במשך 6 ימים התחמק ynet מלפרסם את המאמר הבא, שנכתב כמשקל נגד למאמר השטנה וההסתה שפורסם בראשית השבוע ב-ynet. תחת כותרת מסיתה (ynet, 21.07.12) חשף ד"ר גלעד פדבה מידה גדושה של זלזול בקוראים. במקום לנתח באופן הוגן וענייני את משבר הדיור ובעיות חברתיות אחרות, הכותב החליט להשתמש בכלי האנטישמי הוותיק: הכו ביהודים. הוא העדיף להפנות את זעם המפגינים - מעטים אבל מתוקשרים - כנגד ההתנחלויות. טענתו המרכזית מופנית נגד "הסכום המפלצתי" כדבריו של עלות "הכיבוש". הטיעון הדמגוגי, כמו גם שקר "הכיבוש", אינו חדש. גם בעבר ניסו לתקוע טריז בין עיירות הפיתוח לבין המתיישבים ביהודה ובשומרון.
ביהודה ובשומרון ובשכונות ירושלים שמעבר ל"קו הירוק", גרים כ-720,000 אזרחי ישראל, המשרתים בצה"ל ומשלמים מסים, כמו אחיהם שממערב לקו. נניח שהם לא היו גרים במקומות מגוריהם הנוכחיים אלא בתוך הקו הנ"ל. גם אז הם היו זקוקים למגורים, לכבישים, למוסדות חינוך ורווחה ועוד. מה הייתה עלותם של כל אלה? ניחשתם! בדיוק אותו "סכום מפלצתי". הן עלות יישובם של אזרחי ישראל בגליל ובנגב אינה שונה מהותית מעלות יישובם ביהודה ובשומרון.
הכותב יודע זאת. הוא גם יודע שהקפאת הבנייה ביהודה ובשומרון ובירושלים הקטינה את היצע הדירות, החמירה את מצוקת הדיור וגרמה להאמרת מחירי הדיור בכל הארץ, ובכל זאת שרבב את דעותיו הפוליטיות-גזעניות - השוללות מגורי יהודים בלב ארצם - לדיון על בעיית הדיור, כאילו שאם לא היה מושקע "הסכום המפלצתי" בבנייה ב"שטחים" ניתן היה להשתמש בו לפתרון כל בעיותינו. הוא יודע שאותם סכומים היו נדרשים ליישובם של 720,000 האזרחים גם במקומות המועדפים בעיניו.
הכותב מוחה על עלות "גדר הביטחון". גדר שקרית זו היא קודם כל גדר פוליטית ולא ביטחונית, שמטרתה להסיג את ישראל לקירבת "הקו הירוק". "גדר הביטחון" היקרה - פרי לחצי הון/תקשורת/שלטון - לא נועדה להגן על היושבים ממזרח לה, אלא לסמנם כמיועדים לגירוש גזעני. לצורך הסתה והסטה של הדיון על משבר הדיור, נוח היה לכותב להציג את לב הארץ כחו"ל ולדרוש את הפניית "הסכום המפלצתי" רק לאזורים העדיפים בעיניו.
ראש הממשלה ראוי לעידוד על-רקע תוכניתו להאצת הבנייה, במטרה להגדיל את היצע הדירות ולהפחית את מחירן, אבל - אליה וקוץ בה: כאשר התוכנית אינה מכוונת לאזורי העדיפות הלאומית - אזורי ההר: הגליל, השומרון, ירושלים, יהודה והנגב - סופה לגרום להאצת הבנייה בעיקר באזורי הביקוש, תל אביב ובנותיה.
כרישי נדל"ן
יש המעוניינים בדיוק בכך. מדובר בכרישי נדל"ן שהצליחו לדחוק את פי גלילות ממקומו - מעשה מבורך מבחינת איכות הסביבה ובטיחות התושבים - והמאיימים לסלק את שדה דב - נכס לעיר - כדי לבנות רבבות דירות באזור היקר שבין תל אביב, הרצליה ורמת השרון. מדובר בדירות יוקרה, שתימכרנה במחירי עתק. מדובר בשלמת בטון ומלט במרחב האחרון שעדיין נותר באזור, ומן הסתם גם במניעת גישה של הציבור לקטעי חוף שעדיין שרדו בסביבה זו. ע"ע השכונה השערורייתית - מבחינת המיקום, הפגיעה והשם הלועזי Sea & Sun, דווקא בעיר העברית הראשונה.
מאז ומתמיד דיברו ממשלות ישראל על הצורך לפזר את האוכלוסיה, כדי שזו לא תתרכז בין גדרה לחדרה, אבל פעלו בכיוון ההפוך: עודדו בדרכים שונות דווקא את הבנייה באזורי הביקוש, וכך דרדרו את אזורי העדיפות הלאומית; כך עלו מחירי הדירות בתל אביב ובנותיה, והתפתחה הבועה התל אביבית; כך גדלו הפערים בין תל אביב לירושלים ולאזורי העדיפות הלאומית הנ"ל; כך השתכנו מרבית העולים שהגיעו בעיקר מברית המועצות לשעבר במישור החוף הצפוף במקום באזורי ההר המשוועים לתוספת תושבים; כך הוחמצה ההזדמנות לפיזור האוכלוסיה.
ראש הממשלה הכריז על ועדות דיור לאומיות ומתרפק על גלגולן הקודם - ול"ל - שאפשרו לשר השיכון בעבר,
אריאל שרון, לעשות את המעשה המבורך - בנייה מהירה וחיונית, כשלא הייתה אפשרות אחרת - במטרה לקלוט במהירות כמיליון עולים שהגיעו ארצה בתקופת ראש הממשלה שמיר.
יש טעם בהאצת הבנייה אם זו תתבצע תוך יישום מדיניות של פיזור האוכלוסיה. אין טעם בהשקעות ברכבות לגליל ולנגב כשהדירות נבנות בתל אביב ובנותיה, או בהאצת הבנייה אם כל תכליתה בניית דירות יוקרה והעשרת הקבלנים שיעסקו בכך.
יהיו מי שיתבעו מראש הממשלה להאיץ בנייה דווקא לאויב - ע"ע רוואבי - במקום ליהודים; יהיו ירוקים שיחוסו על השטחים הירוקים, אבל יתעקשו ששיקוליהם הסביבתיים ייעצרו ב"קו הירוק"; יהיו קבלנים שידרשו לחסום חופים ולבנות מעגנות לרוכשי דירות היוקרה הנ"ל. יהיו קשיים וחסמים שונים.
לתוכניות להאצת הבנייה יהיו גם היגיון וגם סיכויים אם הן תתמקדנה באזורי העדיפות הלאומית - אזורי ההר: הגליל, השומרון, ירושלים, יהודה והנגב - במקום באזורי הביקוש. אם לכך יכוון ראש הממשלה את מרצו, הוא יצא נשכר וכך גם ארץ ישראל ואזרחי ישראל.
