נתיב הקוראלס המשפטי לחוק "טל 2"

שוויון מהו?

השוויון היא תפיסת חיים דמוקרטית הגורסת כי על כל החוקים במדינה לחול באופן אחיד, על כל האזרחים, ויישומם צריך להיעשות ללא משוא פנים. כבר במגילת העצמאות נאמר שמדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". הדגש כאן הוא על "שוויון". כל חוקי מדינת ישראל יסודם במגילת העצמאות ונשענים עליה. לפי תפיסה זו ערכי היסוד של ספר החוקים בישראל לא יכולים להכיל התייחסות ספציפית למגדר, למוצא אתני, לגיל וכדומה. ספר החוקים חייב להתייחס לכל אדם, באשר הוא אדם, באופן זהה. לפיכך, אין כל בסיס חוקי, כזה השייך לערכי היסוד של מגילת העצמאות, שיתאים לתנאי גיוס מיוחדים, כמו עבור מגדר החרדים. מכאן שקיום חוק גיוס מיוחד עבור מגדר החרדים מהווה עיוות חוקי. תוצאתו גם בנשיאה אי-שוויונית בנטל של השרות הצבאי. פניה לבג"צ בעתירה נוספת תמנע זאת. כבר ברישא זו יצוין כי בג"ץ פסל את "חוק טל 1", המאפשר לתלמידי ישיבות ש"תורתם אומנתם" לדחות את גיוסם עד לקבלת פטור מלא מגיוס. פסילת בג"צ את החוק מבוססת בעיקר על שניים: החוק אינו חוקתי ואיננו שוויוני. בג"צ בפסיקתו התייחס בשלילה לגיל הגיוס, התייחס בשלילה לקצב הגיוס, והתייחס בשלילה למספר המועט של המתגייסים. כול אלה הם פרמטרים יעילים המסייעים גם לעניין בדיקת פוטנציאל יישום השוויון בנטל. מאידך, ההצעות החדשות השונות ל"חוק טל 2" אינן מציגות כל שינוי מהותי בפרמטרים אלו הגם שהן נמנעות מעיקרון החוקתי והשוויון. לכן גם להן תתאים אותה לשון הפסיקה "בחוק טל 1" הקובע "ערכי היסוד של מדינת ישראל אינם יכולים לשאת אותו". אשר על כן, דרכן של ההצעות של "חוק טל 2" ללכת בנתיב הקוראלס המשפטי ולהיפסל.

נתיב הקוראלס המשפטי

נתיב קוראלס זהו הנתיב היחיד של השור אל הזירה, לקרב הסופי אל מותו, או אלי השחיטה, ללא דרך חזרה, ללא דרך הצידה, ללא יכולת להיחלץ. הסוף ידוע מראש. נתיב הקוראלס המשפטי הוא הנתיב של כל חוק שאיננו חוקתי ושאיננו שוויוני להיפסל ולהימחק מספר החוקים. זה דינה המדויק, בסופו של דבר, של הצעת ח"כ פלסנר ושל הצעת השר יעלון ל"חוק טל 2". זאת כיון שמהות ההצעות הללו הן מסחור בזוי של המשרתים בצבא, כדי לרצות בקומבינה פוליטית, משתמטים חרדים, ואין שום אפשרות, אחר כך, לקרוא לכך חוק של שוויון בנטל! התרבות הארגונית והפוליטית של פוליטיקאים סביב "חוק טל 2", בה הם מנסים למצוא תחליף לחוק "טל 1" מהסוג של "גלאט כושר בלוף למהדרין", היא כולה חסרת סיכוי משפטי. בעתירה הבאה, בעת שבית המשפט העליון יבוא לשקול את "חוק טל 2" של יעלון או של פלסנר, גם שם הוא יחפש את השניים: את העניין החוקתי ואת עניין השוויון בנטל, כפי שקרה לבית המשפט בישבו לדון ב"חוק טל 1". ואז יתברר שאלה הפוליטיקאים, שטבעו בים הדילים והקומבינות, על חשבוננו האזרחים, מביאים רק בושה ובזיון לאדם העובד, המשרת בצה"ל, העושה מילואים, המשלם את כל המיסים. וזה הרוב בציבור. כהות החושים המשפטית המוסרית והציבורית של "הפוליטיקאים הקומבינאטורים" היא כל כך רבה בימינו אלה, עד כדי כך שהם לא מרגישים שבעניין זה שעסקינן הם במצב של כאוס ארגוני תרבותי פוליטי שלם. ראוי לחזור ולהדגיש, שוויון לא קונים או מפצים בכסף (חילונים), והשתמטות לא משחדים בדרך פוליטית (חרדים). טכניקות פוליטיות ישנות אלו לא יעמדו במבחן הבג"צ. לכן, בכהות החושים של הפוליטיקאים, הבג"צ ורק הוא, בסופו של עניין יחליט מהו שוויון ברור בנטל. התוצאה ברורה.

