במשפטו של אדונה
אהוד אולמרט,
שולה זקן ידעה שאם תאמר את האמת היא תכרוך חבל על צווארו, ולכן בחרה ב"זכות השתיקה" במהלך חקירותיה במשטרה, והתמידה בסירובה להעיד גם בבית המשפט.
במסיבת העיתונאים המאולתרת שהתקיימה מיד לאחר הכרעת הדין, הסבירה זקן, למי שלא הבין את פשר שתיקתה, שאילו הייתה פוצה את פיה הייתה הופכת בידי הפרקליטות (לדבריה) ל"כלי להפלת ראש הממשלה".
אולמרט, שאין ממולח ממנו, שידע את כל האמת, ששכר את טובי הפרקליטים, הצליח לשחק "ראש קטן" בעיני שופטיו, ואולי אף דרש מזקן לשתוק ולקחת על עצמה את האשמה בעוד הוא שנהנה מפירותיה. ואכן כצפוי, הורשעה זקן בקבלת דבר במרמה ובהפרת אמונים בפרשת ראשונטורס, שהעונש המקסימלי על העבירות הללו הוא תשע שנות מאסר.
כך האיש הנקלה הזה אהוד אולמרט, שהיה לבושתנו ראש ממשלת ישראל, החוגג בימים אלה עם חסידיו השוטים את זכאותו המפוקפקת, ימשיך לשבת על חשבוננו בלשכתו הממוזגת בתל אביב, לנסוע במכונית השרד המפוארת, וליהנות מכל ההטבות המזומנות לראש ממשלה לשעבר (אם יצליח כמובן לשחק אהבל גם בפרשת
הולילנד) בעוד שפחתו החרופה שולה זקן צפויה לשבת במקומו בכלא.
מאחורי סוללת פרקליטים
רבים שיבחו את שולה זקן על נאמנותה המופלגת לפטרונה: זוהי אינה נאמנות, זוהי חרפה, התרפסות מחליאה, התבזות, כניעות מאוסה, של שפחה חרופה הדומה לעבד עברי המסרב לצאת לחופשי לאחר שבע שנים, ורוצעים את אוזנו לעבדות עולם.
ודון אולמרט, ראש ממשלה לשעבר, להבדיל ממפקד בשדה הקרב, הקורא "אחרי!" כשהוא מסתער בראש לוחמיו. שלח את שפחתו שתתרסק במקומו בשדה המוקשים, בעוד הוא מסתתר במחסה בטוח מאחורי סוללת פרקליטיו. ואולמרט, ברוב ביזיון וקצף, מיד לאחר שזוכה בפרשת ראשונטורס וטלנסקי, מיהר למיקרופונים ובמצח נחושה אחד המשפטים הראשונים שאמר: "לא היו מעטפות, אין מעטפות, לא היה ולא נברא. נא להוריד את העניין מסדר היום". בעוד שבהכרעת הדין קבע בית המשפט כי טלנסקי העביר לשר התמ"ת אולמרט כסף מזומן בסך 600,000 דולרים, חלקם בהעברות בנקאיות וחלקם במזומן בתוך מעטפות. כך שהיו מעטפות ועוד איזה מעטפות הגדושות ברבבות דולרים.
זאת ועוד, ראוי לציין שהשופטים נאלצו להרשיע את אולמרט בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות, משום שבמקרה הזה לא הייתה השעיר לעזאזל שולה זקן שתפליל עצמה במקומו.