קוראים לי יוליה, אני עובדת קבלן בניקיון במשרדו של הטייקון פילנתרופ והיה לי הלילה סיוט נוראי ומתוק כאחד. אני סובלת מפגם גנטי, אני ישרה כמו סרגל ובגלל זה עליתי ארצה כי לא יכולתי לסבול את השחיתות ברוסיה.
אמרו לי שיש שופטים בישראל ובאמת פילנתרופ זוכה כבר שלוש פעמים מחמת הספק ושילם פעמיים כופר. פילנתרופ זה לא שמו האמיתי, אך קוראים לו כך כי הוא מבצע בחינם תספורות לחבריו, נושיו ובעלי האג"ח שלו.
הוא כמובן לא יודע שיש לי תואר בספרות אנגלית וצרפתית מאוניברסיטת מוסקבה כי אני תמיד עם המטאטא. גם חבריו הפוליטיקאים ופקידי הממשל, הפוקדים את משרדו ויוצאים עם מעטפות שמנות, מאמינים בשלטון החוק.
הם מזוכים חדשים לבקרים כי יש להם עוזרים נאמנים המוכנים לקחת על עצמם את אשמתם והשופטים מאמינים. בכלל, יש שופטים המאמינים לסיפורי בדים של נאשמים המדברים בעברית גבוהה ומשתייכים לאליטות משותפות. יש לנו במדינה הפרדת רשויות בין אלה שיש להם רשות לעשות הכל לאלה שיש להם רשות רק לסבול בשקט. המנהיגים שלנו ופקידי האוצר נוקטים במדיניות חברתית מאוזנת - לוקחים מעט מהרבים ונותנים הרבה למעטים. הלילה חלמתי סיוט נוראי שכיסה אותי בזיעה קרה אך במקביל הייתה לי הרגשה עילאית שמעולם לא חוויתי.
הסתובבתי עם הסרבל והדלי ופתאום צנחו עלי מאות אלפי דולרים בשטרות של דולר עד שכיסו את כל גופי. עוד לא הספקתי להתאושש ונפלה עלי מעטפה עם כרטיסי הפלגה לכל המשפחה לשיט תענוגות מ
סביב העולם. בסיוט פגשתי אנס סדרתי שמחלו לו על הפשעים שביצע כי השופטת קבעה שאין לו מבנה נפשי של אנס וסוטה. התידדתי עם רוצח ילדות שיצא זכאי כי טען להגנתו שנתקף באי שפיות זמנית בכל פעם שרצח אחת מקורבנותיו.
הכרתי נהג שדרס וברח שסיפר לי כי דנו אותו למאסר על תנאי כי דרס רק זקן חרדי שאינו מהאליטות. עשה עלי כתבה עיתונאי שקיבל רק עבודות שירות על פרסום מסמכים סודיים כי הוא לפחות אמיל זולא. במסעדה יוקרתית פגשתי איל הון פושט רגל שהצליח להעביר למשפחתו מאתיים מיליון ולהעלים מס כחוק. לפתע עמדתי מול מחשב וכשהתחלתי לשוטט בו ולחפש איים יווניים התבשרתי שזכיתי בפרס של מיליונים.
את הפרס נתן לי קבלן ידוע בזכות אבות, כי אבי היה אסיר ציון בגולגים של הק.ג.ב. בסיביר ומת שם מקור. עוד זה מדבר וזה בא לבשר לי כי קיבלתי הזמנה להרצות בארה"ב במחיר של חמישים אלף דולר להרצאה. במקביל קיבלתי בקשה לייעץ לחברה ביטחונית גדולה עבור מיליון דולר כי אני מומחית לספונג'ה ודטרגנטים.
נקראתי לנשיא שאמר שאם היו מבקשים מהטייקון להגדיל את התמלוגים הוא היה עושה זאת מרצונו ולא בכפיה.
קיבלתי את פרס ישראל לספרות כי נשמרתי לא לכתוב על צדק חברתי וכלכלי אלא רק על השואה והסכסוך. בכל מקום הרעיפו עלי כספים, כבוד וכיבודים בגלל שאני עובדת מצטיינת ומסתפקת בשכר המינימום שלי. אך בגלל הפגם הגנטי שלי דחיתי מכל וכל את כל הפרסים כי ממש סבלתי מכל הטוב שקיבלתי שלא כדין.
התעוררתי בבוקר בשעה שש בדירת החדר של המשפחה בפלורנטין, לבשתי את הסרבל ועליתי לאוטובוס. בדרך ראיתי איך השוטרים עורכים פשיטה על מאהל המחאה ושוברים ידיים ורגליים לפעילים החברתיים. באיי התנועה שרפו את עצמם כמה מיואשים שקצה נפשם בחייהם כי אין להם עבודה אפילו בניקיון.
הגעתי לעבודה ובירכתי את האל הטוב כי אני חיה בישראל שיש בה שופטים, צדק חברתי ודין זהה לעשיר ולעני.
