מהי אורתודונטיה ולמה היא מסייעת?
|
|
טיפול אורתודונטי (יישור שיניים) הינו הזזת השיניים בתוך הלסת, תוך הפעלת כוח מבוקר ומתון לאורך זמן, כדי ליצור שיפור במראה הלסת והשיניים. במרבית המקרים, הדבר נעשה בגלל סיבות אסתטיות - ההורים מבחינים ששיני ילדם בולטות, מסובבות, נחות האחת על השנייה או שיש ביניהן מרווחים.
|
- הגיל המתאים: במקביל לביקור אצל רופא השיניים, מומלץ סביב גיל 7-6 להגיע גם למומחה ליישור שיניים, לקבל תמונה ראשונית על מצב הלסתות וצמיחת השיניים ולוודא שהכל צומח ומתפתח כשורה. במקרה בו המומחה ליישור מאבחן בעיה עתידית אפשרית, כדאי להישאר במעקב עד אשר יוחלט על מועד הטיפול הרצוי. אם מתגלה בעיה, יש מקרים בהם היא תטופל עוד לפני החלפת השיניים מראשוניות לקבועות. במקרים כאלה, מתחילים הליך אשר יסייע לטיפול קל יותר בעוד כמה שנים. זאת כיוון שטיפול בגיל מבוגר יותר, עשוי להיות מאוחר, מסובך ולפעמים בלתי אפשרי;
- יישור במצבים חריגים: ישנם מצבים חריגים המצריכים יישור שיניים. למשל, לאחר מציצת מוצץ או אצבע, אשר עלולים לגרום לשינוי או לתזוזה של השיניים והלסתות, או כאשר ישנה בליטה יתרה של השיניים העליונות והתחתונות שאינה מאפשרת סגירה טובה של השפתיים והגנה על השיניים הקדמיות ואפילו יוצרת חיכוך של השיניים בחיך שגורם פציעה, או במצב של "סגר צלבי" בו הלסת התחתונה רחבה יותר מהעליונה ועלולה "לברוח" הצידה לכיוון אחד וליצור חוסר איזון במראה הפנים, או במקרה של "דחיקת לשון" - כשילד דוחק בכוח את הלשון לכיוון השיניים הקדמיות וגורם להן לנטייה ובליטה קדימה. האחרון עשוי גם לגרום בעיות בהגיית מילים וליצור בעיות בעת האכילה, בבליעת רוק או אפילו בעת הנשימה;
- עניין אסתטי: במצב בו דרוש יישור בשל בעיה אסתטית קלה (אשר לא הצריך טיפול בגילאי 8-6), אפשר להתחיל טיפול בגיל הנעורים - 14-12, לאחר שהשיניים הראשוניות התחלפו והשיניים הקבועות נחות בפה כמעט במלואן - אז אפשר לראות את התמונה כולה ולהתחיל לטפל.
|
מטרת היישור, כשמו, ליישר שיניים עקומות, לסגור רווחים שאירעו בשל אי צמיחה או עיקרה של חלק מהשיניים ובמקרים הפוכים - נועד "לשמור מקום" לשן שטרם צמחה ובשל צפיפות השיניים בלסת עלולה לא לבקוע. יש מקרים בהם עוקרים שן כדי לאפשר לשן חשובה ממנה לצמוח (למשל שן טוחנת).
במקרה של מרווחים בין השיניים, הדילמה היא האם כדאי לסגור את הרווחים באמצעות הזזת השיניים או לפתוח רווח להשתלת שיניים נוספות. בדרך-כלל, רוב המומחים ליישור יצדדו בסגירת הרווחים ללא שתלים, אבל הדבר תלוי במבנה הלסת של הילד ובגודלה, בכמות השיניים החסרות וגם בשיקול דעתו של הרופא.
