אם אין זכויות אין חובות

הטענות החילוניות - ל"שיוין חובות", כנגד הציבור החרדי (זה שמשתתף בפעילות המדינה ואינו מחרים את תמלוגייה) יכול להיות מובן והגיוני על-פי השיטה החילונית- דמוקרטית , שחלק לא מבוטל מהחרדים הציונים בעצמם החליטו לחסות תחת גגו המרווח. אבל כשהציבור הציוני - חילוני - סלבי זועק ל"שיוויון חובות" כלפי הציבור הערבי (ובמידה מסויימת כלפי הדרוזים, הצ'רקסים וחלק מהבדויים - שכבר משרתים בצבא) זה לא רק לא מובן אלא זו פשוט צביעות. לא פעם ולא פעמיים נמנע מהציבור הערבי להתיישב או לבנות על קרקע זו או אחרת משום שייכותה לקק"ל ("הקרן הקיימת לישראל") וזו כמובן קרן שכל כולה "מיהודים בלבד למען יהודים בלבד". לא פעם נמנעים שירותי תרבות ומתנ"סים מהציבור הערבי "משום שהכספים נתרמו ע"י יהודים למען יהודים". למעשה ישראל איננה מדינה ממלכתית כמו ארה"ב, בריטניה או אפילו טורקיה. במדינות הללו כל אזרח - ללא הבדל צבע, מין, גזע או דת זכאי לרכוש בכספו קרקעות ממלכתיות של המדינה או ליהנות משרותייה החברתיים והתרבותיים והוא איננו תלוי בקבוצה אתנית מחוץ לאותה מדינה - קבוצה השייכת לרוב השולט, והמכתיבה את חוקי האפרטהייד המודרניים על-פי שייכות לאומית. עניין אחר הוא החינוך. בבריטניה למשל חופשיים היהודים והמוסלמים ושאר המיעוטים השונים לפתוח לעצמם מוסדות חינוך אתניים או דתיים כאוות נפשם, והשלטון אף אינו מתערב בתוכן הנילמד כלל וכלל אם המימון הוא עצמאי. כך הם הדברים גם בשאר המדינות החופשיות - ואף ה"לא חופשיות" חוץ מ...ישראל. אוניברסיטה ערבית בנצרת או "מכללה איסלאמית" אינן בגדר "מוסדות חינוך" אלא "סכנה ביטחונית". וכך ממשיכים ילדי אום אל-פחם ללמוד בשקידה "פרקי אבות" - מה שחבריהם מחדרה אינם מחויבים.

ללמוד ממדינה חשוכה כמו תוניסיה

למד מדינת ישראל ה"נאורה" וה"דמוקרטית" ממדינה "חשוכה" כתוניסיה או מ"מונרכיה ישנה" כמרוקו. הללו הן מדינות ערביות שבתחומן מורשה המיעוט היהודי הקטנטן לנהל מוסדות חינוך דתיים עצמאיים (כך גם באירן ה"אימתנית"...) ועוד ע"י אירגון יהודי -דתי זר המוביל בלאומנות האנטי ערבית ומוסלמית בעולם כתנועת חב"ד! באי ג'רבה שבתוניסיה מקיימת גם תנועת "אל המעיין" של ש"ס פעילות ענפה. ועכשיו תארו לעצמכם שאיזה ח"כ ערבי ידרוש להקים עבור המיעוט המוסלמי הגדול בישראל "מיכללה מוסלמית" ופרו-אירנית בישראל... ואסיים בעוד מבט שבו רואים במדויק כי מי שמייצג את ה"מדינה החופשית היחידה במזה"ת" איננו אביר הזכויות והשיויון למיעוטייה. מערכת הפרסום הישראלית בעולם מלאה בפירסומי תיירות ויחצ"נות אשר רק פרצופים לבנים ובלונדים ניבטים מהם. אין שם זכר ל"ישראלי" בעל חזות ערבית - מזרחית ובטח לא דתית או חרדית. לעומת זאת בבריטניה, צרפת, בלגיה, הולנד ואפילו שוויץ מביטים מבעד למודעת הפרסום - לצד פרצופים לבנים ובלונדים, גם קלסתרונים כהים יותר ואפילו שחורים ממש, המיצגים את מיעוטי אותן מדינות. בישראל הפרסום איננו אפילו שחור - לבן אלא לבן בלבד. אז רבותי היקרים, בואו נפסיק לדרוש "שיויון חובות" מהציבור הערבי - ועוד בגיוסם לצבא או ל"שירות הלאומי", וקודם כל נעניק להם שיויון זכויות מינימלי.