת התקנים למחלקה לפוליטיקה וממשל, אומר ניומן, הגיעה מוועדה שמינתה המל"ג. "אחד הדברים שהכי הקפדתי עליהם כדיקן זה לשמור מרחק מהמחלקה שממנה באתי, בדיוק מחשש שיבואו כל הטענות הללו. הוועדה המליצה לחזק את תוכני הליבה של המחלקה באמצעות תוספת תקנים למחלקה". את ניב גורדון מכנה הדיקן "חבר יקר", אם כי "יש בינינו מחלוקת עמוקה בסוגיית החרם על ישראל. בכל מקרה, הוא נבחר לעמוד בראש ועדת הדוקטורט על-ידי סגל הפקולטה כולה, ולדעתי רוב האנשים, בתוכם אנשים שכלל לא מסכימים עם עמדותיו, מעריכים מאוד את האופן שבו מילא את תפקידו. גם את התפקיד של ראש ועדת התקציב הוא לא קיבל ממני, אלא במינוי מוועדת היגוי שהורכבה מכמה ראשי מחלקות, ורבים חושבים שהוא עשה עבודה מצוינת גם בתחום הזה".

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  13/07/2012   |   עודכן:  13/07/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 שלום עכשיו
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
האם אונ' בן-גוריון מתנכלת למדעי היהדות?
תגובות  [ 6 ] מוצגות  [ 6 ]  כתוב תגובה 
1
מדתיים נאורים להזהר יותר מאשר ל"ת
מחילונים נאורים   |  13/07/12 16:22
2
תמיד האונ'היוו סכנה למדעי היהד
קורןנאוה טבריה  |  14/07/12 12:19
3
תיקון טעות בדבר הוספת תקן למסל
שמיר יונה  |  15/07/12 10:59
4
זה נכון.
ג'-g  |  16/07/12 13:41
5
יע
יע  |  9/01/14 23:13
6
ועכשיו בואו נבדוק את ההליך
בשם בדוי  |  5/12/14 15:22
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מאיר עוזיאל
כך משתקף השבוע מהפייסבוק שלי
מעין ברוש
האייפד, כמו כל מכשיר, עשוי להתקלקל    זה אינו סוף העולם, אך חשוב לדעת היכן ומי יכול לבצע את התיקון על הצד הטוב ביותר    המדריך המושלם לתיקון האייפד שלכם
עליס בליטנטל
דומה שדמותו ומשנתו של ברוך שפינוזה (1632-1677) נערצות בעולם כולו מאז המאה ה-17 ע"י גדולי הוגי הדעות    אך בישראל, גם אם לא מזכירים אותו - כל הדברים שכתב ואמר - כמו נכתבו כיום, וכל מה שהיה קונטרוברסלי אז ועורר מחלוקות בין היהודים באמשטרדם, מצוי גם כיום במחלוקת בדורנו    הצגת החאן הירושלמי - נכונה לרגע זה לגמרי
מנחם רהט
סיור קצר בפטרבורג שברוסיה, מעניק מספר תובנות לישראלי המבקר בבירה המלכותית של רוסיה
ראובן לייב
ההיסטוריון והפובליציסט גד נחשון הוא הראשון שחקר לפני ולפנים את דרך החתחתים שנאלץ לעבור ההמנון הלאומי לאורך השנים ואת תהום הנשייה שאליה נקלע מחברו, נפתלי הרץ אימבר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il