בשבוע שעבר התקיימו שני טקסים מרכזיים לסיום שבע שנות לימוד ה"דף היומי" של הש"ס. לכל מי שצפה מהצד זה נראה מרשים , ובמיוחד לאלה שהתורה היא נר לרגלם. אבל היה שם אקורד צורם אחד שבא לי לשאול "עד מתי"?!
הטקסים היו שניים ולא אחד, בהפרש של יום בלבד. אחד לעדת האשכנזים והאחר לעדת הספרדים, ושניהם בנפרד. מילא, כשמדברים על מנהגי אבות הרי יש לכך הסבר ותירוץ הילכתי. כשמדברים על נישואין יש לכך הסבר יהודי הנשען במיוחד על פירוש רש"י ומנהגי אבות שונים אבל כשמסיימים את התורה אין לכך שום הסבר תורתי בר דעת חוץ מפילוג יזום מסיבות פוליטיות, "יוקרתיות" או שאר מיני תירוצים שאין להם הסבר הלכתי אמיתי.
לימוד הש"ס - קרי, התלמוד, איננו שונה באותיותיו, בסוגיותיו ובבקיאותו אלא אחיד הוא. לימוד הש"ס איננו נחלק לספרדים או לאשכנזים אלא מימי התנאים והאמוראים אחד הוא ופירושיו הם שווים וקיימים לכל עם ישראל. יהיו כאלה שיטענו כי ב"כנס הספרדי" דיברו עברית אך ב"כנס האשכנזי" דיברו באידיש אך אין כך הדברים משום שגם ב"כנס האשכנזי" היו מגדולי ישראל - כמו הגרי"ל שטיינמן למשל, שדיברו בעברית.
ואומנם נכון של"סיום הש"ס" לא הגיעו כלל חוגים חרדים כחסידות סאטמר למשל, חוגי ה"עדה החרדית", חוג "בריסק" ואחרים אך להללו מורשת של אי השתתפות ב"סיום הש"ס" משום אי השתייכותם מעולם לאגו"י שהעלתה על נס את מסורת "סיום הש"ס" לאחר כל שבע שנים. אך לאלה שכן מחייבים את האירוע ותוכנו לא היו סיבות לפצלו מסיבות עדתיות קטנות קומה.
לצערי הרב, רק האדמו"רים מבלזא וקאליב השכילו להתעלות ולהופיע בשני הכנסים ללא קשר למוצא ולשפה המדוברת. מסתבר שמה שאירע באותם כנסי הש"ס הוא ההמשך המפלגתי והעדתי השלילי המביא רק חילול ה' בעיני הציבור החילוני - אשר בשנה האחרונה רק חוזה במחלוקות שאינן לשמה ביהדות החרדית. הכיתתיות העדתית הזו - על שני צדדי המטבע, מולידה רק התרחקות מדרך "ישראל סבא" ובמקום שהש"ס יהיה מטרת העל של החוגים החרדים הוא הופך לאמצעי על כשהמטרות הן אחרות לגמרי ואין יסודן בהררי הקודש.
שני הכנסים הנפרדים רק חיזקו את המשך מגמת האפליה של הבנות הספרדיות בחינוך האגודאי- ליטאי, שני הכנסים הנפרדים רק מחזקים את האשנב של ה"הפרד ומשול" שהחילונים ושונאי הדת מבצעים בתוך היהדות החרדית ושני הכנסים הללו מבאים את "סיום הש"ס", מבחינת אי התעברות קדושתו בלומדיו ובעמליו. חבל...