הדרישה של גורמים רשמיים בישראל כלפי הועד האולימפי לדקה דומיה לזכר 11 ספורטאי ישראל שנרצחו באולימפיאדת מינכן, בטקס הפתיחה או במהלך התחרויות, הייתה שלא במקומה וטוב שהוסרה מסדר היום.
זכרון רצח הספורטאים במהלך המשחקים האולימפיים במינכן 1972 טרי בעל עוצמה ולעולם לא ישכח. מדובר באחד מרגעי השפל של הטרור הפלשתיני, שמנהל נגד ישראל מלחמת חורמה בכל האמצעים ללא הפסק, חרף קיום שיחות שלום וניסיון להשתית נורמליזציה בין הצדדים. הפלשתינים על גלגוליהם השונים מעולם לא הניחו את נשקם, ולא כתתו חרבותם לאתים.
מדינת ישראל הנלחמת על חייה מזה שנות דור עוד טרם קיומה דה יורה מבכה את בניה שנפלו על מזבח הקמתה כפי שמדינה אמורה לנהוג בעצרות ובציון ימי זכרון. אל לה להוסיף יום זכרון נוסף שמאדיר את מבצעי הטבח במינכן. השם כבר נקם דמם של 11 נופלי מינכן באמצעות סוכני חרש עלומים, אשר עלו על עקבות מבצעי הטבח, בכל מקום בו דרכו, על פני הגלובוס.
המוסד הישראלי כפי שדווח על-ידי "מקורות זרים" איתר את הרוצחים ושלחם לעולם שכולו רע. על הפיצוץ בביירות שחיסל את עלי חסן סאלמה מראשי "ספטמבר השחור" אדריכל הטבח במינכן, נכתב רבות.
ישראל יכולה וצריכה להתהדר ביכולותיה להתחקות על עקבותיו של כל ארכי טירוריסט שפגע באזרחיה. בזאת כוחה ובזאת יכולת ההרתעה שלה. ישראל אינה זקוקה להוסיף לעוצמתה המבצעית גם נהי הטמון בזכרון הנופלים באולימפיאדה. די לנו בעצרות המתקיימות במדינה, ללא תוספת עצרת המאורגנת בידי אחרים. מכס נורדאו קידש את יהדות השרירים על פני יהדות הדמעות והנעבעך.
אין קשר ישיר לספורט
האולימפיאדה מלבד הפן הספורטיבי שבה, תכליתה אחווה ודו קיום בין העמים. שום אירוע אינו משתווה למשחקים האולימפיים במובן זה. אין בהסכמה בעצרת האו"ם של כלל המדינות החברות בארגון על נושא מסוים ובכך מגלות סולידריות כלל עולמית, כדי להידמות ללחיצת יד בין יריבים ספורטיביים מרים אשר כהרף עין לאחר שהתחרו זה בזה והגירו זיעה, מתחבקים בלהט ספורטיבי. זוהי תמצית המשחקים. המלחמות, השנאות והיריבויות הבין מדינתיים נשכחים ומושלכים הצידה בזמן המשחקים. לא ראוי לשרבב למשחקים האולימפיים אירועים אשר אין להם קשר ישיר לספורט. גם אם האירוע עובר למשחקים האולימפיים.
מאות מיליארדים הושקעו במלחמה הקרה ע"י המעצמות. מאות אלפים נפלו אגב אותה מלחמה קרה. המעצמות השכילו להניח הצידה את הנופלים, מיטב בניהם, ובזמן המשחקים האולימפיים ידעה לכבד מעצמה את זולתה וללחוץ לחיצת יד ספורטיבית על הפודיום בזמן חלוקת המדליות. גם כשאירעה "תקלה" ונשיא ארה"ב ביטל בשנת 1980 את השתתפות ארה"ב באולימפיאדת מוסקבה והחרה אחריו השלטון הסובייטי והטיל וטו על המשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס, לא החזיקו החרמות מים ובמשחקים האולימפיים בסיאול 1988 ההשתתפות הייתה מלאה. למרות שהסכסוך הבין מעצמתי שהיווה את עילת החרמות ההדדיות (פלישת בריה"מ לאפגניסטן) היה בר קיימא גם בעת ששוחקו המשחקים בסיאול.
זכרון הנופלים - מחוץ לאג'נדה של הוועד האולימפי
בטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים עברו בסך עשרות משלחות נושאות דגל של מדינה שנטבחו בה מליונים מאזרחיה. תקצר היריעה מלפרט את המדינות עסקינן. שלוחי אותן מדינות באו והניפו דגל של אחווה וסולידריות. ציון זכרון הנופלים במדינות הללו, היה מחוץ לאג'נדה של הוועד האולימפי. וטוב שכך. ספורט זה ספורט זה ספורט.
מותר לבריטניה מארחת המשחקים לציין את נופליה. זה חלק מההיסטוריה שלה ונדבך מתרבותה. בדיוק כפי שציינה את המהפכה התעשייתית יציר כפיה. ביום שיהיו המשאבים לעם היושב בציון לארח אולימפיאדה, במהרה בימינו, שומה יהא על המארגנים לציין את זכר נופלי מינכן והחובה תהא עליהם להקים את הצופים בטקס הפתיחה לדקה דומיה לזכר הנופלים באולימפיאדת מינכן. אך אל לנו לדרוש זאת מהגויים. כל עם וסבלו פנימה.