הבושה בחוויות ההשתמטות

ההשתמטות מצה"ל היא דרך חיים (עבור הרבה חרדים) אשר בטיפשות רבה נעשית במימון המדינה, כלומר כספינו. בבית משפט העליון ניתן להראות שההשתמטות מהשירות הצבאי מובילה להשתמטות מעבודה, ואשר גם השתמטות זו ממומנת על-ידי המדינה. ובהעדר עבודה, ניתן להראות בבית משפט שההשתמטות זו מובילה (דרך קומבינות פוליטיות) למימון בדיור על חשבון משלם המיסים והמתגייס. וחוזר חלילה כחד גדיא של פסח. כמו-כן ניתן להוכיח בבית משפט כי הכספים הללו, הציבוריים, מקורם במוסד לביטוח לאומי, מקורם "בחוק ההסדרים", מקורם בכספי ציבור עירוניים/מוניציפאליים, אם מגביה של משלם המיסים או בהעברות כספי ציבור ממשרד הפנים או ממשרדי ממשלה אחרים. ומעל הכול ניתן להראות בבית המשפט כי אין סתירה בין לימוד תורה לשרות צבאי. בתוך הסחרור הזה נמצאות אין סוף עילות וסיבות ראויות בהגשת עתירה לבג"צ. כמעט כל ההצעות המרובות להחלפת "חוק טל 1", שהן פוליטיות, יש בהן פרמטרים של גיל הגיוס, משך הגיוס, סוג השירות וגובה המשכורת הצבאית. תוך כך, ההתבררות של "חוק טל 2" בבג"צ, "מסכנת" למשל את המשך קיום ההסדר שבו שירות צבאי של שנה וחצי בלבד (במקום שלוש שנים כרגיל) אצל חרדים ואו בני "ישיבות ההסדר". המשותף לכל אלה הוא האין סוף של קריטריונים לחוויות ההשתמטות המלאה או החלקית, אשר בכולן קיים הספק לגבי קיום שיקול הדעת הראוי והנחוץ לשוויון בנטל וחוקיותו.

התמודדות המשפטנים בקוראלס המשפטי

משפטנים ראויים שיגישו את הבג"צ-ים ודאי יתמודדו עם הסוגיות המשפטיות כמו איך קובעים כי שלוש שנים בשירות קרבי ערכן "שווה" לשנה וחצי בשירות לאומי? מדוע לא הפוך? כלומר, מדוע ששלוש שנים קרביות, בהן סיכון לחיים, לא תהיינה שוות לשש שנים בשירות לאומי כמו של פקיד בקופת חולים? או התמודדות משפטית בסוגיה לפי איזה סרגל נקבע כי התגייסות בגיל 18 כמוה כהתגייסות בגיל 23 או בגיל 28? שלא לדבר על הסוגיה מדוע יכול אדם אחד בגיל 23 להחליט אם הוא מתגייס אם לאו ולאדם אחר לא ניתנת האופציה הזו בגיל זה או בגיל 18? על כך קבע הבג"צ בעתירה כנגד קיום "חוק טל 1" דברים ברורים מהם ניתן בברור להבין שניתן לגייס את כולל..לם.