לפני תחילת הטיפול, שולח הרופא את הילד לצילומי שיניים ולאחר-מכן יניח בפיו חומר רך לבניית תבנית אשר תאפשר לו לקבל תמונה שלמה של תצורת הלסת והשיניים. בהמשך, יוחלט על הטיפול המתאים. בדרך-כלל משתמשים בקשתות, חוטים, גומיות, ריבועים שמודבקים על השיניים - ואליהם מחברים חוטים דקיקים אשר "סוחבים" ומזיזים את השיניים ממקום למקום או שומרים על השן לבל תזוז. חלק מעזרים הללו הינו קבוע - במקרים שמדובר בתהליך איטי שאורך זמן, וחלק אחר הינו נשלף - במקרים שבהם הטיפול הסתיים והפלטה משמשת לשימור התוצאה.
כמה זמן אורך היישור: יישור עשוי לארוך מכמה חודשים ועד שנתיים-שלוש ובמקרים קיצוניים עד 5-4 שנים. למרות שזהו פרק זמן ארוך יחסית, מדובר בתהליך ארוך ולא בטיפול אינטנסיבי, כך שאפשר בהחלט לעמוד בו מבלי שהוא יפריע למהלך החיים התקין.
|
חושבים להתחיל תהליך של יישור שיניים?
|
|
הינה כמה דברים שחשוב לדעת:
▪ ▪ ▪
|
- בחירת הרופא הנכון: חשוב לבחור ברופא בעל ראייה טובה קדימה - מישהו שיידע לתכנן את היישור, כך שהתוצאה הסופית בעוד מספר שנים תהיה מושלמת. לצורך כך, בררו בסביבתכם - בקרב מי שעברו יישור מוצלח, והקפידו לבחור מומחה בעל ניסיון המשתייך למרפאה או רשת אמינה;
- תזמון: חלק מהילדים מגיב מהר יותר וחלק לאט יותר. לכן, חשוב להתחיל טיפול בעיתוי נכון, כדי שהוא לא ייגרר לאורך יותר מדי שנים, הן מהמקום הבריאותי, והן כדי לא ליצור חוסר סבלנות אצל הילד. בהקשר לכך - שיתוף הפעולה של הילד חשוב. במקרה של ילד קטן אשר אינו משתף פעולה, הטיפול עשוי להיכשל ואולי עדיף לדחות אותו בשנה-שנתיים כדי שהילד יתבגר מעט;
- קודם לטפל ורק אחר-כך ליישר: לפני יישור, חובה לעבור טיפול אצל רופא השיניים ולהכין את הפה באמצעות אטימת חריצים וסתימת חורים. הסיבה לכך היא שלאחר-מכן קשה יותר לטפל בילד כשהוא עם "עזרים" שונים בפה. עם זאת, זכרו שאין זה מתפקידו של אורתודנט לבדוק את בריאות השיניים ועל כן גם כשאתם בתהליך של יישור - הקפידו לגשת לרופא שיניים לבדיקות שגרתיות לטפל בעששת, לעבור טיפול אצל שיננית, וכדומה;
- שמירה על היגיינה: הקפדה על צחצוח שיניים היא חלק משיתוף הפעולה. אם לא נצחצח שיניים, הטיפול ישאיר עקבות לא יפים בין השיניים ועל השן עליה הודבקו ה"ריבועים", שלא לדבר על כך ששיניים מוזנחות יעיבו באופן כללי על תוצאות הטיפול;
- המשכיות והקפדה: בעיקר בסוף הטיפול, כשהילד עובר מפלטה קבועה לנשלפת, יש להזכיר לילד להקפיד ולהשתמש בה. מטרת הפלטה הנשלפת הוא שימור התוצאות שעליהן עמלו לאורך התקופה האחרונה. אי שימוש בפלטה, ייצור מצב שבו העצם והרקמות הרכות לא יספיקו להתרגל ולהתקבע במצבן החדש, השיניים יחזרו למצבן הקודם ושנים של טיפול ירדו לטמיון.
|
|