דעת דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון

כראש ממשלה ושר ביטחון ניהל בן-גוריון דו-שיח עם הרב הראשי איזיק הרצוג זצ"ל לגבי גיוסם של חרדים לשירות בצבא. מהמכתב שכתב בן-גוריון לרב הרצוג מיום 10/11/1958 ניתן להבין את עמדותיו של ראש הממשלה דאז בעניין גיוס החרדים. להלן קטעים וציטטות מהמכתב: א. משמעות השירות הצבאי: "בלי קיום עם ישראל - לא תהיה תורה, ופיקוח נפש האומה קודם לכל". ב. נסיבות הפטור משירות צבאי: בעקבות השואה "... כפי שנאמר לי אז, הייתה זו הארץ היחידה שבה נשארו לומדי תורה לשמה". ג. דעת בן-גוריון האם יש זכות לפטור גורף? "...איני יכול להסכים בשום אופן לדבריך ש"בגלל בחורי הישיבות הגענו עד הלום". לא הם בנו את הארץ, לא הם חרפו נפשם למות על עצמאותה (אם כי כמה מהם עשו זאת), ואין להם זכויות מיוחדות, שאין ליהודים אחרים". ד. המספרים לפטור: "... כשפטרתי לפני עשר שנים בחורי הישיבה משירות בצבא היה מספרם מועט ... אבל במשך הזמן רבו בחורי הישיבה, ומספרם הגיע לאלפים". ה. לגבי האפליה בדם: "...זוהי קודם כל שאלה מוסרית גדולה אם ראוי הדבר, שבן לאימא אלמונית, ייהרג להגנת המולדת, ובן לאימא פלונית ישב בחדרו ולומד בבטחה, כשרוב צעירי ישראל מחרפים נפשם למות". ו. אין סתירה בין שירות צבאי ללימוד תורה: "... נראה לי כי במדינת ישראל "תורת הקשת" היא חלק מהתורה ולא יתכן שאלפי צעירים לא יהיו מסוגלים לאחוז בנשק ביום פקודה... ואין בשירות הצבאי בכדי למעט לימוד תורה: ובישראל העצמאית אין התורה שלמה אם איננה כוללת גם תורת הגנת העם והמולדת". ז. קריאה נגד הבדלנות כדרך להשתמטות: "דווקא מי שמכבד לומדי תורה (ואני מעז להגיד שאני אחד מהם) ורוצה ביקרם, צריך לדאוג, שהם לא יתבדלו מהמחנה ולא יפטרו עצמם מהחובה הקדושה ביותר - החובה להגן על הוריהם, קרוביהם, יישובם ועמם".

פתרון אפשרי

כדי למנוע וכדי לחסוך את הצורך במשטרה צבאית, מאסרים, משפטים ובג"צ-ים, אפשר לקבוע גיוס לכול אשר בסיומו תינתן חותמת מיוחדת בתעודת הזהות לכל אחד שעשה שירות צבאי או לאומי. החתימה תינתן במסגרת תהליך השחרור בבקו"ם. כלומר, אין צורך בהוצאות אדמיניסטרטיביות. מי שאין לו כדבר הזה, 1. לא תהיה לו הזכות להצביע בבחירות 2. לא תהיה לו זכות לקבל תשלומים כל שהם: א. מהביטוח הלאומי ב. מחוק ההסדרים ג. או מתקציב מדינה/עירייה כל שהוא בכך יושם קץ לתרבות הבטלנות הממומנת מכספי ציבור, הזו שנעשית על חשבון האנשים שקמים בבוקר, ביום רגיל, לעבודה והמשלמים מיסים. גיוס לשירות צבאי לכולם היא, ורק היא, אשר תשים קץ לשסע, להתנכרות ולעוינות ההדדית של חלק אחד מן העם לבין חלקו האחר. צה"ל, שידע להתארגן בגיוס לקראת ההינתקות מרצועת עזה, יכול להתארגן לגייס את כוללל..ם! את זה למדנו מהעתירה לבג"צ כנגד "חוק טל 1". את ביצוע החוק הקיים, ללא סייגים, ייעשה, גם כברירת מחדל, החל מ-1 לאוגוסט, 2012, צה"ל.